ליאור קצב חויב לשלם לעיריית קריית-מלאכי 140 אלף שקל

מדובר בחיוב אישי שהטיל שר הפנים לשעבר, רוני בר-און, לאחר שקצב מינה שלא כדין יועץ בהיותו ראש העיר ■ עד כה נמנע קצב מלהחזיר את הכסף ■ טוען בתגובה: "רשמת בית המשפט שגתה בכמה קביעות עובדתיות"

עו"ד ליאור קצב, ראש עיריית קריית-מלאכי לשעבר ואחיו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, ייאלץ לשלם לקופת העירייה סכום של 140 אלף שקל, שבו חויב על-ידי הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים - כך פסקה השבוע רשמת בית משפט השלום באשקלון, עפרה גיא.

קצב נמנע עד כה מלהחזיר את הכסף לקופת העירייה, אף ששר הפנים אימץ את החלטת הוועדה לחיוב אישי כבר בשנת 2005.

בין השנים 1998-2003 הועסק גדעון מהרי בתפקיד יועץ לראש העיר לענייני קליטת עולים מאתיופיה, בהוראת קצב, בהתאם להסכם פוליטי שלפיו יתמוך מהרי בקצב בבחירות בתמורה למינוי. כעבור כמספר חודשים פוטר מהרי, והוא הגיש תביעת פיצויים נגד העירייה ונגד קצב בבית הדין האזורי לעבודה. בעקבות ממצאי בית הדין החליטה הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים באוגוסט 2005 לחייב את קצב להחזיר לעירייה את הסכומים שנאלצה לשלם למהרי - 93 אלף שקל.

החלטת הוועדה לחיוב אישי התקבלה מבלי שקצב הופיע בפניה, לאחר שהתעלם מהזימון ששיגרה אליו. שר הפנים דאז, רוני בר-און, אישר את המלצת הוועדה, ואולם מאז סירב קצב לשלם את הסכום והתעלם מפניות העירייה.

באוגוסט 2009 הגישה העירייה תביעה בסדר דין מקוצר נגד קצב, באמצעות עו"ד דורון בראש. קצב ביקש רשות להתגונן, וטען בין היתר כי פנה לשר הפנים בבקשה לערער על ההחלטה, ואולם המכתב מעולם לא הגיע ליעדו, והוא לא סיפק ראיה למשלוח שלו.

הרשמת דחתה גם את טענתו של קצב כי העירייה היא זו שחייבת לו סכום של 50 אלף שקל, וכי הוא "קיזז" את חובו כנגד חובה של הרשות. "מדובר בטענה בעלמא ללא כל פירוט ראוי", נכתב בהחלטה.

קצב אף טען כי נוהל החיוב האישי ברשויות המקומיות עתיד להתבטל, והגיש לבית המשפט צילום מראיון עיתונאי שהעניק שר הפנים הנוכחי, אלי ישי, המתנגד לנוהל הקיים. ואולם, הרשמת קבעה כי גם אם יבוטל הנוהל בעתיד - הדבר לא יסייע לקצב לחמוק מחובו.

קצב: "הרשמת שגתה"

"הוועדה לחיוב אישי החליטה בענייני מבלי שהופעתי בפניה, ומבלי שניתנה לי ההזדמנות להשמיע בפניה את כל גירסתי", מסר ליאור קצב בתגובה. "לעצם העניין, הנחיתי את עורכי דיני להגיש ערעור לבית המשפט על פסק דינה של הרשמת, שלצערי הרב שגתה בכמה קביעות עובדתיות והתעלמה מראיות שהונחו בפניה. אני מאמין שבעזרת השם הערעור יתקבל ופסק הדין ישתנה לטובתי". (תא"ק 1876/09).