מה היינו עושים בלי סטנלי פישר?

הסתיים מסע הסחיטה. הראש ראש בנימין נ', הידיים ידי סטנלי פ', הרגליים רגלי יובל ש', שנעלם מהשטח. המבוכה של כולנו: שיתפנו פעולה עם שטיפת המוח של הספין-דוקטור'ס: אם תדברו, חוק בנק ישראל לא יעבור, המלך יילך, הכלכלה תתמוטט, העולם יברח, תהיו מובטלים, הפנסיה תיעלם.

ראו הוזהרתם. יס פריים מיניסטר במיטבו. באמריקה, המולדת הרעיונית הלא-לבנטינית של נתניהו ופישר, הם היו הופכים לכוכבי הגיחוך ותוכניות הסאטירה.

במרוץ לצמרת נפל שבב גדול ומסוכן, משה גפני, יו"ר ועדת כספים, שהיה בטוח שדיל הוא דיל, חגג את חוק הגמ"חים והתבזה בפומבי. על פגעי השפלה זו, נתניהו יחטוף, בקרוב. מחיר יותר גבוה: התעצמה מלכות המוכתר עופר עיני.

בשנייה האחרונה הוא קלט שאם יחוסל ריכוז הכוח של הממונה על השכר באוצר במגזר הציבורי, יתרסק גם כוח המיקוח שלו עצמו. כך, בשנייה, עשה את מה שראש הממשלה ושר האוצר היו חייבים לעשות ועצר את הנזק הגדול למשק שיכול היה לבוא מסעיף הפיקוח על השכר בחוק בנק ישראל. על ההעצמה הזו, שהדגישה עוד יותר את התבטלות הממשלה, נתניהו עוד ישלם יקר, בריבית דריבית.

חודשים טענו כל אנשי הנגיד והראש שלא מדובר בהתניית שירות בשירות, ומי שאומר זאת, שקרן בן שקרן או מוטה פוליטית. אמרו שהנגיד ממש לא מתנה קדנציה בחוק בנק ישראל, ובכלל מי שקובע היא זוגתו רודה. אמרו שראש הממשלה עסוק באיראן ולמה שירוץ לפני הזמן? בבוא העת... התוצאה היא חיזוק תדמית הבלוף והאף המתארך של פינוקיו. מילא כשמדובר באירועים המיוחסים ל"מקורות זרים", אבל לשקר ולהפעיל אנרגיה מניפולטיבית בשביל חוק בנק ישראל והקדנציה של הנגיד? זה בזבוז מזיק של שקר.

ואולי סטנלי פישר בכלל לא אשם. 15 שנה מדברים על חוק חדש לבנק ישראל. חמש שנים מנסה פישר להזיז משהו. שלושה ראשי ממשלה - אריאל שרון, אהוד אולמרט ונתניהו. חמישה שרי אוצר - נתניהו, אולמרט, אברהם הירשזון, רוני בר-און ושטייניץ.

אף אחד מהם לא טרח להתמודד עם פצצת הסירחון של הסכמי השכר של עובדי הבנק, שלמעשה תקעה את החוק, בדיוק כמו שאף נגיד קודם לא העז להתמודד עם ארגון מחדש של הבנק המרכזי המיושן, המתפוצץ משומן עודף.

קודמי פישר, יעקב פרנקל ודוד קליין, ברחו מניהול השלולית המעופשת והצטרפו לטובות ההנאה המפליגות לחשבון הפרטי שלהם. פרנקל, בסופו של דבר ואחרי שכבר עזב את הבנק, היה צריך להחזיר כסף בעקבות דו"ח ביקורת של מבקר המדינה.

דוד קליין יצטרך, כנראה בקרוב, להתעמת מול הגרגרנות הממוסדת שדבקה גם בו, כשהצטרף לנוהגם של בכירי הבנק, שנהגו משך שנים להביא "פתק מרופא" על "בריאות לקויה", ובזכות זה קיבלו "תוספת בריאות" שהגדילה להם יפה את הפנסיה, 4% על כל שנת ותק במקום 2%, בעת פרישה מהבנק (אצל קליין זה היה במעבר בין חבר ההנהלה בכיר ומשתכר היטב לנגיד שמשתכר פחות).

אם וכאשר ידובר בו נכבדות כיו"ר לאומי, במסגרת אפשרות סבירה לברירת מחדל, יצטרך קליין לדווח לבעלי המניות מהי אותה "בריאות לקויה", או לחלופין להשיב את הכסף, בבריאות מלאה.

וברגע אחד עברנו לסאגה חדשה: כמה זמן הוא יישאר. הנה התשובה: הוא ימנה מועצה מוניטרית, ימנה מועצה מנהלית, ימצב את הארגון הפנימי, יוביל את ההצטרפות ל-OECD, ינסה להשתלט על הדולר והר המט"ח, יוודא את יישום כללי באזל 2, ישגיח על התנהלות ההתאוששות, או ישמור מפני התדרדרות, יחליט סופית אם מדובר באירועי יציאה בצורת V או U או שמא W.

אחר כך אפשר יהיה לכתוב על זה את ספר הספרים בכלכלה. הוא ישמור על המוניטין הישראלי וכך ישמור על המוניטין הגלובלי שלו עצמו. ואז, בעוד שנה וחצי-שנתיים, אם ירצה השם, תבוא ההצעה הגדולה הבאה.

כמה שנים יכול פרופסור להמשיך לחיות מחסכונות? הוא מסודר אבל לא מיליארדר. אנחנו נמצא בתוכנו את הנבחר הבא, הוא ידאג לפנסיה שלו וימשיך להשגיח עלינו מתפקיד בכיר באירופה, אולי אמריקה.

stella-k@globes.co.il