רפא"ל רשמה רווח של כ-40 מ' דולר על תיק הני"ע של החברה

מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "תפסנו טוב את העלייה של השוק ב-2009" ■ הרווח הנקי שולש ל-112 מיליון דולר, הרווח התפעולי עמד על 7%, צבר ההזמנות הגיע ל-13 מיליארד שקל ‏‏‏‏

‎ביצועים כספיים מצוינים לרפאל ב-2009: החברה כמעט שילשה את הרווח הנקי שלה ל-112 מיליון דולר (441 מיליון שקל, לעומת 166 מיליון שקל ב-2008), רשמה מכירות של 1.6 מיליארד דולר - לעומת 1.5 מיליארד דולר ב-2008 והזמנות חדשות בסך 7.3 מיליארד שקל, שמגדילות את צבר ההזמנות של החברה ל-13 מיליארד שקל. ‏

נקודה מעניינת ברווח הגבוה היא שכמעט שליש ממנו (180 מיליון שקל ברוטו) הושג בזכות פעילות מוצלחת של ועדת השקעות של רפאל, שמנהלת את תיק הני"ע של החברה ושפשוט היכתה את השוק. עם זאת, מסביר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי, בראיון בלעדי ל"גלובס", כי "את הכנסות המימון האלה צריך לקזז עם הוצאות מימון ב-2008 שהסתכמו בכ-72 מיליון שקל. אבל תפסנו טוב את העלייה של השוק ב-2009". ‏

עוד עולה מהנתונים, כי רפאל שיפרה את הרווחיות שלה מרווח תפעולי של 5.8% ב-2008 ל-7.1% ב-2009, ומרווח נקי של 5.9% ב-2008 ל-7% אשתקד.‏ ‏

- ‎אתם עדיין לא ברמת הרווחיות של אלביט, שהרווח התפעולי שלה ב-2008/9 היה מעל 9%.‏

‏‎יערי: "ברמת המגמה אנחנו מצמצמים את הפער לעומת אלביט, ואנחנו גם מדווחים על פי הגדרות חשבונאיות שונות משלהם. הם מדווחים על פי ה-‏GAAP‏ האמריקני ואנחנו לפי ה-‏GAAP‏ הישראלי. גם זה יכול להסביר את השוני. תמיד הסתכלנו מבחינת הביצועים העסקיים על התעשיות הביטחוניות האחרות בארץ, ואנחנו משפרים את המצב שלנו באופן יחסי אליהן, ובכלל - 7% תפעולי בשנה זה נתון יפה לכלל התעשיות ביטחוניות בעולם". ‏

נזכיר, כי רפאל עברה ממצב של יחידת סמך של משרד הביטחון לסטטוס של חברה ממשלתית, בינואר 2002. במעבר הזה משרד האוצר כבר היה למוד ניסיון מכשלי הסבת התעשייה הצבאית מיחידת סמך לחברה ממשלתית. ‏ ‏

- הביצועים הטובים שלכם מתאפשרים בזכות העובדה שהאוצר התגלח על הזקן של תעש בהסבתכם מיחידת סמך.

‏"המעבר שם את רפאל על יסודות סבירים. עדיין, רוב האנשים היו סקפטיים מאוד לגבי היכולת של רפאל להפוך לחברה רווחית, כי בהיותה חברת סמך היא היתה שנים רבות גירעונית. לעומת זאת, מ-2002 יש מגמת שיפור ברורה בביצועי החברה, כשמ-2006 עד 2009 נתנו קפיצה בפרמטרים כלכליים. אנחנו כבר בסוף רבעון ראשון של 2010 ואנחנו בהחלט על המתווה של רווחיות תפעולית שגבוהה מ-6%, וב-2010 אנחנו מצפים אפילו לרמה יותר טובה.‏

‏"בנוסף, ב-2009 לעומת 2005 נרשם פער מצטבר של 78% בהיקף ההזמנות, וצמיחה של 63% במכירות. צבר הסגירה שלנו עומד על 2.2 שנות פעילות".‏

‏ - מאחר שהסבתכם לחברה ממשלתית עברה חלק, יש תוכניות להפרטה והנפקה על הפרק?‏

"רפאל לא בפוקוס של מקבלי ההחלטות בנושא ההפרטה, ולא נראה שזה יעמוד על הפרק בשנים הקרובות. השיקול אם להפריט או לא חברה ביטחונית כמו רפאל, הוא סוגייה בפני עצמה". ‏

