סקר: הישראלים אינם מודעים לחוקים הצרכניים החדשים

כמה פעמים גיליתם שאתם משלמים לחברה כלשהי הרבה יותר כסף ממה ששילמתם כשהצטרפתם אליה במסגרת מבצע, רק משום שהחברה לא טרחה ליידע אתכם שהמבצע הסתיים? כנראה יותר מדי. וזאת, למרבה הצער, למרות שהמצב הזה אינו חוקי.

"חוק עסקה קצובה" נכנס לתוקף כבר לפני יותר משנה, ולפיו חייבות החברות לעדכן את הצרכנים מראש על תום המבצע. למרות זאת, כ-60% מהישראלים אינם יודעים זאת.

סקר מיוחד של משרד התמ"ת לקראת יום הצרכן הבינלאומי מגלה כי המודעות לחוקים הצרכניים שנחקקו לאחרונה נמוכה מאוד. רוב הישראלים אינם מכירים לא את חוק עסקה קצובה וגם לא את התיקון שייכנס לתוקף בימים אלה, המאפשר לצרכנים לבטל תוך 14 יום עסקה לקבלת שירות כלשהו, גם אם התחילו לקבל את השירות. מדובר, למשל, בעסקאות עם חברות הסלולר.

הסקר, שנערך בשבוע האחרון, בדק אם הצרכנים השתמשו בחוקים באירועי צרכנות שונים: כ-80% לא שמעו על חוק הטכנאים; כ-40% לא שמעו שהסכום המחייב עבור מוצר שנקנה הוא הסכום הרשום על התווית שעל המוצר; כמחצית לא שמעו על חובת הצגת מחירים ליחידת מידה של המוצר; כמעט שני שלישים לא שמעו שהמוכר חייב לפרסם מודעה בחנות אם אפשר להחזיר מוצרים שנקנו בחנות או לקבל זיכוי על המוצר; ורק רבע יודעים שבחנות שאין בה מודעה על מדיניות החזרת מוצרים, זכות הצרכן לקבל החזר כספי למוצר שהחזיר.

המודעות נמוכה יותר בקרב אוכלוסיות מוחלשות של צרכנים מהמגזר הערבי ומקרב עולי חבר העמים. הם גם ממעטים להשתמש בחוקים אלה במקרים שבהם היו זקוקים להגנה כצרכנים.

עוד עולה מהסקר כי חלק ניכר מציבור הצרכנים בישראל מרגיש שאין מספיק חוקים ותקנות להגנתם. אחוז הצרכנים מקרב יהודים הסבורים כך הוא גבוה יחסית לקבוצות אוכלוסייה אחרות.

סקרים נוספים מהשנה החולפת (2009) מחזקים את ההתרשמות לגבי תפיסת חוסר המוגנות של הצרכן הישראלי, ומראים בעקביות כי רק שיעור נמוך יחסית מהצרכנים סבור כי חוקי הגנת הצרכן מגנים עליהם במידה רבה עד רבה מאד.