הבאזז היקר של H&M

כדי להחזיר את המיליונים שהושקעו ביצירת ההיסטריה יידרשו יותר מכמה ימי מכירות טובים

אירוע פתיחת H&M השבוע בקניון עזריאלי, הזכיר לי קצת (להבדיל אלף אלפי הבדלות) את טקס האוסקר. עשרות צבאו את הכניסה לחנות שהתכבדה בשטיח אדום, ועשרות נוספים, שלא זכו לחצות את חגורת הביטחון שהוצבה במקום, צפו מהצד.

היום זה קרה שוב. חצי שעה לפני פתיחת החנות לקהל, כבר השתרך תור של מאות אנשים. מה הם יכולים למצוא היום בחנות שהם לא ימצאו בה בשבוע הבא? שום דבר.

תורים ארוכים השתרכו השבוע גם בפתיחת סניף איקאה בראשון-לציון. מה מציע סניף איקאה ביום הפתיחה שהוא לא יציע אחר כך? שום דבר.

במחשבה שנייה, אולי בכל זאת איקאה ו-H&M מציעות משהו שלא נוכל לחוות בהמשך: תורים ארוכים, קניות מתישות, חוויית קנייה מכוערת במיוחד ובקיצור - חוויית באזז. על זה בדיוק בנו הבעלים, הפרסומאים ואנשי יחסי הציבור. יצירת הבאזז היא מסע שיווקי ופרסומי עתיר משאבים. בעלי הרשתות מוכנים לשפוך מיליוני שקלים כדי ליצור אותו. הבעיה היחידה בכל הסיפור הזה הוא משך הבאזז. תורים ארוכים השתרכו גם כשפתחו בארץ את זארה, מנגו ואפילו בשעתו, את רשת הקפה סטארבקס. הבאזז לא נמשך לאורך זמן וכדי להחזיר את המיליונים שמושקעים ביצירתו, צריך הרבה יותר מאשר כמה ימי מכירות טובים.

כשהוליווד מפחדת / איור: טל אביב
 כשהוליווד מפחדת / איור: טל אביב

ריבוי הצלמים והכתבים היה רק המחשה נוספת לקרב על הרייטינג בין הערוצים והתוכניות המתחרות. מצדם של הסלבס, אירועי הפתיחה האלה, שפעמים רבות הם מתוגמלים עבורם בכסף, הפכו נכספים שהרי "אם אתה לא שם, אתה לא קיים".

רוצים עוד הוכחה? במשרד יחסי הציבור שלמור סיפרו לנו השבוע כי אפילו זוכה "האח הגדול", אלירז שדה, ביקש להגיע לאירוע אך הם לא אישרו בגלל ריבוי המבקשים.