המרת פטור ממס שבח בחיוב

אחת הבעיות הנפוצות ביחס לדירות מגורים היא הפעלת שיקול דעת מוטעה בבחירת מסלול המס במכירתן. קורה כי אדם מבקש להתחייב במס כיוון שלהערכתו המס במכירת הדירה צפוי להיות נמוך, ובסופו של דבר מתברר כי טעה והמס גבוה יותר ולכן ברצונו להמיר את מסלול המס מחייב במס לפטור.

במקביל, יש ומוכר דירת מגורים מבקש פטור ממס אך מתברר כי בקשה זו בטעות יסודה, שכן הדירה מלכתחילה לא הייתה חייבת במס או שאותו מוכר נאלץ למכור דירה אחרת שבה השבח גבוה יותר, כך שעדיף היה לנצל את הפטור ממס במכירת הדירה האחרת.

בפסק דין שניתן לאחרונה (ו"ע 9094/08 אייל עזר) דנה ועדת הערר בשאלה האם להיעתר לבקשת הנישום לתקן את השומה שהוצאה לו ממכירה בחיוב מס שבח למכירה בפטור, כאשר בקשת השינוי נעשתה לאחר שחלף המועד להגשת ההצהרה בגין המכירה.

במקרה שנדון בפסק הדין, העורר מכר את דירתו והגיש שומה עצמית לעניין מס השבח בגובה אפס, היות שסך ההוצאות עלו על שווי המכירה. מנהל מיסוי מקרקעין לא קיבל את שומת העורר וחייב אותו בתשלום מס שבח. השגת העורר על חיובו במס נדחתה. בשלב מאוחר יותר פנה העורר למנהל וביקש לתקן את השומה העצמית שלו לפי סעיף 85, וזאת כדי לנצל את הפטור ממס לו הוא זכאי לפי החוק. מנהל מס שבח דחה את הבקשה.

הוועדה קבעה כי המונח "טעות" בסעיף 85(3) לחוק כולל לא רק טעות עובדתית אלא גם טעות משפטית, טעות כלכלית, טעות בכדאיות וגם טעות שבשיקול הדעת. בנוסף, על אף שהמנהל מבסס את עמדתו לסרב לתיקון השומה על שורה של פסקי דין, הרי שחלה בעמדה זו שינוי ולעניין זה מפנה הוועדה לעמ"ש 17/89 שבו אפשרה הוועדה במסגרת סעיף 85 לחוק לקבל פטור בשל מכירת דירת מגורים, אף על פי שבהצהרתו לא ביקש המוכר את הפטור.

הוועדה קבעה כי נפלה טעות בשיקול דעתו של העורר אשר, כאמור, הינה בגדר "טעות" לעניין סעיף 85(3) לחוק ולפיכך, כל עוד הבקשה לפטור הוגשה בטרם חלף המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק (ארבע שנים) ובהעדר פגיעה משמעותית ברשויות המס, יש להעדיף את טובת הנישום ולאשר את בקשתו לפטור.

כאן המקום להדגיש כי פסק הדין מתווסף לשורה של פסקי דין אשר מאפשרים לנישום במסגרת סעיף 85 לחוק לבחור במסלול מיסוי חלופי, וזאת עקב טעות שבשיקול דעת (לעניין זה ראה ו"ע 8043/07, ו"ע 8079/07).