מומחים מצננים את ההתלהבות: "ל-OECD יש אפס השפעה"

אחרי שנים ארוכות של חלומות, ישראל התקבלה סוף-סוף כחברה ב-OECD ■ האם לחברות במועדון היוקרתי תהיה השפעה אמיתית על הכלכלה, החברה והחינוך שלנו? ■ מומחים מסבירים מה באמת ישתנה מעכשיו במציאות הישראלית ■ רמז: לא הרבה, אם בכלל

השבוע הגיעה הבשורה שקברניטי המשק חיכו לה שנים ארוכות. אנחל גורייה, מזכ"ל הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD), הודיע שישראל התקבלה כחברה בארגון, יחד עם אסטוניה וסלובניה. זה היה יום חג לראש הממשלה ולשר האוצר, ששחררו הצהרות על הזינוק המטאורי במעמדנו.

בלי להיות משביתי שמחות, חשוב לזכור כמה דברים. ה-OECD, הוא פורום של הכלכלות הגדולות בעולם. עד לא מזמן הוא מנה 31 חברות, ועם המצטרפות החדשות, 34. לא מדובר במסגרת מחייבת כמו גוש האירו, ומתברר שגם החותמת, או "אות אבירות כלכלית", כלשונו של השר שטייניץ, זה לא ממש. אחרי שקצת נרגעה תרועת הפסטיבלים, ניגשנו לבדוק עד כמה החברות במועדון העילית הזה צפויה להשפיע עלינו ומה צפוי להישאר חומר לתשדירי התעמולה של הממשלה הנוכחית לקראת הבחירות הבאות.

"בפועל, אין לארגון הזה מדיניות משותפת", אומר פרופ' אבי בן בסט, שאף היה מעורב, כמנכ"ל האוצר, בחלק מהמגעים להצטרפות ישראל. "הארגון מצפה שכל חבריו יעמדו בנורמות שהוא מפרסם, אבל החברים לא תמיד עומדים בזה, ואין שום אכיפה ואין סנקציות". כלומר, זה בעיקר דו"חות ונתונים סטטיסטיים.

"בסך הכל יש פה קביעה של נורמות, שמצפים שתפעל לפיהם, ואני מניח שברוב המקרים פועלים לפיהם. יש כאלה שחושבים שהצטרפנו לארגון ש'בהגדרה' ישפר את המדיניות שלנו. מספיק להסתכל על יוון, שחברה בארגון. יוון הרי שברה הרבה מאוד נורמות מקרו-כלכליות שהארגון הזה קבע, והארגון לא התערב". אפילו עכשיו, כשיוון נתונה במשבר חריף, אומר בן בסט, לא שמעו את קולו של ה-OECD.

אז זה בעיקר עניין של יוקרה?

"לא רק יוקרה. עצם היוקרה תורמת לשיפור הביצועים. אפילו זה שאנחנו נופיע עכשיו באופן קבוע בכל הלוחות הסטטיסטיים של ה-OECD, זה גם יתרון. אם אדם שמן מדי, טוב שיהיו לו בבית מראה ומשקל. זה מגדיל את הסיכוי שהוא יעשה דיאטה. אם בכל לוח - תוצר, אינפלציה, בריאות, חינוך - אנחנו נופיע בשורה עם כל 33 המדינות, זאת מראה בפני המשק, שלכשעצמה יכולה לתרום לשיפורים".

פרופ' אפרים צדקה מומחה לשוק ההון מאוניברסיטת תל-אביב, ומועמד ליו"ר בנק לאומי, ממעיט מההשפעה המעשית שצפויה להיות להצטרפות הזאת. "אין פה בעצם כלום. הרי ה-OECD זה לא כמו הצטרפות נניח לגוש האירו או לבנק העולמי. זה לא גוף שמתעסק בתקציבים ממש, אלא בעיקר איזשהו מועדון כזה של דיונים".

יוון שם ואנחנו לא?

הבעיות האמיתיות של ישראל לא נעלמו מעיניהם של אנשי ה-OECD. לפני ארבעה חודשים פרסם הארגון סקירה מקיפה על ישראל, ובה לא מעט הערות והצעות לשיפור. הדו"ח התריע במיוחד על הפערים הכלכליים, על מדיניות הרווחה הרחוקה מהנורמות המקובלות בכלכלות מפותחות, ועל ההשקעה הנמוכה בחינוך, שכידוע מתבטאת גם בהישגים של תלמידי ישראל בהשוואה לחבריהם בכלכלות הגדולות.

