רכישת רכב יוקרה משומש מעולם לא הייתה עסק לחובבים, אך לרוב שכרה היה בצדה. ירידת הערך המאסיבית של כלי הרכב הללו בשנים הראשונות אפשרה להצטייד ברכב יוקרה "טרי" בחיסכון ניכר. אבל בחודשים האחרונים הפך שוק משומשות-היוקרה בישראל למבוך ממולכד, ואת התופעות המתרחשות בו אין דרך להגדיר אלא במונח האופנתי "בועה".
במשפט אחד, מדובר בנתק מוחלט בין מחירי משומשות היוקרה הטריות ב"מחירוני המשומשות", שנגזרים מהמחירונים הרשמיים של היבואנים; למחירים האמיתיים שבהם מוכרים היבואנים את רכבי היוקרה החדשים. מכיוון שלרוכשי המשומשות אין לרוב מידע אמין על מחירי האמת של הרכב החדש בפלח, זוהי הזדמנות מצוינת לסוחרים ולספקולנטים לעשות על חשבונם "סיבוב מהיר" בשוק. להלן כמה מהתורמים להיווצרות הבועה.
היבואנים
תיאורטית, ולו רק בשל קריסת האירו, כמעט כל יבואני היוקרה בארץ היו יכולים לחתוך כיום את המחירונים הרשמיים של הרכב החדש בשיעור של 10%-15% ולהשאיר מספיק "בשר" להנחות לא רשמיות.
הם לא עשו זאת, אך בניגוד לעמיתיהם בפלח המשפחתיות, שנאלצים לשמור על "מחירונים רשמיים גבוהים" בלחץ חברות הליסינג, המוטיבציה שלהם נובעת משני מקורות שונים: שמירה על תדמית סולידית ומכובדת, שלא תפגע בלקוחות הוותיקים ולא תרגיז את היצרנים, שמשקיעים בבניית המותג; והסיבה המעשית יותר, ככל שגדל הפער בין המחירונים ה"רשמיים" למחירים בפועל, בחסות האירו, כך גדלה הרווחיות והגמישות של ה"טרייד-אין", שמהווה כיום כמעט דרישת חובה בפלח היוקרה.
לקוח שרוכש רכב יוקרה חדש ישאף לקבל מהיבואן מחיר טוב ככל האפשר על רכבו הישן, כחלק מההנחה. ככל שהמחיר הרשמי (המלאכותי) של הרכב החדש גבוה יותר, היבואן יכול לתת לו מחיר טרייד-אין טוב יותר על תקן "הנחה", מבלי לפגוע ברווחיות העסקה.
הלקוחות והמחירים
ההנחות הלא-רשמיות, אבל המרשימות, שבהן נמכרות חלק ממכוניות היוקרה החדשות, כמעט לא באות לידי ביטוי במחירוני המשומשות בשנה הראשונה לחייהן, בבחינת "מה שלא כתוב לא קיים". זוהי הזמנות פז לביצוע "סיבוב" מהיר ע"י לקוחות פרטיים מתוחכמים שהבינו כיצד עובדת השיטה: רוכשים רכב יוקרה בהנחה אדירה ומוכרים אותו תוך זמן קצר מאוד כמשומש במחיר "מחירון", שאומנם נמוך משמעותית מהמחיר הרשמי של אותו רכב חדש אצל היבואן, אבל עדיין גבוה בעשרות אלפי שקלים ממה ששילם הלקוח בפועל.
כך, למשל, באחד מלוחות האינטרנט הנפוצים מצאנו יותר מ-12 לקוחות שמציעים מכוניות מדגם ב.מ.וו סדרה 5 (היוצאת) מודל 2010 מיבוא סדיר (לא אישי). רובן נסעו פחות משלושה חודשים על הכביש. המחירים שדורשים בעליהן מקביל, או גבוה מהמחיר בהן הן מוצעות כמכוניות חדשות (!) ע"י היבואן ב"מבצעים סקטוריאליים" לא-גלויים-לציבור, דוגמת המבצע עם עו"ד ורו"ח. בתופעה דומה הבחנו גם בוולוו S60 ובמספר דגמי יוקרה אחרים (רמז למחפשים: הגדירו בלוחות את שם המותג עם קריטריון סינון יחיד "מודל 2010").
חברות הטרייד-אין
חברות הטרייד-אין, שרובן עובדות בצמוד ליבואנים ומכירות היטב את הפערים בין המחירים האמיתיים למחירוני המשומשות, מבצעות "סיבוב" דומה, רק בצורה הרבה יותר ממוסדת. להגנתן נציין, שהן צריכות לנצל את הפערים הללו כדי לגלם בתוכם שירותים כמו אחריות, שירות וספיגת הפסד אפשרי בשל קליטת הטרנטה של רוכש הרכב המשומש. כך או כך, טיבן של בועות להתפוצץ ובמקרה דנן התוצאה עלולה להיות קריסה רבתי במחירי משומשות היוקרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
