האמת נאמרת בפנים? "השוק האזרחי לא רוצה יוצאי צבא קבע"

כבר בשנות ה-20 לחייהם הם ניהלו מערכות מורכבות בתקציבי ענק, קיבלו החלטות הרות גורל ופיקדו על מאות כפיפים.

אבל כשאנשי צבא קבע יוצאים לשוק האזרחי, מעסיקים מסתייגים מלגייס אותם: "הם אומנם אנשים מוכשרים עם קבלות, אבל הם לא מתאימים לנו".

מנהלי חברות השמה מסבירים איפה הכשל המרכזי שעומד בדרכם של יוצאי צבא קבע להפוך למנהלים אמיתיים.

הצד של המעסיקים: "אל תשלחי אליי יוצאי קבע ללא ניסיון אזרחי"

דפנה פאר, מנהלת חברת ההשמה My-Way, חושבת שאחת הבעיות העיקריות היא בניהול עובדים, שכן בצבא הנעתם נובעת בעיקר מעצם הסמכות

 דפנה פאר, מנהלת חברת ההשמה MY WAY / צלם תמר מצפי

*המצב בשוק:

"השוק האזרחי לא רוצה יוצאי צבא קבע. חד-משמעית. האמירה הקלאסית שאני שומעת ממעסיקים היא: 'אל תשלחי אליי יוצאי צבא קבע ללא ניסיון אזרחי'. התוצאה היא, שהמועמדים הללו מחפשים עבודה לאורך זמן ובסוף מתפשרים גם על נפח התפקיד, גם על הטייטל, וגם על השכר; או שהם מוצאים עצמם עושים הסבה מקצועית מניהול בכיר לכיוון של שיווק, מחשבים, לוגיסטיקה או תפעול.

"בעקבות ההסתייגות של המעסיקים מעברם הצבאי, הם יטשטשו את הניסיון שלהם בקורות החיים. למשל, אם הם היו בצבא ברמה של ראש מדור הם 'יצמצמו' את הטייטל וירשמו מנהל או אחראי תחום. Downgrading זה לקורות החיים נערך כדי לא לאיים על המעסיק".

*איפה הבעיה:

"רובם מגיעים ממשרות ניהוליות ומהר מאוד נוצר פער בין הציפיות למציאות. הם היו רגילים להיות עצמאיים מאוד, מרחב תמרון ההחלטות שלהם היה גדול מאוד, והם היו רגילים לטפל במערכים מורכבים מאוד. באזרחות הם מתקשים להיות כפופים למישהו, והלך המחשבה שלהם עשוי להיות 'אתה לא תגיד לי מה לעשות'.

"בניהול אנשים חסרה להם גם ראייה עסקית והבנה בהנעת עובדים, שכן בצבא הנעת עובד נובעת בעיקר מעצם הסמכות. אין למועמדים הללו הבנה מעמיקה לגבי המשמעות של תחלופת עובדים, כיוון שהמושג הזה בצבא כלל לא רלוונטי; הרי אתה לא יכול לעזוב את הצבא בגלל שאתה לא אוהב את המפקד. בחוץ, לעומת זאת, זוהי הסיבה מספר אחת לעזיבה, הרבה לפני שכר וקידום".

*מעסיקים יוצאים מן הכלל:

"ההשמה הזו אפשרית כשהמנהל המגייס בעצמו יוצא צבא קבע. במקרים כאלה הרבה יותר קל לו לדבר איתם בשפה שלהם, יש לו דעה טובה יותר עליהם, ובגלל הדמיון הוא גם יודע לנהל אותם ולכן לא חש מאוים. בנוסף, יש ליוצאי קבע ערך מוסף גם בתפקידים תפעוליים של שרשרת אספקה או תפקידי לוגיסטיקה - אותם תפקידים שבהם פקודות ונהלים הם ה-Core של העבודה, ממש כמו בצבא".