פרופ' דן בן דוד, מומחה למדיניות ציבורית ומנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מקדם בברכה את ההצטרפות ל-OECD, אבל מזכיר שהבעיות היו ונשארו שלנו, כמו גם האחריות לטפל בהן. "השמחה מוצדקת, היינו אמורים להיות ב-OECD מזמן. אם יש 200 מדינות בעולם, אנחנו ללא ספק צריכים להיות בין ה-25 שלמעלה. אם אנחנו צריכים להיות בקבוצה העליונה בתוך ה-25 האלה? זה כבר סיפור אחר".

אבל זה בעצם העיקר, לא? אם הפכנו זנב לאריות.

"עם כל הבעיות שלנו, אנחנו ראויים להיות שם, במיוחד אם אתה רואה מי נמצא שם - יוון, טורקיה, מקסיקו. אני מאוד שמח שאנחנו שם, אבל זה לא ממעיט כהוא זה מהחשיבות של הבעיות המאוד רציניות שלנו, ומהצורך לפתור אותן".

יכול להיות שזה ידרבן את קובעי המדיניות להשקיע יותר ברווחה ובחינוך?

"זה יעשה לנו סדר בנתונים ההשוואתיים, שנצטרך לעשות אותם כמו שצריך. זה ייצור לחץ אדיר, מפני שלא רק חוקרים כמוני יוכלו לראות את הנתונים ולהתרשם מהמצב. פתאום יהיו נתונים יותר זמינים לכל אחד. זה יהיה עוד אלמנט שייצור לחץ לעשות סדר בבית. הגיע הזמן שנעשה סדר גם ללא קשר ל-OECD, כי אנחנו על מגמות ארוכות טווח שפשוט אינן בנות קיימא. מה שהתנהל בארץ ב-30 השניים האחרונות לא יכול להמשיך. המגמה ארוכת הטווח היא של התרחקות ממדינות ה-OECD. בעניין הזה, כן OECD, לא OECD, הדברים האלה מחייבים טיפול שורש".

גם בן בסט סבור ש"יש דברים שצריך לתקן באי-השוויון. באמת אי-השוויון במדינת ישראל חמור מאוד, אבל לא היינו צריכים לחכות ל-OECD. כלכלנים רבים, ואני ביניהם, מתריעים על זה בלי הפסקה".

ייתכן שההצטרפות תעודד תיקון של המצב?

"ההצטרפות ל-OECD מגדילה את הסיכוי שהבעיה תתוקן, ואפילו לא מגדילה בצורה דרמטית. ברור שאם במשך 10 השנים הבאות, שנה אחרי שנה, יציינו שאנחנו מפרים נורמה מסוימת, אנחנו נחוש שלא בנוח. יש פה תרומה חשובה לשיפור, אבל צריך לדעת בדיוק עד איפה היא מגעת".

ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל ומנהל מדעי של חברת מודלים כלכליים, טוען שהקבלה ל-OECD מחייבת אותנו להשתפר. "זה מחייב אותנו להיות שקופים. כיוון שהתקבלנו למועדון, ישראל לא יכולה להתנהג לא כמו במועדון. זה חשוב לנו כאזרחים כי זה אומר שיטפלו בבירוקרטיה יותר בחריצות, בתשתיות, באי-שוויון, בעוני ובכל הבעיות שיש כאן. יש סטנדרטים".

זה בעצם אומר שהתקבלנו לנבחרת, אבל שעכשיו אנחנו צריכים להתאמן הרבה יותר.

"נכון. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שיעיפו אותה מהנבחרת, כי עד היום לא העיפו אף אחד. זה לא יביא ערימות של כסף לישראל, אבל זה כן יביא יותר מחויבות להתנהג לפי כללים שקבעו המדינות המפותחות. זה טוב לנו כאזרחים. אבל זה לא יהפוך אותנו לעשירים יותר. זה לא ייתן לנו שום דבר, לא יעלה לנו את רמת החיים".

