זו לא מלכודת דובים

הירידות הנוכחיות הן תוצר חששות שאופייניים לשווקים שעלו ברציפות זמן ממושך כל כך

רונן מנחם הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בבנק מזרחי טפחות

לפני שנה וחודשיים פרסמתי במדור זה טור תחת הכותרת "לא מלכודת ולא דובים", שבו טענתי שהעליות שהחלו אז בשוקי המניות תימשכנה, משום שיש להן בסיס כלכלי.

כעת אני מוצא לנכון לכתוב טור דומה, ואני מתכוון לטעון בו שלירידות החדשות בשוקי המניות אין בסיס כלכלי ולכן סביר שתתפוגגנה בקרוב. טענה זו נכונה שבעתיים לגבי ארה"ב.

זכרונות מהמשבר הקודם

ככלל, כל עוד הריביות לטווח קצר נשארות נמוכות, ולא צפוי שזה ישתנה בקרוב, אין חלופה לנכסים נושאי סיכון, ולכן הירידות במניות, אג"ח קונצרניות, סחורות וכו', סופן שתתחלפנה בעליות. הירידות ב-2008, החלו כשהריביות היו גבוהות יותר, ולכולם היה קל, יחסית, לעבור לנכסים הבטוחים והזולים יחסית, שעוד נשאו ריבית כלשהיא. השפל שבו שרויות הריביות בתקופה הנוכחית, מונע ממגמת הירידות בשווקים להמשיך.

יש גורם נוסף שיקשה על הירידות להימשך: לא הידרדרות כלכלית מחודשת, אלא זיכרונות המשבר הקודם, וחשש שהתיקון שבא אחר כך בשוקי המניות היה מהיר מדי, הם שגרמו לבהלה ולעצבנות, הנצפים כעת שוקי ההון בעולם.

דווקא כעת כדאי להתבונן ביסודות הכלכליים, שיקבעו את כיוון השווקים, כשהסערה תירגע.

אינני פסימי לגבי אירופה ואני אופטימי לגבי ארה"ב.

אירופה מחמיצה הזדמנות

לגבי אירופה, למרות משבר החוב שם, התגובות השליליות בשווקים מוגזמות, ואף מחמיצות את ההזדמנות והפוטנציאל לשינויים מבניים ביבשת. זאת משום שרק כעת מבינים שם שהשינויים הכרחיים ונצפית נכונות של השותפות בגוש האירו לקבל על עצמן את הגזירות ואמצעי האכיפה והענישה הכרוכים בכך.

ואילו בארה"ב, נתונים רבים מצביעים על שיפור בכלכלה הגדולה והחשובה בעולם. אציין שלושה בולטים, שהציגו עליות נאות במחצית השנה האחרונה, בהשוואה למחצית הקודמת:

א. מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובענפי השירותים עלו בין 9% ל 15% ומבשרים על המשך התאוששות בתפוקות בענפים הללו.

ב. מדדי אמון הצרכנים עלו, בממוצע, 1.5%, ומבטיחים שהעלייה בהוצאה לצריכה פרטית, שהחלה ברביע השלישי אשתקד, תימשך, ברביעים הבאים. יתרה מכך, לא מדובר בקפיצה מהירה מדי, שתייצר לחצים אינפלציוניים ותקשה על הבנק הפדראלי לשמור על הריבית הנמוכה.

ג. המדד המשולב למצב המשק האמריקאי עלה 5% ומאותת שהכלכלה תמשיך להשתפר, גם אם לעת עתה בהדרגתיות.

במקביל, נהנית ארה"ב משיפור בגירעון הכרוני שלה בחשבון סחר החוץ: מ-4.8% מהתוצר ב-2008 ל-2.8% מהתוצר ב-12 החודשים שעברו (אפריל 2009 - מרץ 2010). ככל שהגירעון מצטמצם, כך יורד הלחץ לפיחות בדולר וההשקעות בארה"ב הופכות אטרקטיביות יותר למשקיעים זרים. גידול בהשקעות הזרות ישרת את צרכי המימון של המגזר הפרטי בארה"ב, דבר שיהיה חשוב במיוחד כשהריביות שם תתחלנה לעלות.

הגירעון השני ממנו סובלת ארה"ב, זה שנמצא בתקציב הממשלה, אמנם זינק מ-4.8% מהתוצר ב-2008 ל-10.3% מהתוצר ב-2009, אך ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2009 - מרץ 2010) הסתכם ב-9.4%, ולהערכתי, הגירעון ימשיך לרדת, לנוכח הצמצום בהוצאות והגידול בצמיחת התוצר.

הדבר יאפשר לבנק המרכזי בארה"ב לשמור על ריבית נמוכה וכך עלות האשראי לממשלה תישאר נמוכה, שבר שיקל עלייה לגלגל את החוב הגבוה. בעקיפין, גם עלות האשראי למגזר הפרטי תרוסן, שכן פרט לרצפה הממשלתית הנמוכה, אני צופה שפרמיית הסיכון תפחת, עם התבססות הצמיחה הכלכלית.

ארה"ב אטרקטיבית למשקיעים

שילוב הגורמים הנ"ל גורם, לדעתי, לארה"ב להיות אטרקטיבית.

התחומים שבהם אני צופה שכדאי להתמקדם הם:

א. ענפים מחזוריים (תעשייה, טכנולוגיה), שייהנו מהצמיחה;

ב. ענפי מוצרי המזון הבסיסיים ובני הקיימא, שייהנו מהמשך הצריכה הפרטית והריבית הנמוכה.

ג. חברות יצרניות, המחדשות מלאי חומרי גלם ותשומות ייצור, ותיהנינה מהתחזקות הדולר בעולם;

ד. חברות ערך (value), הנוטות לעלות כשהאופטימיות חוזרת לשווקים.

מנגד, חברות יצואניות, או כאלו המייצרות תחליפי ייבוא, עלולות להינזק מהתחזקות הדולר ומכך שהשיפור בסחר החוץ הגלובאלי טרם התבסס, ולכן יש לשקול, במידת הצורך, הקטנה של משקלן בתיק.

את האמור לעיל חובה לסייג, בימים אלו. למרות שהנתונים השונים תומכים בארה"ב, יש מספיק גורמי סיכון שעלולים להוות משקל נגד: משבר החוב באירופה, צעדי הריסון בסין, ריסון מוניטארי במספר מדינות מפתח (אוסטרליה, הודו), וכמובן החששות והעצבנות המובנים בשווקים.

אולם, לדעתי, הירידות הנוכחיות הן תוצאה של חששות יתר מתחזיות שליליות שאופייניות לשווקים שעלו ברציפות זמן ארוך כל כך. אם לא תהייה הידרדרות ריאלית, ואינני צופה זאת, הנזק שלהן יוגבל לטווח הקצר.

  • כל ההמלצותהן כלליות, וכל משקיע צריך לנהוג לפי צרכיו, העדפותיו ופרופיל הסיכון שלו ולהסתייע בייעוץ מקצועי, במידת הצורך.