*טיפ למועמדים:

"נסו לקרוא לעומק את דרישות המעסיקים ולנסות להתאים את קורות החיים באופן מדויק. בנוסף, הגבילו את עצמכם בקורות החיים ליכולות שתפורות לתפקיד. למועמד כזה אני אומרת: 'אל תכתוב על כל מעלליך והישגיך בצבא, כיוון שכל זה לא רלוונטי. התמקד בתפקיד עצמו. השמט את כל ההישגים הצבאיים הניהוליים הגדולים שלך בצבא, והיצמד לדרישות המעסיק'. אל תיכנסו לראיון כ'מנהל גדול', אלא כעובד, בגובה העיניים.

"עם זאת, לא נבון בעיניי להתפשר על תכולת התפקיד שמוצעת לכם, כי מהר מאוד יגיע תסכול ושני הצדדים ימצאו עצמם מופסדים. האנשים הללו חייבים להיות מודעים לכך שהלך רוח של 'שופוני' הוא מובנה אצלם, ולכן עליהם לטשטש את הביטויים שלו. 'הכי חשוב', כך אני אומרת למועמד יוצא קבע, ''זכור, כשאתה נכנס לראיון עבודה גם למנהל שמראיין אותך יש לך אינטרס שהתהליך יצליח ויסתיים כבר עכשיו. אל תקשה עליו. הקשב לשאלות שלו ותן לו את הסחורה שהוא מבקש. גם אם ניצחנו את במלחמה בזכותך, אל תפגין את זה בראיון'".

*טיפ למעסיקים:

"קטגוריזציה של מועמדים פסולה ומסכלת הזדמנויות טובות. יוצאי צבא הם אנשים נהדרים, מחויבים, עובדים קשה ונאמנים, כיוון שהם עבדו במערכות שבהם לויאליות היא הדנ"א של הארגון. ברוב המקרים הם גם אנשי מקצוע מעולים, ולכן שווה להשקיע באדפטציה שלהם ולקטוף את פירות ההשקעה שארגון אחר עשה עבורכם. גם אם יהיה Clash עבורכם על רקע של סגנון ניהול, שווה לכם לגייס אותם. התייחסו למהות לא לקליפה".

הצד של יוצאי הקבע: "הם בשוק שהם צריכים 'לחזר על הפתחים'"

מלכה מאיר, פסיכולוגית תעסוקתית בחברת ההשמה אדם מילוא, חושבת שהבעיה היא בפער בין התפקיד הצבאי לאזרחי, שמחייב היום יכולות רב-תחומיות

 מלכה מאיר, פסיכולוגית תעסוקתית / צלם תמר מצפי

*המצב בשוק:

"אני רואה את יוצאי צבא הקבע בשלב מוקדם יותר, כשהם מגיעים אלינו דרך מחלקת הפרישה. חלקם המומים שהם בכלל צריכים לחפש עבודה, כיוון שהרבה פעמים התכנון המקורי שלהם היה להישאר במקום המרופד הזה עד גיל הפרישה, והם בכלל בשוק על כך שהם צריכים 'לחזר על הפתחים' ולמכור את עצמם למעסיקים. בל נשכח שזוהי מיומנות שאינה נמצאת באמתחתם, שכן הם אף פעם לא עשו זאת במסגרת עבודתם בצבא.

"קשה להם במיוחד כשיש פערים בין הגדרת התפקיד לבין מה שהם מצפים לעשות. צריך לזכור שגם התחושות של בוגרי הצבא הן אמביוולנטיות. מצד אחד הם מגיעים עם תחושות של אגו, של הכרה בהישגיהם הקודמים וביכולותיהם, ומצד שני הם מגיעים עם חשש גדול מאוד מעולם העבודה האזרחי, כיוון שהם לא מכירים אותו בכלל".