לא הפכנו לאטרקטיביים

שר האוצר יובל שטייניץ דיבר השבוע על השקעות הון שיזרמו אלינו בקרוב כתוצאה מההצטרפות ל-OECD. בהתבסס על נתונים של הארגון עצמו, הוא צפה "עד 8 מיליארד דולר" של השקעות בדרך אלינו. בשוק ההון דווקא לא ממהרים להתרגש.

עדי ויגודסקי, מנכ"ל UBS ניירות ערך ישראל, ממהר לצנן את ההתלהבות. "לא תהיה לזה השפעה מהותית על שוק ההון. תהיה השפעה כלשהי, אבל בטח לא מהותית", הוא מעריך.

ומה עם כל המשקיעים שהבטיחו לנו?

"אין גופים בעולם שעוקבים אחרי ה-OECD. זה לא כמו ה-MSCI (מדד מדינות של מורגן סטנלי)". ביוני שעבר שודרגה ישראל במדד הזה מרשימת המדינות המתפתחות לרשימה של המפותחות, שינוי שנכנס לתוקף החודש. לדברי ויגודסקי, המשקיעים מושפעים הרבה יותר מה-MSCI.

"יש הרבה גופים בעולם שמנהלים את הכסף שלהם בהתאם ל-MSCI, וברגע שהם העבירו את ישראל ממרג'יין לדיבלופ מרקט, זה אומר שאתה לא רלוונטי עבור חלק מסוים מאלה שהשקיעו בך עד עכשיו, אבל רלוונטי מאוד לכאלה שעד היום לא יכלו להסתכל עליך. ל-OECD אין ההשפעה הזאת. אין משקיעים שאומרים 'אני משקיע רק במדינות OECD'. אין דבר כזה".

בעצם, אומר ויגודסקי, אנחנו כבר "שם", בכל מה שנוגע למשקיעים הזרים. "עבור משקיעים זרים שאנחנו עובדים איתם, ישראל נחשבת כבר הרבה זמן כמדינה שהייתה צריכה להיות ב-OECD. העולם הפיננסי כבר די מזמן רואה בנו מדינה מפותחת".

אז אולי זה יצרף משקיעים חדשים?

"אני לא חושב שיש משקיעים שפתאום ישנו את דעתם ויגידו 'עד עכשיו ישראל הייתה מקום מושחת, זנוח, לא מפותח ועכשיו אנחנו רואים שהיא מדינה מפותחת'. אנחנו לא נתפסים כשוק מתעורר, או כאיזו מדינת עולם שלישי, אלא כשוק מפותח עם כלכלה מאוד יציבה, עם מטבע מאוד יציב ועם התנהלות כלכלית, שהם בסך הכל יציבים וטובים".

"מי שרצה להשקיע בכי"ל או בבזק, עשה זאת. אני לא חושב שה-OECD ישכנע אותו או ימנע ממנו להשקיע. המשקיעים מחפשים חברות אטרקטיביות. ה-OECD לא הפך את בזק ליותר אטרקטיבית".

חיים ישראל, מנהל מחלקת המחקר של מריל לינץ'-בנק אוף אמריקה בישראל, מחזק את ההתרשמות הזאת. על ההצטרפות לארגון הוא אומר ש"זה משהו שברוקרים נהנים מאוד לדבר עליו ולנפנף בו אבל אין לו שום השפעה".

שום השפעה? שטייניץ מדבר כאילו קמנו בבוקר עם הילה חדשה ושהכסף הזר אוטוטו בכיס שלנו.

"שום דבר. הכל יהיה אותו דבר. ל-OECD יש אפס השפעה, אפס מאופס, וזה מדהים אותי כל פעם מחדש כמה מנפנפים בזה וכמה מנסים לעשות מזה סיפור".

לבלות עם אנשים כמוך

לדברי ישראל, הדירוג של ישראל, של מודי'ס ושל MSCI, "כבר משקפים שאנחנו כלכלה מפותחת. אנחנו מדינת OECD הרבה מאוד זמן מבחינת הדירוגים שלנו. זה קלף שתמיד אפשר לנפנף בו, שאנחנו מדינה מתוקנת, אבל מבחינת ההשפעות, חוץ מטפיחה על השכם ואיזושהי גאווה לקובעי המדיניות - אין שום דבר רציני, ולא יהיה".

