כל היטל עומד בפני עצמו

הכותבים הם חברי לשכת שמאי מקרקעין והאקדמיה למחקר ויישום שמאות מקרקעין.

מגרש מגורים לבנייה צמודת קרקע המצוי בשכונת מגורים ותיקה בקיסריה, חויב בתשלום היטל השבחה בגין מימוש בדרך של הוצאת היתר בנייה. אגב הדיון בתיק, נדונה שאלת תשלום היטל עבור זכויות שבגינן שולם בעבר היטל השבחה.

במסגרת השתלשלות העניינים נרכש ב-2007 המגרש כשעליו קיים בית, תמורת כ-1.1 מיליון דולר. כשנה לאחר מכן קיבל הבעלים החדש היתר לתוספות בבית הקיים, הכולל הקלה בהיקף 6%. בעקבות אישור היתר זה שולם היטל השבחה בסך 53 אלף שקל, על פי שומה מוסכמת.

בשנת 2009 אושר היתר נוסף, שבו נתבקש ביטול ההיתר הקודם והקמת בית חדש, כאשר גם היתר זה כלל הקלה בהיקף 6%. הוועדה המקומית טענה כי על המבקש לשלם היטל השבחה גם בגין ההיתר השני, ואין זה משנה ששולם היטל בגין ההיתר הראשון שבוטל. כל היתר עומד בפני עצמו, וכך גם החבות בהיטל השבחה.

נציגי הוועדה הוסיפו, כי לו בעבר היה משולם היטל עבור תוכנית המאשרת תוספת 6%, להבדיל מהקלה, לא הייתה הוועדה דורשת פעם נוספת היטל.

מנגד טען שמאי הבעלים, כי לאור העובדה שהקלה כמותית בשיעור 6% אושרה בעבר ואף שולם בגינה היטל השבחה, אין אפשרות לגבות היטל פעם נוספת.

השמאי המכריע, בצלאל קציר, קיבל את טענת הוועדה וקבע כי התשלום הראשון מתייחס להיטל השבחה עקב אישור בקשה ספציפית לקבל היתר, שכללה הקלות ולא עקב אישור תוכנית בניין עיר לתוספת זכויות בנייה. לפיכך, קיימת חבות בהיטל השבחה בגין הבקשה השנייה לקבלת היתר, ואין כל רלוונטיות לעובדה כי שולם היטל השבחה בגין הבקשה הראשונה.

בסופו של דבר קבע קציר, כי נכון לשנת 2009 ההיטל יהיה בהיקף של 59 אלף שקל, וזאת לאחר שקיבל את טענת שמאי הבעלים שבמצב קודם יש להתחשב במבנה.

נשאלת השאלה: מה יהיה בגורלו של ההיטל ששולם עבור ההיתר הראשון, שבוטל ולא נוצל? בחוק הקיים אין הוראה המסדירה החזר היטל במקרה של תשלום כדין. אולם, בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים, היטל ששולם עבור תוכנית שבשלב מאוחר יותר פג תוקפה וזכויותיה לא נוצלו, יש להשיבו לבעלים. לפיכך, סביר שגם במקרה זה תשיב הוועדה את ההיטל ששולם עבור ההיתר שבוטל.

ראוי להעיר כי ברפורמה לחוק התכנון והבנייה המתגבשת קיים מנגנון מובנה להשבת היטל במקרים כאלה.