*איפה הבעיה:

"בפער בין מה שהמועמד עשה בצבא (מומחיות ספציפית מאוד) לבין התפקיד האזרחי, שמחייב היום יכולות רב-תחומיות. יש הבדל משמעותי מאוד בין מנהל או מפקד בצבא לבין מנהל בחיים האזרחיים, כשבאזרחות מיומנויות בין-אישיות הן חלק נכבד מהתפקיד. בצבא הסמכות הוענקה לך כברירת מחדל, באוטומט, מתוקף הדרגה, מה שלא קורה בניהול באזרחות, שם אתה צריך להרוויח את המעמד שלך אצל הכפיפים, גם אם על הדלת יש לך שלט גדול מאוד עם הטייטל 'מנהל'".

*מעסיקים יוצאים מן הכלל:

"הרבה יותר קל לבוגרי צבא להשתלב בארגונים צבאיים כמו תעשייה אווירית, רפאל או תעשיות ביטחוניות אחרות, בגלל הדמיון למבנה הארגוני הצבאי. השפה היא אותה שפה. התרבות היא אותה תרבות, והצורך הזה במשהו מוכר ופמיליארי נותן גם למעסיק תחושה של ביטחון".

*טיפ למועמדים:

"אם הכנה לראיונות עבודה והתאמת קורות חיים לתפקיד מומלצים לכל דורש עבודה, הרי שאצל בוגרי הצבא המהלכים האלו הם MUST. הם חייבים לעבור השתלמויות מקצועיות שיסייעו להם לעשות ספציפיקציה לדרישות המעסיקים באזרחות, כמו גם השתלמויות רכות יותר של דינאמיקה קבוצתית, יחסים בין-אישיים וכו'.

"מומלץ מאוד שהם גם יעברו קורסי תעודה למנהל עסקים ואפילו לימודים גבוהים במנהל עסקים, כי זה הופך אותם מותאמים יותר לניהול בסביבה האזרחית, זה מרכך להם את הקרקע, וזה צפוי לעשות להם נחיתה רכה יותר. עוד משהו שהייתי ממליצה להם הוא להוריד ציפיות: להסכים גם למשרות של ניהול ביניים או ניהול בדרגים נמוכים, להתפשר גם על תכולת התפקיד או על הרמה המקצועית, ותוך כדי תנועה לנסות לשדרג את מעמדם".

*טיפ למעסיקים:

"אם אתם מגייסים בוגר צבא קבע הפנימו שזמן וסבלנות הם שם המשחק. הייתי מציעה למעסיקים לקחת בחשבון תקופת הסתגלות ולבנות לעובדים הללו סביבת עבודה שתאפשר להם לצמוח וללמוד. בין השאר, כדאי להצמיד אליהם מנטור שיעשה את הנחיתה שלהם רכה יותר בסביבה האזרחית.

"בנוסף, הייתי מציעה למעסיקים לקחת עובדים שעברו תהליך ייעוצי, כיוון שאז הם מרוויחים מועמד שמודע ל- Clash האפשרי. אם כבר בתקופת העבודה הראשונית קורות התנגשויות על רקע של סגנונות ניהול, הייתי מציעה למעסיקים להתמקד בנקודות החוזק של העובד ולא בדברים החיצוניים כמו סגנון או אופני דיבור".

הצד של ההיי-טק: "הצבא הוא בי"ס מעולה להכשרת אנשי היי-טק"

למרות זאת, רפי אלימלך, מנכ"ל חברת ההשמה ל.מ., מסייג את דבריו ומדגיש, כי עיקר הביקוש הוא לתפקידים ביצועיים מקצועיים ולא לתפקידי ניהול

 רפי אלימלך, מנכ

*המצב בשוק:

"דווקא אנשי הקבע, שאמורים להיות הכי מבוקשים בשוק - שורשיים, נאמנים, בעלי יכולת מוכחת בניהול, אנשים שעברו הכשרות מקצועיות נרחבות - נתקלים בסירוב כמעט גורף מצד המעסיקים. מגיעים אלינו הרבה קורות חיים של אנשי צבא בני 30 עד 40 בעלי רקורד מרשים, אבל המעסיק הפוטנציאלי יפנה להם כתף קרה ויגיד משהו כמו 'אני רוצה ניסיון אזרחי' או 'לא רוצה אנשי צבא'.