בכל זאת, כשהודיעו שהתקבלנו לארגון, הייתה תגובה כלשהי בשוק ההון?

"קמתי בבוקר, צחצחתי שיניים, התקלחתי, הלכתי לעבודה, ו-וואלה - לא קרה שום דבר. אף אחד לא התקשר. אני מתעסק עם משקיעים זרים. טלפון אחד לא קיבלתי בשבועיים האחרונים לגבי ההשפעות של העניין, או בכלל מתעניין בזה. עם כל הכבוד לארגון הזה".

שיינין אפילו מדגיש את ההיפך. לא רק שאין מה לחכות בנשימה עצורה למשקיעים, כדאי ששר האוצר יתכונן להוצאות נוספות. "זה יחייב אותנו יותר. תהיה יותר הקפדה על פרטים, ולכן נצטרף להשקיע כסף בדברים שנראים כאילו מיותרים. זה שם אותנו במועדון שהוא מחייב והרבה פעמים זה גם נראה יותר יפה".

אז הכרטיס למועדון יעלה ביוקר.

"יש הרבה מועדונים שכתוב שצריך לבוא עם חליפה. זה מגדיל את ההוצאה, כי צריך לקנות חליפה, אבל זה מחייב, זה סטנדרט וזה סטייל. זה לא שמחר בבוקר אני אראה מהחברות הזו כסף. כמו מועדון שלהתקבל אליו צריך לבוא מגולחים, רחוצים ועם בגדים יפים, זה עוד לא עושה שום דבר לארנק שלי. הוא לא יתפח. היתרון הוא ששם אפשר לפגוש אנשים מהסוג שלך, שיכול להיות שיחד איתם תעשה עסקים, תתפתח".

כבר לא בדרך בורמה

פרופ' יוסף גרוס טוען שיש להצטרפות השפעה וקורא לא לזלזל ב-OECD. "אלה שטוענים שאין להצטרפות לארגון השלכות כלכליות, לא מדייקים. הדבר הזה הוא מעין תעודת הכשר מסוימת לגבי התנהגות. היום משקיעים, בעיקר גופים מוסדיים, לא רצים להשקיע במדינות שהמושגים של הגינות, שקיפות, שחיתות, לא מקובלים עליהן. בעיקר גופים מוסדיים שלא רוצים לקחת סיכונים גדולים. אם יציעו לך להשקיע בבורמה, בזמביה, או שאם אומרים לך להשקיע במדינה מתוקנת, שבה יש כללי ממשל תאגידי ורשות לני"ע, ושקיפות, ובורסה איתנה, אני חושב שיש לזה השלכה יפה מאוד על השקפת העולם של אנשים שבאים להשקיע".

גרוס מדגיש שהדבר החשוב הוא המחויבות לנורמות. "הרעש גדול, כי אנחנו מתקבלים למועדון שלא כולם יכולים להתקבל אליו. אבל צריך לזכור שאנחנו גם נצטרך יותר ויותר להכפיף את עצמנו לכל מיני כללים של ה-OECD. זה מאוד יחייב אותנו".

משעשעת במיוחד העובדה שתעודת הכשרות של הארגון באה בתקופה שבה ראש ממשלה לשעבר חשוד במעורבות בשחיתות מסועפת ועצומה בממדיה. לפי גרוס, זו בדיוק ההזדמנות לטפל במחלה. "זה יגביר יותר ויותר את המודעות לדברים כמו מכרזים. איך אתה עושה מכרזים בצורה הוגנת? איך אתה מונע את המאכערים? איך אתה מונע את השחיתויות? אלה דברים שב-OECD עומדים על כך בצורה ברורה וכרגע גם תהיה לנו סיבה הרבה יותר טובה לחתוך את כל המאכערים ולחתוך את כל השחיתויות, את המכרזים התפורים".

אברהם בייגה שוחט, שהיה שר האוצר פעמיים, מזכיר שיש הרבה שיקולים זרים בקבלה לארגון. "יש גם הרבה פוליטיקה בכל העניין הזה. כנראה שהמערכת הבשילה מספיק כדי שהעניין יקרה. התוצאות של ההצטרפות טובות לדימוי. קשה להגיד מה יהיו התוצאות הפרקטיות. אבל בכל מקרה, בין הברירה להיות או לא להיות במועדון הזה - עדיף להיות".