שמורת הטבע של העסקנים

העובדה שדירקטורים בקק"ל אינם יודעים כי החברה הפכה לשחקנית בתחום האנרגיה הסולארית אינה אמורה להפתיע את מי שמכיר מקרוב את התנהלותה של הקרן.

קק"ל היא אולי גוף הכפוף לנורמות ציבוריות, אך בכל הקשור לשקיפות או פיקוח היא ממשיכה להתנהל לפי נורמות של המדינה שבדרך. קק"ל כפופה לביקורתו של מבקר המוסדות הלאומיים, גוף אנמי וחסר שיניים, שאינו מפרסם את ממצאיו לציבור. מבקר המדינה, הממונה על השכר באוצר, מנהל רשות החברות הממשלתיות - לכל אלה אין יכולת לפקח על קק"ל.

30 ושבעה עסקנים

בהעדרו של פיקוח ציבורי ראוי, נותרה קק"ל שמורת הטבע האחרונה של עסקני המפלגות הציוניות. לא פחות מ-37 מהם יושבים בדירקטוריון. במקום יו"ר דירקטוריון אחד, יש בקק"ל 4 יו"רים, נציגי ישראל ביתנו, הרפורמים, קדימה והבית היהודי. חלק מהיו"רים אינם טורחים להופיע לעבודה, על אף שקק"ל משלמת להם על לשכה מזכירה ונהג. לפני חצי שנה חשף משה ליכטמן ב"גלובס", כי 10 מקבלי השכר הבכירים בקק"ל מקבלים שכר ממוצע חודשי ברוטו של כ-47 אלף שקל.

השליחים לחו"ל, גם הם מינויים פוליטיים, נהנים מתנאים מפנקים ששליחי המדינה אינם מקבלים. ומי מממן את החגיגה המתמשכת הזו? הקרקעות, שנרכשו במאה האחרונה מתרומות יהודי התפוצות. בבעלות קק"ל כ-70 אלף דונם במרכזי הערים הגדולות. כ-40% מהבתים צמודי הקרקע בישראל בנויים על אדמות קק"ל.

אחלק שלל

הכנסות הקרן ממכירת קרקעות מגיעות למאות מיליוני שקלים בשנה, וכל שנשאר הוא לחלק את הכסף. המדינה מנסה בשנים האחרונות להגיע לעסקת חילופי קרקעות עם קק"ל, שבמסגרתה יועברו הקרקעות במרכזי הערים למדינה ויופרטו, וקק"ל תקבל תמורתן קרקעות בנגב ובגליל ופיצוי כספי.

אלא שנכון להיום, תקועים הליכי האישור של העסקה, בגלל עתירות לבתי המשפט וגורלה אינה ברור. מה שכן ברור הוא, שחגיגת העסקנים בקק"ל תימשך עוד שנים רבות.