"נכשלנו במיגור הכספים האסורים"

"חרף ניסיונות המינהל למנוע את התופעה באמצעות התצהירים עליהם נדרשו לחתום האגודה והמתיישבים, וכן על ידי הקפאת הרחבות שבהן התקבלו תלונות על גביית כספים אסורים, המינהל מתקשה במניעת תופעה זו", נכתב בחוות דעת חמורה של היועץ המשפטי למינהל, עו"ד יעקב קוינט, שנשלחה אל מועצת מקרקעי ישראל. "השיטות שנוקטת האגודה על מנת לגבות כספים על חשבון הקרקע, מבלי שגבייה זו תובא לידיעת המינהל או תעמוד, מגוונות וכוללות גם חתימה על עסקאות פיקטיביות במטרה לאפשר גביית הכספים".

התופעה התפתחה כתוצאה מזכותו של בעל נחלה להמליץ בפני ממ"י על רוכש בהרחבה. אל הרשויות הגיעו תלונות על חברי מושבים המנצלים זכות זו על מנת לגבות יותר מהמחיר שנקבע בשומת המינהל על הקרקע. כן תועדו מקרים שבהם ועד האגודה החקלאית גבה יותר על הוצאות הפיתוח, או שקיבל "כספים אסורים" משיווק מגרשי המגורים בדרך של בנייה מרוכזת. בדרך זו, למשל, מרוויח קיבוץ מחתימה על עסקת "קומבינציה" עם יזם פרטי, שבונה בהרחבה פרויקט מגורים לכל דבר.

בינתיים נראה כי לא רק המינהל התייאש מניסיונות כושלים לאכוף את הנושא על ידי קבלת החלטות מועצה. גם השמאי הממשלתי, אייל יצחקי, כתב לאחרונה במכתב למנהל ממ"י, ירון ביבי, כי "גם אם נגבש נוהל מוקפד ונוקשה של בקרה על שומות אלה, נתקשה להילחם בתופעת הכספים האסורים". מדובר בפער שבין שומת המדינה למחיר שהרוכש מוכן לשלם. באותו מכתב, מציע השמאי הממשלתי למגר את תופעת הכספים האסורים על ידי שיווק הקרקעות הללו בדרך של מכרז.

באגודה לצדק חלוקתי קוראים לממ"י להפסיק לאלתר את התופעה: "המצב שבו נגבים כספים עודפים מהמבקשים להתיישב בהרחבות היישובים עומד בניגוד לחוק, ועל המינהל להתחיל לשווק קרקעות אלה בדרך של מכרז ובהתאם לעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת על משאבי הציבור", אומרת עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי. "מתן אפשרות לקומץ ליזום בקרקעות הציבור תוך ניצול זכות זו להפקת רווחים על חשבון הציבור המעוניין להתיישב בהרחבות, היא פסולה מעיקרה".