8% הולכים למו"פ‏

‏ רפאל היתה למעשה מעבדה לאומית, ועדיין מתפקדת במידה רבה כמעבדה ענקית של משרד הביטחון. החברה משקיעה 8% מהמכירות במו"פ, כשההשקעות של המו"פ העצמי הן 65% מסך ההשקעות במו"פ והשאר מו"פ מוזמן.‏

וזה מה שלדברי יערי מהווה את החוסן של החברה ומסביר את הצמיחה החדה שלה בשנים האחרונות. "בחברה רוויית מו"פ כמונו עד שאתה מגדיל את הרווחים זה תהליך איטי, אבל ביצועי 2009 הם תוצאה של השקעות עצומות במו"פ לאורך העשור", הוא אומר. "סדרה שלמה של מוצרים הבשילו ונכנסו לתוך סל המוצרים שלנו, וזה מה שמגדיל לנו את היקף המכירות. לא הגדלנו את יחידת השיווק של החברה". לדבריו, ב-2010 החברה מתכננת להשקיע 560 מיליון שקל במו"פ, ונזכיר שהחברה משקיעה בכ-65% מסך המו"פ כשיש עוד השקעות ניכרות במו"פ מוזמן.‏ ‏

‏"חברה כמו רפאל שהיא למעשה מעבדה לאומית שהפכו אותה לחברה עסקית, זה ה-‏DNA‏ שלה וככה היא עובדת. זה מתכון שהמאפיין שלו הוא צמיחה משמעותית ורציפה שצריכה להיות באזור ה-10%-15% באופן עקבי. הקפיצה ב-2009 נהדרת, אבל היא לא המודל שעליו אנחנו מתבססים.‏‏ ‏

מחפשים מהנדסים טובים בנרות

רפאל היא אחת מהתעשיות הביטחוניות הבולטות בישראל, המציעה מגוון רחב של פתרונות חדשניים בחזית הטכנולוגיה העולמית, החל ממערכות תת-מימיות, עבור דרך אמצעים ומערכות ימיות, יבשתיות ואוויריות וגמור במערכות בחלל. רפאל היא גם מעסיק תעשייתי גדול, עם למעלה מ-6,000 עובדים ועוד קבלני משנה וספקי שירותים רבים. ‏ ‏ ‏

צבר ההזמנות של החברה כאמור מסתכם ב-13 מיליארד שקל, ומתפרס על שלוש שנים קדימה. "אנחנו שמרניים בפרסום הצבר", אומר יערי, "התמונה אפילו יותר טובה". כ-76% מהצבר מיועד לייצוא ומתפרס על פני מדינות רבות בעיקר באירופה, אמריקה הלטינית, בארה"ב ובמזרח הרחוק. הייצוא של החברה אשתקד הסתכם ב-3.469 מיליארד שקל, לעומת 3.005 מיליארד שקל ב-2008.‏ ‏ ‏

‎לפני שנה, ערב אישור התקציב, אמר אילן בירן, יו"ר רפאל, כי המגמה בשנים הקרובות תהיה של קיצוץ רכש ביטחוני של מדינות.‏

‏"כרגע אנחנו לא רואים הקטנה של ביקושים, אבל יכול להיות שזה יגיע. אנחנו נמצאים בנישה פחות רגישה לשינויים של קיצוצי תקציב רכש של מדינות. זה ניכר יותר ברכישות של מטוסים ונושאות מטוסים. אנחנו נמצאים שכבה אחת למטה בסולם המוצרים, שהיא שכבת המערכות שאותן צריך כל הזמן, כמו טילים טקטיים ומיגון. יש איזושהי תחושה של האטה, אבל אי אפשר להגיד שיש מגמה ברורה. התחזית היא שיש להיערך להאטה אבל בפועל זו עדיין לא מגמה מובהקת".‏

‎- הרגשתם את המשבר הכלכלי הגלובלי?‏

‏"המשבר פגש אותנו במצב שלא רק שלא פיטרנו אלא שאפילו קלטנו עובדים, מה שהתחייב מהצורך לעמוד בקצב ההזמנות והמכירות. ב-2009 הוספנו עוד כמה מאות עובדים, בעיקר מהנדסים, כשאנחנו נשענים גם על סטודנטים וגם על מפוטרי היי-טק. נפלט לשוק כוח עבודה מצוין שאנחנו מחפשים בנרות. הוצנו לפנסיה מוקדמת בהסכמה כמה עשרות בודדות של עובדים במקרים אישיים ספציפיים, אבל קלטנו פי כמה.

"אין אצלנו כרגע מדיניות של הוצאת עובדים בשביל התייעלות. ההתייעלות שלנו כרגע היא בהיקפי הרכש ובהוצאות הפרויקטליות".