היהודי המתגרש ועשר מכותיו

רבותינו אף נתנו בהם סימנים - כפי"ת גרושי"ם. לקרוא ולהכניס לפייבוריטס לשעת צרה וצורך

עצת הגירושים הכי פופולרית במדינת ישראל לגבר העומד להתגרש, היא לרוץ ולהגיש תביעת גירושים בבית הדין הרבני. בית הדין הרבני הרוויח - כנראה במידה רבה של יושר - את התדמית המפוקפקת של מגן הגבר המתגרש, לא משום שהוא כל-כך טוב לגברים, אלא בעיקר משום שהוא אף יותר גרוע עבור הנשים.

מכיוון שגרושים רבים רואים בגירושים סוג של יציאה מעבדות לחירות, נראה כי אין מתאים ממועד זה למנות את 10 המכות שסופגים הגברים דווקא בשל מעורבותם של בתי הדין הרבניים בהליך הגירושים והיעדרם של גירושים אזרחיים במדינת ישראל.

רבותינו אף נותנים בהם סימנים - כפי"ת גרושי"ם:

1. כתובה - חוזה עליו חותם החתן המאושר ביום שבו נדמה לו שנישואיו ימשכו לנצח. על אף שהחוזה כתוב בארמית, שפה שהחתן אינו מבין בה דבר, הוא יכול להתחייב במסגרתו לסכומים של מאות אלפי שקלים, מתוך מחשבה מוטעית שזהו טקס נוסטלגי חסר משמעות, רק כדי לגלות מספר שנים לאחר מכן כי מדובר בחוזה משפטי מחייב לכל דבר. בכתובה יכול להתחייב כספית רק גבר כלפי אישה, הכיוון ההפוך אינו קיים.

2. פיצויים - לעיתים סכום הכתובה נמוך מאד, עד כדי חסר משמעות, לדוגמה כאשר החתן מותיר את ברירת המחדל של הכתובה שהיא מאתיים זוז. לכן בנוסף לסכום הכתובה, לבית הדין הרבני יש סמכות להטיל על הבעל תשלום פיצויים לאישה, על שנאותה להתגרש על אף שלא רצתה בכך. סכום זה אינו מוגבל ונתון לשיקול-דעתו הבלעדי של בית הדין הרבני. כמובן שגם תשלום זה הוא חד-סטרי, מהבעל לאישה בלבד.

3. ילדים, מזונות - אמנם בכל העולם המערבי גברים משלמים מזונות למי שמגדל את ילדיהם, אך מדינת ישראל ייחודית בכך שעבור היהודים חובה זו חלה באופן אבסולוטי על הגבר. לעניין זה דרך אגב זה לא משנה אם בית המשפט האזרחי ולא בית הדין הרבני דן בעניין מזונות הילדים, מכיוון שגם בית המשפט האזרחי - כלומר בית המשפט לענייני משפחה - חייב לדון לפי ההלכה. המשמעות היא שהגבר חייב לשאת במזונות ילדים עד גיל מסוים - גם אם האישה משתכרת יותר ממנו, גם אם המשמורת משותפת וההורים נושאים ממילא במזונות הילדים באופן שווה וישיר, ובמקרים מסוימים אפילו כשהילדים נמצאים במשמורת האב.

4. תשלום מזונות אישה - כמו מזונות הילדים, גם מזונות האישה עד הגט מוטלים באופן אבסולוטי וחד-סטרי מהגבר לאישה. אמנם כשהאישה עובדת ומפרנסת את עצמה, העול על הגבר מופחת משמעותית - אך יש לדעת כי במסגרת מזונות האישה, הבעל מחויב לשמור על רמת החיים לה הורגלה האישה בחיי הנישואים, ולכן ייתכן כי גם אישה עובדת תהיה זכאית למזונות אישה, אם משכורתה אינה מאפשרת לה לקיים את רמת החיים הגבוהה לה הורגלה.

