נשיא שנקר השתמש ביועץ המשפטי ובקבלן המכללה לענייניו

‎‎דו"ח המבקר מותח ביקורת קשה על מכללת שנקר ובמיוחד על הנשיא היוצא, פרופ' אמוץ וינברג. חלקה העיקרי של הביקורת, הנוגע למשך כהונתו של וינברג כנשיא המכללה, לחברה-בת שהקים בבריטניה בלי שהוועד המנהל ידע בדיוק מה מתנהל בה, וכן לקשרים משפחתיים ועסקיים במכללה, פורסמו כבר לפני כחצי שנה, בין היתר ב"גלובס". הפרסומים דאז התבססו על ממצאי דו"ח חיצוני שערכה רו"ח איריס שטרק עבור המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). המועצה ספגה אף היא ביקורת מהמבקר על כך שלא פיקחה כיאות על המכללה. ‏

הביקורת כלפי וינברג מופנית, בין היתר, על כך שבתקופה שבה העסיקה המכללה יועץ משפטי חיצוני, התקשר עמו וינברג פעמיים בתשלום על מנת לקבלת סיוע משפטי בעניינים אישיים - ללא שדיווח על כך למוסדות שנקר. זאת, אף שבחלק מהתקופה שבה הועסק, היה הנשיא זה שמעורב ישירות בהעלאת שכרו של היועץ המשפטי. על פי דו"ח המבקר, וינברג התקשר ישירות גם עם קבלן משנה של קבלן שיפוצים שעבד במכללה לצורך ביצוע עבודות שיפוץ פרטיות. גם במקרה הזה לא דיווח הנשיא על כך למוסדות שנקר ואף השיב באופן לא מדויק על שאלות של משרד מבקר המדינה בנושא. ‏

עוד בנושא היועץ המשפטי, על פי הדו"ח הנשיא התחייב בכתב לפני היועץ כי הגורם שיטפל בתרומה שקיבלה המכללה, בסך חצי מיליון דולר, יקבל עמלה של 25% מסך התרומה. על ההתחייבות לא חתם מורשה חתימה נוסף מלבד הנשיא, כמתחייב בנוהלי המכללה, ולא נמצא כל מסמך כי הנשיא שיתף בעלי תפקידים אחרים במכללה בעניין זה. את העמלה קיבל היועץ המשפטי בעצמו, שטיפל בהשגת התרומה, וכך גזר קופון של 650 אלף שקל. הנשיא ושנקר טענו כי הסכמת הנשיא להפריד את העמלה מהתרומה תואמה מראש עם יו"ר הוועד המנהל של שנקר דאז, אך האחרון הכחיש זאת. ‏

נושא נוסף שמעלה המבקר בדו"ח נוגע למינויו של מנכ"ל חדש למכללה. הדו"ח מעלה חשש כי כניסתו של המנכ"ל החדש לתפקיד גובשה כבר בתקופת כהונתו של המנכ"ל לשעבר. על פי הדו"ח, וינברג פנה לראש עיריית רמת גן, צבי בר, כדי לקבל המלצה על מועמד מתאים למשרת המנכ"ל, כשמועמד זה נבחר לבסוף לתפקיד לאחר שנשקלו שני מועמדים נוספים. עם זאת, אין כל תיעוד ומסמכים לפעילות ועדת החיפוש.