מקלטי המס של ארזים

כך עקפו בעלי הבית של חברת הנדל"ן את מנגנוני הפיקוח ותקנות המס המתוחכמים ביותר

אם אתם מחזיקים בחברה זרה, תידרשו בתשלום מס בישראל שיכול להגיע עד גובה 25% מהרווחים. זאת בנוסף למס המקומי במדינה שבה הקמתם את החברה שלכם.

מהסכם הפשרה שנחתם לאחרונה בין רשות המסים לחברת ארזים הציבורית, ניתן ללמוד על קשיי רשות המסים לגבות מס מרווחי חברות זרות בשליטת תושבי ישראל - למרות הכללים והתקנות.

בתחילת המשא-ומתן עם ארזים, דרשה רשות המסים כ-150 מיליון שקל כמס בגין רווחי חברות-הבת שלה. לאחר דיונים רבים, נקבע במסגרת הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים כי ארזים תשלם 18 מליון שקל בלבד.

מיסוי ישראלי של חברות זרות

אין זה סוד כי ישראלים רבים הם בעלי שליטה בחברות זרות בחו"ל עם הכנסות פסיביות (כמו ריבית ושכר דירה). עד הרפורמה בשנת 2003, ישראלים רבים לא משכו דיבידנדים מהחברות הזרות שלהם, וכך יכלו ליהנות מ"דחיית מס", שהוא למעשה פטור ממיסוי עד למשיכת הכספים לישראל.

במסגרת הרפורמה במס נקבע מנגנון מיוחד שנועד למנוע את דחיית המס כאמור. מנגנון זה מכונה חנ"ז (חברה נשלטת זרה). מנגנון חנ"ז חל בעיקרון על בעל מניות, תושב ישראל, שהינו "בעל שליטה" בחברה זרה. רווחיו של בעל מניות בחנ"ז שמקורם מהכנסות פסיביות ייחשבו כדיבידנד. על הרווחים יחול אירוע מס רעיוני (שכן מטילים מס על דיבידנדים שלא חולקו), ובעל המניות יחויב במס בישראל בשיעור 25%.

למרות קיומו של מנגנון זה כאמור, ניתן להימנע ממיסוי ישראלי בדרכים רבות ומגוונות. להלן מספר דוגמאות:

  • הציעו לפחות 30% ממניות החברה הזרה לציבור.
  • הזרימו לחברה הזרה פעילות עסקית ממשית, באופן שרוב ההכנסה לא תהיה פסיבית.
  • הכניסו שותף זר לחברה הזרה, ששיעור החזקותיו לפחות 50%.
  • החזיקו את המניות בחברה זרה, באמצעות נאמנות זרה "בלתי הדירה".
  • כל אחד מבעלי המניות הישראליים יחזיק פחות מ-10% מאמצעי השליטה בחברה.

תכנון המס של ארזים

חברת ארזים מצאה דרך נוספת לעקוף את מנגנון מיסוי חברה נשלטת זרה. ארזים, הנמצאת בשליטת מאיר גורביץ, פועלת בתחום הנדל"ן המניב באירופה. ארזים השקיעה מאמצים רבים בהקמת מבנה החזקות מורכב אשר נועד לייעל את התנהלותה העסקית וגם להפחית מסים.

מבנה ההחזקות של ארזים הוא כזה: ארזים ישראל מחזיקה בארזים ג'יברלטר אשר מחזיקה בארזים הולנד. האחרונה מחזיקה בעוד שורה ארוכה של חברות במקלטי מס, בעיקר גרנסי.

החברה ההולנדית של ארזים ריכזה את הרווחים (דיבידנד ורווחי הון) מהחברות הבנות, והיא לא שילמה מס על אותם רווחים שקיבלה מכוח הדין המקומי בהולנד. במקרה שחברת ארזים הולנד היתה מחלקת רווחים לחברת-האם שלה בג'יברלטר - הרי שהאחרונה היתה נאלצת לשלם מס ישראלי מכוח מנגנון החנ"ז. לפיכך, ארזים הותירה את הרווחים בחברה ההולנדית. בדרך זאת היא היתה פטורה ממס הן בהולנד והן בישראל.

אחת השאלות שנדונו מול רשות המסים היתה - האם ארזים הולנד כפופה למשטר החנ"ז? אם היא כפופה למגנון החנ"ז, ארזים הולנד צריכה לשלם מס ישראלי בשיעור של 25% על הרווחים הצבורים שלה. ארזים טענה כי הרווחים של ארזים הולנד אינם כפופים לחנ"ז בהתבסס על "זיכוי רעיוני", כמפורט בפסקה הבאה.

זיכוי רעיוני

כשם שחלה חובת מס כ"מיסוי רעיוני", קיים במקביל מנגנון הנקרא "זיכוי רעיוני", שמשמעותו שישראל צריכה להעניק זיכוי כנגד מס זר שאמור היה להשתלם בחו"ל, אילו חולק הדיבידנד בפועל מהחברה הזרה לישראל.

במילים אחרות, בחישוב המס שבעלי השליטה חייבים בו יש לקחת בחשבון זיכוי בגין המס שהיה משולם בחו"ל על הדיבידנד, אילו היתה החברה הזרה מחלקת את רווחיה לבעלי השליטה בפועל.

זה בדיוק מה שקרה לארזים הולנד. אם ארזים הולנד היתה מחלקת דיבידנד לחברת-האם שלה בגיברלטר - היה חל ניכוי מס במקור בהולנד בשיעור 25%. לאור העובדה שיינתן זיכוי רעיוני בגין כל מס שהיה משולם במקרה חלוקה בפועל, הרי שבמקרה כזה לא יחול מנגנון החנ"ז (חברה זרה נשלטת) בישראל.

סוף מעשה במחשבה תחילה

פקיד השומה פסל את תכנון המס של ארזים וקבע כי לחברת ארזים היו הכנסות מדיבידנד רעיוני, החייבות במס בשיעור 25%. אלא שפקיד השומה נתקל בקשיים משפטיים רבים בקיום הדרישה שלו למיסוי רווחי ההחברות הזרות בשליטת ארזים, ובסופו של דבר נאלץ להתקפל ולהפחית את השומה במסגרת הסכם פשרה.

ישראלים בעלי שליטה בחברות זרות הפועלות בחו"ל יכולים ללמוד מהתנהלותה של ארזים ולשפר את מצבם מול פקיד השומה. בכדי שתכנון המס באמת יעבוד, רצוי להחזיק חוות-דעת משפטית התומכת במבנה האחזקות ומפרטת את הדין ביחס למשטר החנ"ז הישראלי, תוך התייחסות גם לדיני המס הזרים.

לדעתי, הסכם הפשרה שנחתם עם ארזים מעיד על הקשיים של רשות המסים לגבות מסים מבעלי שליטה ישראלים המחזיקים בחברות המסווגות כחנ"ז.

* ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומחו"ל בתחום המיסוי ומרצה בבית-הספר למשפטים ובבית-הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net