סמואל פינטו: "הסיפור של יוון נופח על ידי התקשורת"

בחודש הבא תמלא שנה לתחילתו של הראלי הגדול שידעו שוקי העולם בשנים האחרונות. בתוך שנה הדיפרסיה בשווקים הפכה לאופוריה, מדדי המניות זינקו בעשרות אחוזים, ובחלק מהשווקים (וישראל ביניהם) חזרו רמות המחירים כמעט לרמות השיא של טרום המשבר.

העליות החדות מעלות את השאלה, האם השוק לא מגלם אופטימיות גבוהה מדי באשר ליציאה מהמשבר. סמואל פינטו, מנכ"ל חברת האחזקות של משפחת רוטשילד, מעריך שההפך הוא הנכון. "אני מאוד מופתע מהזהירות של המשקיעים. אני נפגש עם משקיעים מוסדיים בישראל ובחו"ל, וכולם מפחדים מהמיתון והאינפלציה ובכלל לא מפגינים אופטימיות", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

"המוסדיים יושבים על רכיב מזומן ואג"ח ממשלתיות מאוד גדול. באירופה המוסדיים מחזיקים רק ב-5%-10% מהתיק שלהם במניות. זה מאוד נמוך, ולכן צפוי ביקוש גבוה למניות בעתיד הרחוק. כמו כן, הבנקים לא מלווים כי הם עדיין מפחדים. אפילו באסיה, חוץ מסין, מאוד זהירים. לוקח למשקיעים הרבה זמן להחליט להשקיע, אבל אפשר להבין אותם, לנוכח הטראומה של המשבר האחרון", מוסיף פינטו.

אבל בכל זאת, מדד המעו"ף נוגע היום ברמות השיא. זה לא נראה לך גבוה מדי?

"המקרה של ישראל מיוחד. המצב כאן מאוד מרשים. אבל אני לא חושב שיש בועה - הנדל"ן לא מאוד יקר ושוק המניות הישראלי אמנם לא מאוד זול, אבל הוא איכותי, ואיכות בדרך כלל אינה זולה. ישראל היא אחת המדינות הכי חזקות וטובות, המצב הפוליטי שקט יחסית, ובאופן עקרוני הכלכלה מפגינה חוסן. יחד עם זאת, השקל מול האירו אולי קצת יקר מדי, וצריך לעמוד על 5.5 שקלים לאירו, לעומת כ-5 היום".

"המניות מאוד אטרקטיביות"

ומה לגבי שאר השווקים?

"שאר העולם לא במצב כמו השוק הישראלי, והשווקים עדיין רחוקים בממוצע ב-30% מהשיא. המניות מאוד אטרקטיביות לטווח הבינוני, במיוחד באסיה וגם באירופה, למרות שייקח זמן עד שהיא תתאושש. ארה"ב אמנם לא מאוד זולה, אבל יש שם התאוששות. אני לא רואה בועה או שוק יקר מדי".

פינטו תומך בהשקעה בשוק המניות, מכיוון שהוא צופה בשנתיים הקרובות עלייה חדה ברווחי החברות, שתביא לירידה במכפילי הרווח של המניות, ולכן תגדיל את האטרקטיביות בהשקעתן. "החברות עשו מאמצים להתייעל ולחסוך בהוצאות במשבר האחרון, והתוצאה הייתה שיפור ברווחיות שלהן. כך לדוגמה, למרות שההכנסות ירדו בשנת 2009, הרווחים ברוב החברות לא נפגעו. כעת, בשנה הקרובה צפויה עלייה בביקושים, וההכנסות אמורות לגדול. התוצאה היא שנראה גידול משמעותי ברווחים. להערכתי, הרווחים יעלו בממוצע ב-20% ב-2010, עם סבירות גבוהה לצמיחה נוספת של 10%-15% בשנת 2011", מעריך פינטו.

ומה לגבי הריבית האפסית, אתה לא חושב שהמשך הריבית הנמוכה יביא לבועה בשוק המניות?

"אני לא חושב כך. צריך לזכור גם שהאינפלציה נמוכה והיא לא צפויה לגבוה באופן משמעותי בשנתיים הקרובות. אני לא רואה היום בועה בשום מקום, אפילו לא בנדל"ן בסין, לא במניות או בנכסים אחרים".

