מאות אלפי ישראלים יצבעו את ביתם בשבועות הקרובים, לקראת הפסח. רבים מהם ינסו לעשות את זה לבד, ללא עזרה של צבעי.
אם לשפוט לפי הפרסומות, אין דבר קל ומשתלם מזה והתוצאה תמיד יפהפיה. המציאות, כמו שאפשר לנחש, מעט יותר מורכבת קשה לשים את האצבע על המקום והזמן המדויקים בהם צביעת דירה הפכה ממשימת תחזוקה שגרתית ומשעממת לבילוי אופנתי.
מה שברור הוא שהדימוי משחק תפקיד והרבה יותר ישראלים חושבים היום שלצבוע זה מרגש. אם להאמין לנתונים ה"רשמיים", אלו שמספקים היצרנים והמשווקים של מוצרי הצבע, צביעת דירות הפכה אצלנו כבר לספורט לאומי. שלושה מכל ארבעה משקי בית יצבעו בעצמם ומספר גדול אפילו יותר ירכשו את הצבעים בעצמם (חלק מהאנשים מזמינים בעל מקצוע אבל מתעקשים לרכוש את החומרים לבד, לא תמיד במחירים זולים יותר).
גם אם ממדי התופעה קטנים יותר, ברור שהישראלים אוהבים לצבוע לבד. צביעה היא ה"שיפוץ" הכי קל לביצוע, או כך לפחות היא נתפסת - והישראלים אוהבים, כידוע, לעשות עיסקה טובה ולהוכיח שהם יכולים לעשות הכל לבד.
צביעה דקורטיבית של קירות הבית הפכה גם למרכיב בלתי נפרד מהרגלי הקינון של הישראלים. מצד אחד, העיסוק בצביעה חובבנית הוא מסמלי הרווקות - רבים מאתנו התנסו בה כשנכנסו ו/או יצאו מדירות שכורות.
מצד שני, בקולנוע ובטלוויזיה שמור תפקיד חשוב לסצינות של צביעת דירה חדשה כאקט שמסמל זוגיות מלבלבת. וישנה גם מגמת ה"Home Improvement" הכלל עולמית, שמקורה כמובן בארה"ב - יותר ויותר אנשים מוכנים להשקיע לא רק כסף אלא גם הרבה זמן בשיפור סביבת המגורים שלהם.
רבים, אגב, נעזרים לשם כך בעקרונות הפנג-שווי, שיישומם דורש בשלב ראשון, כמעט תמיד, צביעה מחדש - רצוי ביותר מצבע אחד. מצטרפים לזה מערכת יחסי-ציבור משומנת היטב ותקציבי פרסום שמושקעים ביצירת הדימוי הזוהר והצבעוני, והמסר המובלע - שזה כיף, פשוט וזול. מה שנכון רק חלקית.
שוק של מיליארד שקלים
הערכות של גורמים שונים בשוק מדברות על הוצאה כוללת של כמיליארד שקלים לשנה על צבעים ועבודות צבע בישראל. הערכות שמרניות נוקבות בסכומים שקרובים יותר לחצי מיליארד.
ואם על ההתפלגות הפנימית של ההוצאה יש ויכוח, אז קשה להתווכח עם העובדה שפלח הולך וגדל ממנה שייך לחובבים. המגמה הזו הולכת יד ביד עם הגידול בהיצע של מוצרי מדף לא-מקצועיים.
רשתות ה-DIY ("עשה זאת בעצמך") מציעות היום מבחר עצום של צבעים, חומרי שפכטל, מילוי וסתימת סדקים, צבעי יסוד מקשרים, חומרים מונעי עובש ועוד. בתחום הצבעים לקירות ישנו מגוון אפשרויות גדול, בחומרים (פלסטי, סיד סינתטי, אקרילי ועוד) בגוונים ובמיתוג. מלבד צבעים "רגילים" עם או ללא גיוון ממוחשב במכונה, ישנם צבעי אפקט, צבעי ווש, צבעי שכבה אחת, צבעים לצביעה קלה, ועוד כהנה וכהנה.
