כך מתגוננים מפני צו הרחקה

לא צריך להיות בכיר חמאס בשם אבו-טיר כדי לקבל צו הרחקה: בחיי היום-יום גם אנשים מן היישוב עלולים למצוא את עצמם מורחקים מביתם במסגרת מאבקי גירושים. זכותו של אדם לנהוג בביתו כבמבצרו היא זכות יסוד חשובה, כל עוד אינה מתנגשת עם זכות שותפיו למגורים ליהנות מאותה זכות, ולכן כשאדם נוהג באלימות או באיום - יכול בן-זוגו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולבקש הגנה.

קיימות שתי דרכים למנוע מאדם להיכנס לבית השייך לו על-פי חוק: צו הגנה וצו הרחקה.

בקשה לצו הגנה מוגשת על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה, והיא אמצעי חירום שמטרתו לספק הגנה מיידית כנגד מעשה אלימות עכשווי. צו הגנה יכול להינתן בדחיפות אפילו ללא נוכחות האדם המואשם באלימות, אך יש לקיים דיון בנוכחותו בתוך 7 ימים, ובכל מקרה צו זה מוגבל לתקופה של 3 חודשים עד שנה בלבד.

אמצעי אחר להרחקתו של אדם אלים מהבית הוא צו הרחקה, אך צו זה שמור בדרך-כלל עבור נשים וילדים בלבד, מכיוון שהוא מוגש במסגרת תביעת מזונות ומדור, המעניקה לאישה ולילדים גם את הזכות לגור במדור שקט ושלו.

כדי לקבל צו הרחקה אין צורך באלימות ממשית, ובית המשפט כבר פסק מפורשות כי אלימות נפשית אף עשויה להיות גרועה יותר מאלימות פיזית.

לא מזמן נרשם מקרה שבו הורחק אדם מביתו בצו ללא הגבלת זמן, עד שיוכיח כי קיבל טיפול פסיכולוגי מקיף שישנה את התנהגותו מן היסוד, לאחר שבית המשפט הביע את זעזועו מיחסו לילדיו הקטינים.

אותו אב נהג להשליט טרור ופחד על בני הבית, בין היתר חיווט את כל חדרי הבית, הקליט כל דבר שנעשה או נאמר בבית, והשמיע את ההקלטות לילדים אגב "חקירתם".

צו הרחקה הוא אמצעי קיצוני, מאחר שבניגוד לצו ההגנה ניתן לקבלו ללא הגבלת זמן. כמובן שלהרחקת אדם מהבית יש משמעות רגשית קשה עבורו, אך גם מהפן הכלכלי יש כאן נזק אמיתי, מאחר שאדם המורחק מביתו לחודשים או שנים יצטרך לשכור מקום מגורים חליפי, והוא מאבד את הזכות לתבוע את מי שנשאר לגור בבית לדמי שכירות הנקראים דמי שימוש ראויים.

ניצול לרעה

נראה כי השימוש בצווי הרחקה הולך ומתרחב בשנים האחרונות, ולכן בפסק הדין החדש ביקש בית המשפט המחוזי להדגיש כי צו הרחקה - ובודאי צו הרחקה קבוע - צריך להינתן במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, והזכיר כי לשותף בבית - במקרה זה האישה - המבקש להימנע מלחלוק את מקום מגוריו, קיימת תמיד האלטרנטיבה לבקש את מכירת הבית וחלוקת התמורה בין הצדדים.

התרחבות השימוש בצווי הרחקה הביאה גם לתופעה מעציבה של הגשת בקשות-סרק במטרה להפעיל לחץ בלתי הוגן על הצד השני, ולהכניעו לתכתיבי המבקש במסגרת הליך הגירושים.

כיצד ניתן להתגונן בפני הפללה מכוונת של בן-הזוג? שתי דרכים שהוכיחו את עצמן כיעילות בעבר הן הטמנת מלכודת והקלטת בן-הזוג המתלונן מודה בשקריו, ושימוש בפוליגרף.

באחד המקרים הקיצוניים יותר, אישה קיבלה צו הגנה במעמד צד אחד לאחר ששכנעה את בית המשפט כי בעלה לשעבר נהג כלפיה באלימות בעת שבא לאסוף את בנם המשותף. בדיון שהתקיים מאוחר יותר בנוכחות שני הצדדים, בית המשפט מצא כי גירסתו של הבעל לשעבר - לפיה הוא כלל לא פגש בגרושתו - היא אמינה יותר, אך בהסכמת הצדדים הושאר צו ההגנה על כנו, עד ששניהם יעברו בדיקת פוליגרף שתכריע מי דובר אמת.

רצים לתקשורת

אין להתפלא איפה על תדהמת השופט כאשר גילה כי בינתיים האישה פנתה לאמצעי התקשורת, ובצוותא עם נציגה משדולת נשים הופיעה בטלוויזיה בהתקפה על בית המשפט כמי שמונע מאישה מוכה הגנה ודורש ממנה לעבור בדיקת פוליגרף כדי לקבל צו הגנה.

בסופו של ההליך התברר כי האישה אכן שיקרה לבית המשפט, ובית המשפט הפעיל נגדה את הסנקציה היחידה המצויה בידיו - פסיקת הוצאות בסך 17 אלף שקל לטובת הבעל לשעבר ולאוצר המדינה.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה. lihi@divorceinfo.co.il