"גם כשאני מעביר קורות חיים מרשימים מאוד של אדם שפיקד בעברו על אלפי אנשים, אנחנו נתקלים בסירוב כשיש למועמד ניסיון צבאי בלבד. הדחייה הזו נכונה גם לתפקידי ניהול בדרג הביניים וגם לניהול בכיר. בנוסף, היא חוצה מגזרים: ההתנגדות האוטומטית לאנשי קבע לשעבר מופיעה גם בתעשייה, גם בבנקאות, גם בחברות התקשורת, גם בחברות ביטוח וגם בארגוני בריאות. האנשים הללו נדחים על הסף".

*איפה הבעיה:

"הסיבות מונחות בעיקר בניסיון פיקודי שלא תואם סגנון ניהולי מודרני שיותר מכוון אנשים, כשניהול בצבא הוא יותר מוכוון מטרות. קיים גם גורם אחר שמטריד מגייסים בהקשר של גיוס יוצאי קבע - זה שהם טיפלו במנגנונים גדולים מאוד, בתקציבי ענק, שלא יוצאים מכיס פרטי ולכן קשה להם מאוד להתרגל לניהול רזה, יעיל, חסכוני ואפקטיבי.

"בנוסף, לאחר השחרור הם יוצאים עם פנסיה נאה ומצפים לרמת שכר בשמיים. כך הם מוצאים עצמם מחפשים עבודה תוך בררנות על גובה השכר, אבל ככל שעובר הזמן הם יורדים בציפיות ומוכנים להתפשר. אז הם מגיעים למעסיק מעמדה נחותה יותר".

*מעסיקים יוצאים מן הכלל:

"דווקא היי-טק הוא מגזר שפתוח לקבל יוצאי קבע, כיוון שהצבא הוא בית-ספר מעולה להכשרת אנשי היי-טק. למרות שהיום המגמה בהיי-טק היא לקחת רק אנשים עם ציונים גבוהים ממוסדות אקדמאים שווים, הרי שבהקשר של בוגרי צבא יש פתיחות ואפילו מחפשים אותם. יחד-עם-זאת, אסייג את הדברים ואומר שייקחו אותם רק לתפקידים ביצועיים מקצועיים, לא לתפקידי ניהול".

*טיפ למועמדים:

"למדו היטב את השוק האזרחי. התרשמו ממה שקורה בו. הנמיכו את האגו, וקחו בחשבון שיש הבדל עצום בין המערכת הצבאית לאזרחית. בתפקיד הראשון אני ממש לא ממליץ להיות בררן ולחפש את משרת החלומות, אחרת תבלו הרבה זמן בבית. קבלו כמעט כל עבודה שמוצעת לכם, כדי לצבור ניסיון אזרחי, והסכימו להתפשר אפילו ברמה של 30% פחות ממה שהשתכרתם בצבא".

*טיפ למעסיקים:

"בעניין הזה אני מוכרח לומר שאני קצת מזדהה איתם. אני עצמי, כמנכ"ל חברה, נתקלתי במקרה שבו גייסתי איש מוכשר מאוד יוצא צבא קבע לניהול אחד הסניפים שלנו - ובהחלט ההשמה הזו לא עלתה יפה. ראיתי פערים גבוהים מאוד בסגנון הניהולי, בהתחברות לאנשים ובהפנמת המושג שירות. שהות ארוכה בשירות צבאי מפיקה ממך כמנהל קודים אחרים ושפה ניהולית אחרת, שלא תמיד מתאימה לשוק האזרחי. "הכשרה מתאימה לשוק האזרחי עשויה לעשות את העבודה".