המשפחה הישראלית הממוצעת צובעת את ביתה פעם ב-4 או 5 שנים, לרוב לקראת חג הפסח. בעונה הזו של השנה (כלומר, ממש בשבועות הקרובים) גם מתרכזים המבצעים, ועבודת יחסי הציבור שמטרתה להזכיר לנו כמה יפה יכולה הדירה שלנו להיראות אם נצבע אותה במיטב הצבעים החדשים.
אין ספק שזה נכון, אבל כדאי לקחת בעירבון מוגבל את התדמית הזוהרת שמקבלת הצביעה החובבנית בפרסומות. לא מדובר במדע טילים, אבל ברור שכל העסק קצת פחות פשוט ממה שהוא נראה על המרקע. זול יותר? תלוי.
סוגי הצבע העיקריים
כדי להבין את המתמטיקה המורכבת של צביעת הדירה חשוב, בתור התחלה, להכיר את הסוגים השונים של מוצרי הצבע. ישנם שני סוגים עיקריים של צבעים בשוק ה"חובבים": צבע סיד סינתטי - שנמכר תחת שמות כמו פוליסיד, היפרסיד, סופרסיד, פרוסיד וכו'; צבעים אקריליים - שמוכרים תחת שמות מסחריים כמו סופרקריל, נירוקריל, סופר גארד וכו'. צבעי הסיד זולים משמעותית, וזמינים במספר מצומצם של גוונים.
הצבעים האקריליים קלים יותר לשימוש, ניתן "לגוון" אותם והתוצאה הסופית מהודרת יותר, אבל מחירם פחות או יותר כפול. בשנים האחרונות החלו להופיע צבעי סיד בגוונים שונים, אבל כדי לקבל את המבחר של אלפי הגוונים במכונות הגיוון - וזה מה שרוב הצבעים החובבים רוצים - צריך לצבוע בצבע אקרילי.
מלבד המחיר הגבוה, השימוש בצבע אקרילי דורש לפעמים "הכנה". אם הצביעה הקיימת לא נעשתה בצבע אקרילי אלא בפוליסיד, וזה לעיתים קרובות המצב, לא ניתן לצבוע ישירות בצבע אקרילי אלא יש צורך תחילה להשתמש בצבע יסוד אקרילי (בונדרול, בונדול וכו'), שהוא מין "דבק" שמקשר בין צבע הסיד לצבע האקרילי.
תקרות, אגב, צובעים אך ורק בצבעי סיד, כי הם "נושמים" - מאפשרים מעבר טוב יותר של אוויר ולחות במקום לכלוא אותם בחלל החדר.
כמה עולה לצבוע לבד?
מלבד סוג הצבע העלויות מושפעות, באופן טבעי, גם מהכמות שקונים. הנפחים המקובלים של פחי צבע הם ליטר אחד, 2.5 ליטר, 5 ליטר ו-18 ליטר. חלק מהמוצרים זמינים גם בנפחים של 10 ו/או 15 ליטר. לשם השוואה, מיכל טיפוסי ובו ליטר אחד של צבע אקרילי יעלה בדרך-כלל 40-50 שקל; מיכל עם 15-18 ליטר מאותו צבע יעלה 300-400 שקלים, כלומר רק 20 שקלים או קצת יותר לכל ליטר.
כדי לצבוע דירת 2.5-3 חדרים בינונית יידרשו בדרך-כלל 25-35 ליטר צבע, שבמקרה האופטימלי יעלו 500-800 שקלים. מעשית, כמעט תמיד תמצאו את עצמכם קונים קצת יותר צבע ממה שאתם צריכים - ולמעשה, בעלי המקצוע ויצרני הצבע ממליצים להצטייד בכל מקרה בכמות גדולה ב-20-30 אחוז.
