ועדה בסימן שאלה

העימותים בין משרד התקשורת למשרד האוצר ואגף התקציבים בנושא כתב המינוי של ועדת התעריפים לבחינת תעריפי בזק נראים כמו אקורד הסיום שיאפשר לוועדה לקום. אך נבכי המחלוקות והאינטרסים סביב הוועדה מסמנים אחרת.

נכון להיום, שר התקשורת, משה כחלון, מתכוון לכנס את הוועדה ביום א' הקרוב על מנת להוציאה לדרך, וזאת כאשר טרם נקבע אם ניתן להתחיל בפעילות ללא סגירה סופית של הרכב הוועדה. כעת הוויכוח עוסק בשאלה אם להתחיל לעבוד כאשר רק חלק מחברי הוועדה מאושרים - או שעדיף להמתין עד שגם שאר החברים יאושרו.

המטרה של כחלון היא לא לחכות עד אחרי חג הפסח, אלא לסיים את הסאגה כעת, כדי שהוועדה תתחיל לעבוד אחרי החג. מי שיכול להוות בעיה כרגע הוא האוצר: אם זה לא ייתן את הסכמתו לכינוס הוועדה ולא יסוכם על ההרכב המלא, ייתכן שהמועמדים שבעניינם יש מחלוקת לא ירצו להצטרף לאחר שהוועדה כבר החלה בפעילות, וכן זה גם לא יתרום ליו"ר הוועדה, אמיר חייק.

כל הטעויות האפשריות

תזכורת: ועדת התעריפים לבחינת תעריפי בזק היתה אמורה לקום לפני כשנה. תפקידה הוא לקבוע את תעריפי בזק שבפיקוח ב-4 השנים הבאות. אלא שמשרד התקשורת כנראה התרשל, ולא הקים אותה.

בהיעדר מנהיגות מקצועית והבנה של התנהלות תהליכים מסוג זה, עשה משרד התקשורת את כל הטעויות האפשריות. התוצאה: עיכובים בלתי נסבלים, טיפול כושל במועמדים תוך ניסיון מכוער לקעקע את מועמדותם, ואף גרוע מכך.

כדי שהוועדה הזו תזכה לאמון מצד המפעילים, וכדי שתוכל לעשות עבודה רצינית, היא לא יכולה לפעול באופן חלקי או ללא הרכב מלא.

מה בדיוק יעשה חבר ועדה שיצטרף חודשיים לאחר תחילת הפעילות - שיעורי בית להשלמת החומר? אולי המפעילים יערכו בפניו מצגות חדשות אחרי שכבר הציגו את עמדותיהם בפני הוועדה? אם מחפשים חותמות גומי בשביל להגיד שהוועדה קיימת, אפשר להתחיל בשיטה העקומה של משרד התקשורת.

כחלון הצהיר כי הוא רוצה ועדה ציבורית, מקצועית, שתטפל בנושא, בגלל חוסר ההצלחה של ועדות קודמות, שהמליצו המלצות שלא יושמו ושבמקרה גם נשלטו על-ידי אנשי משרד התקשורת.

אם הוועדה תצא לדרך לא מאוישת באופן מלא, וחבריה לא יהיו מקצועיים - אולי כדאי לוותר ולהזמין את פרופסור ראובן גרונאו, לשעבר יו"ר ועדות תעריפים קודמות, כחבר ועדה וכמומחה לנושא תעריפים.