ומה יקרה כשממשלות בעולם יפסיקו להזרים כספים לשוק, אתה לא חושב שאנו עלולים לגלות שהשווקים לא מצליחים לתפקד?

"אמנם אנחנו הולכים על חבל דק, אך הסיכון המרכזי הוא שהמדינות יעלו ריבית או מיסים מהר מדי, אבל לא נראה לי שיעשו זאת. הן מדברות ביניהן ומאוד מתואמות, במיוחד דרך פורום ה-G20, וזה מאוד חיובי.

"יציאת הממשלות מהשווקים היא תהליך איטי וארוך שייקח כשנתיים. בינתיים, רווחיות החברות משתפרת וביקוש אמיתי גדל. במקביל, להערכתי, הגירעונות של המדינות יחלו לרדת בשנת 2011, בעקבות עלייה בהכנסות ממיסים".

האירו ישרוד

כותרות העיתונים הכלכליים בעולם עוסקות בשבועות האחרונים במצבה השברירי של יוון, ובשאלה האם המדינה תעמוד בפירעון החוב בהיקף של קרוב ל-20 מיליארד דולר בעוד כחודשיים. החשש ממצבה של יוון, ומדינות נוספות באירופה דוגמת ספרד, פורטוגל ואיטליה, מעלה את החשש ליכולתו של גוש האירו לשרוד את המשבר.

פינטו דווקא חושב שהעניין נופח מעל לכל פרופורציה. "זו אמנם תקופה מתוחה, אבל הסיפור של יוון יצא מפרופורציה", הוא אומר. "התקשורת דיברה על זה יותר מדי, וליבתה את המצב. בעוד שלושה חודשים כבר ישכחו מהסיפור של יוון. האיחוד האירופי קיים 60 שנה, וזה ארגון חזק שהצליח מבחינה כלכלית בזכות האירו. האירופאים יגנו על האירו בכל מצב. כמו שפלורידה היא חלק חלש בארה"ב, כך גם יוון היא חלק חלש של אירופה, אבל אף אחד לא חושב שפלורידה תפיל את ארה"ב".

אבל הרצון והיכולת של ארה"ב לתמוך בפלורידה שונים מהמצב באירופה.

"אני לא מסכים. אירופה רוצה להישאר חזקה, האירו לא ייעלם. כמו כן, העזרה שיוון צריכה היא לא כל כך גדולה. צריך לזכור שהיא מהווה בסך הכל 2% מהתוצר באירופה. הבעיה ביוון הייתה, שהיא שיחקה עם המספרים והנתונים הכלכליים. המדינות באירופה רוצות שהיא תפסיק להתנהל כך, והממשל הנוכחי מאוד משפר את איכות הדיווחים. כמו כן, ביוון מהדקים עכשיו את החגורה.

"היוונים הם אנשים טובים ודינמיים, ואני מאמין שהם יצליחו לצאת מהמשבר. יוון לא תגרור אחריה את אירופה. המקרה שלה מזכיר את המשבר שהיה בתאילנד בשנות ה-90. לקח לתאילנד זמן להתאושש, אבל זה לא השפיע על אסיה".

האם יוון תצטרך סיוע מאירופה?

"אולי הם יקבלו סיוע, אבל זה לא יהיה תוכנית חילוץ מאסיבית. ובכל אופן, יוון לא מסכנת את אירופה. החוב באירופה כולה נמוך יותר ומהווה 6% מהתוצר, לעומת 10% בארה"ב. המצב טוב יותר מבארה"ב, אבל ארה"ב תצא מהמשבר קודם לאירופה, כי היא נכנסה קודם והיא יותר דינמית".

ומה לגבי שאר המדינות באירופה שנמצאות במצב בעייתי?

"ההשוואה בין מצבה של יוון לשאר המדינות אינה נכונה. ביוון הגירעון עומד על 130%, לעומת כחצי מכך בספרד. הבנקים בספרד מאוד חזקים לעומת יוון, המערכת הפיננסית הרבה יותר טובה. אין מה להשוות בין המדינות. אפילו איטליה ופורטוגל הן מדינות עשירות יותר.

"זה נכון שמדובר במשבר קשה לאירופה, והיא תהיה בצמיחה איטית במשך שנתיים-שלוש של 1%-2%. אבל הם ישרדו, וגם האירו. אני חושב שיש יותר מדי פסימיות לגבי אירופה".