מנכ"ל בנק ירושלים: חשש מספקולנטים וחסרי ידע בקב' רכישה

בנק ירושלים שבשליטת משפחת שובל הוא הבנק הראשון שפרסם את דוחותיו לשנת 2009. הבנק נסחר לפי שווי של 506 מיליון שקל, לאחר עלייה של 72% בשנה החולפת ועוד 10% מתחילת 2010, ומהתוצאות ברור מדוע. הבנק, בניהולו של אבי בזורה, מציג בסיכום השנה רווח של 59 מיליון שקל, עלייה של 14% בהשוואה ל-2008, והתשואה שלו על ההון הסתכמה ב-10.2%.

השפעת באזל 2 ניכרת בבנק, המתמחה במשכנתאות. כך, הלימות ההון שעמדה על 13% לפי כללי באזל 1, קפצה לאחר המעבר לחישוב על פי כללי באזל 2 (נדבך 1) לשיעור של 16%, לעומת שיעור של 12% אותו רואה הבנק כיעד המינימלי. הלימות ההון הראשוני קפצה לאחר באזל 2 מ-8.8% ל-10.7%. ההון העצמי של הבנק הוא 606 מיליון שקל, כתוצאה מרווחיות ועלייה בקרן ההון. בנוסף, גייס הבנק בשנת 2009 אג"ח בהיקף של 336 מיליון שקל.

הצלחתו של ירושלים באה לידי ביטוי בתנאי העסקתו של בזורה. עלות שכרו הגיעה ל-2.38 מיליון שקל, מתוכם מענק של 572 אלף שקל הנגזר מנוסחה הקושרת בין התוצאות לגובה הבונוס. ב-2008 עמדה עלות שכרו של בזורה על 2.26 מיליון שקל, והמענק היה דומה. עלות שכרו של יואב נרדי, המשנה למנכ"ל שפרש לאחרונה, עמדה על 1.28 מיליון שקל, ואילו בנצי אדירי, מנהל האגף העסקי, הסתפק ב-973 אלף שקל.

הרווח המימוני עמד על 180 מיליון שקל, בהשוואה ל-172 מיליון שקל אשתקד, אולם תמהיל הרווח השתנה. תיק הנוסטרו של 1.2 מיליארד שקל היה פקטור מרכזי ברווחים, בעוד שמימוש ני"ע והתאמת שווי הוגן של נגזרים תרמו 53 מיליון שקל. מנגד, הירידה בריבית ובמרווח הפיננסי, גרעה 38 מיליון שקל.

האשראי לציבור פחת ב-2%

האשראי הבעייתי בבנק הצטמצם אשתקד ל-403 מיליון שקל, בהשוואה ל-438 מיליון שקל ב-2008. עקב גבייה מרוכזת, בעקבות הסדר שבוצע עם קבוצת לווים, לא נרשמו הפרשות לחובות מסופקים, והבנק הציג ב-2009 הכנסה של 1.3 מיליון שקל בסעיף זה. ההפרשות לחובות מסופקים בגין דיור הוכפלו מ-3.1 מיליון שקל ל-7.6 מיליון שקל, בין היתר בגלל חקיקה המגבילה את הבנקים במימוש שעבודים.

האשראי לציבור עמד בסוף השנה על 7.3 מיליארד שקל, ירידה של 2% משנה קודמת. ההלוואות החדשות במשכנתאות צמחו ב-18% והגיעו ל-1.07 מיליארד שקל, כשכל הצמיחה הייתה במשכנתאות לישראלים. הרווח ממשכנתאות עמד על 23 מיליון שקל, בהשוואה ל-30 מיליון שקל בשנה קודמת.

- אבי בזורה, איך אתה רואה את הנחיית המפקח על הבנקים להגביל את האשראי בתחום קבוצות הרכישה?

"ההתערבות של המפקח היא נאותה ונכונה. הטרנד של קבוצות רכישה נסחף למקומות שלא היינו רוצים להיות בהם, בעיקר כשמדובר בקבוצות רכישה גדולות, שהרוכשים בהן מצטיירים כיזמים עסקיים ולא כפרט שמנסה לרכוש דירה לשימושיו. יש חשש מוצדק בבנק ישראל מכך שמרכיבי הקבוצות הם ספקולנטים, או אנשים שנסחפו לשם מבלי שיש להם את הידע. מכאן נובע הצורך של המפקח לשמור על המוצר, כדי שלא יהפוך להיות בועתי".

- ומה ההנחיה תעשה למחירים?

"הוראת המפקח תעלה את המחירים, כיוון שהקצאה הונית תגדיל את פרמיית הסיכון, וזה מיד יגולגל לרוכשים. קבוצות הרכישה הגדולות ייפגעו, ותיווצר אפליה בין קבוצות רוכשים אמיתיות לבין יזמים שצריכים להיות מנוהלים כמגזר עסקי ולא קמעונאי".