5. גט לחומרא - המסלול העונשי הקבוע לתמימים שחשבו שיעלה בידם למצוא מסלול עוקף גירושים ברבנות על-ידי נישואים אזרחיים בחו"ל, ובבואם להתגרש מוצאים את עצמם בכל זאת במסדרונות בית הדין הרבני.

6. רישום אבהות - ילד שנולד בישראל לאישה נשואה לעולם יירשם כבן של בעלה הרשמי - גם אם בפועל הזוג חי בנפרד מזה שנים רבות, גם אם שני ההורים מצהירים קבל עם ועדה כי הילד אינו מן הבעל, ואפילו אם לילד שיצא מראה אסייתי, בעוד קלסתרוני הוריו אירופאים לעילא. הסיבה לכך היא הלכתית: אם הילד נולד לאב אחר מהבעל - הוא ייחשב כממזר, ולכן משום טובת הילד לא יאשרו לבעל בדיקת אבהות גם בנסיבות הקיצוניות המתוארות לעיל.

7. ואיפה העילה? - לא העובדה שאתם חיים כשני זרים כבר 20 שנה, לא העובדה שעזבת את הבית, ואפילו לא העובדה שאתה חי עם אישה אחרת ואולי גם נולדו לך ממנה ילדים. אם אין לך עילת גירושים, מתוך רשימה של עילות מוכרות על-ידי ההלכה היהודית שמאפשרת לך להשתחרר מהנישואים, לא תוכל להכריח את האישה לקבל גט. בישראל, בניגוד לארצות אחרות, חוסר סיכוי מוכח לשקם את הנישואים אינו מהווה עילת גירושים.

8. שלום-בית - לפעמים האישה באמת לא מעוניינת להתגרש, פעמים רבות היא לא יכולה להרשות לעצמה להתגרש, אבל לפעמים למרבה הצער זהו רק אמצעי לקבל מזונות אישה, מדור ספיציפי (ראה להלן), או סתם סחיטה כלכלית. אתה לא רוצה שלום-בית? צא ומצא עילת גירושים.

9. ילדים, חינוך -כשבית הדין הרבני דן בגירושים, יש לו סמכות לדון גם בנושא משמורת הילדים וחינוכם, אם אחד הצדדים כרך את הנושאים הללו בתביעת גירושים שהגיש בבית הדין הרבני, לפני שהצד השני הספיק להגיש תביעה ספיציפית בנושא לבית המשפט לענייני משפחה. התוצאה היא שבג"ץ נאלץ להתערב לא פעם בפסיקות בית הדין הרבני, במסגרתם נשלחו ילדים חילוניים להתחנך בבתי-ספר דתיים לבקשת אחד ההורים, על אף שהדבר היה מנוגד לכל ההמלצות של אנשי המקצוע, רשויות הרווחה ומומחים שמונו לעניין.

10. מדור ספציפי - אמנם מחובתו של הבעל לדאוג למקום מגורים לאישה ולילדים, אך רק בבית הדין הרבני יכולה האישה לקבל צו שמחייב את הבעל לאפשר לה להמשיך להתגורר באותה הדירה שבה התגוררו טרם התחילו הליכי הגירושים בבתי משפט אזרחיים. כאשר הדירה רשומה על שם שני הצדדים, לבעל יש זכות לעתור לפרוק השיתוף בדירה, או במילים אחרות למכירתה, וחלוקת התמורה בין הצדדים. בבית הדין הרבני, לעומת זאת, כאשר האישה מבקשת שלום-בית - היא יכולה גם לבקש הגנה מפני מכירת הדירה בדמות מדור ספיציפי, ובכך לשלול מהבעל את האפשרות לקבל מחצית מתמורת הדירה, סכום כסף שבודאי יהיה זקוק לו, במיוחד אם האישה דאגה להטיל עיקול על שאר הכספים הנזילים.