אם אתם גם רוצים לצבוע בכמה גוונים, מה שייאלץ אתכם לקנות כל גוון בכמות קטנה יותר ובתעריף גבוה יותר, צפו להוצאה שסביב ה-1000 עד 1500 שקלים על הצבע בלבד. כמובן, תזדקקו גם למברשות, רולרים, מוט מאריך לצביעת אזורים גבוהים או תקרות, סולם תואם, ובדרך-כלל גם חומרי מילוי, מריות ("שפכטל") ונייר זכוכית, יריעות ניילון ודבק נייר. אם אתם צובעים אקריל על סיד תצטרכו, כאמור, גם צבע יסוד.
לצביעת משקופים תצטרכו צבע ייעודי נוסף. הניחו הוצאה כוללת של עוד 500-1000 שקלים על כל הנ"ל. צריך גם להביא בחשבון שכל המספרים הללו נזילים - בהתאם לגובה התקרה, אופן החלוקה הפנימי, והמגבלות שכופים הנפחים השרירותיים של מיכלי הצבע, יכולה ההוצאה להתנפח עוד יותר.
כל מיליליטר חסר של צבע, חומר מילוי או צבע יסוד, יכפה עליכם הוצאה נוספת של עשרות שקלים, וההוצאות הללו מצטברות. בשורה התחתונה, הניחו שההוצאה על חומרים וציוד לצביעה דקורטיבית של דירה ששטחה 70-80 מטר יכולה בקלות להגיע ל-3,000 שקל, לפני שטיפת צבע ראשונה תגיע לקיר. לא כל-כך רחוק מההוצאה האופיינית של 4,500-5,500 שקל על צביעה מקצועית. כשנכנסים לתמונה גם אפקטים, צבעי ווש וכדומה, העסק הופך די יקר.
איך אפשר לחסוך
האמת הפשוטה היא שלבעלי המקצוע זה עולה פחות - צבעים לא נדרשים לקנות ציוד חדש לכל עבודת צבע, והם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את החומרים בסיטונות ולשלם הרבה פחות. פתרון ה-DIY החסכוני הוא, כמובן, לוותר על אלפי הגוונים ולצבוע בסיד סינתטי (או בצבעים פלסטיים לתעשייה, שמגיעים בכמויות גדולות מאד ובמחיר זול).
העלות האופיינית של עבודת צבע כזו תהיה מאות שקלים בודדות לדירה קטנה ובין 5,00 ל-1,000 שקלים לדירה גדולה, כולל הציוד והאביזרים המשלימים. בחירה בנתיב הזה לא אומרת שעליכם לוותר על השאיפה ליצירתיות. אפשר לשלב: לצבוע חלק מהקירות בצבעי סיד ניטרליים וקירות בודדים בצבע אקרילי מגוון.
אפשר גם להשתמש בשבלונות כדי להוסיף עיטורים ולהשקיע יותר במה שמונח על ולצד הקירות במקום בצבע. אם בכל זאת הולכים על האופציה האקרילית, כדאי להשוות כי ישנם הבדלי מחירים לא קטנים בין המשווקים והמותגים.
פה ושם, בעיקר בחנויות באזורי תעשייה, גם אפשר למצוא את הצבעים של המותגים הגדולים משווקים תחת שמות אחרים ובמחירים זולים משמעותית. כל יצרני הצבע מפעילים קווי ייעוץ חמים (מספרי ה-1-800 מופיעים באתרים שלהם), וישנם יועצים מיוחדים גם במחלקות הצבע בחנויות ה-DIY, אבל לפעמים תקבלו את העצות הטובות ביותר מבעלי "טמבוריות".
עוד מרכיב עלות אליו לא התייחסנו הוא זמן העבודה. מי שלוקח חופש מעבודה כדי לצבוע עלול לגלות ששם נמצאת ההוצאה האמיתית. אבל כשמדובר על הקרבה של שעות פנאי, השאלה המכרעת היא האם אתם באמת נהנים לצבוע, כי את ההנאה אי אפשר ולא צריך לנסח במספרים.
המאמר באדיבות מדריך המקצוענים, המספק פרטים של בעלי מקצוע מומלצים לבית ומידע צרכני מגוון.
http://www.pro.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
