המו"פ בביצה הפוליטית

אם בוחנים את המספרים סביב ההשקעות בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ) בישראל בסקטור האזרחי, התוצאה מרשימה מאוד. בעשור האחרון עמדה ישראל בראש רשימת המדינות שאחוזי ההשקעה שלהן במו"פ, כחלק מהתוצר, מגיע לאחוזים ניכרים. לשנת 2008 זה הסתכם ב-4.9% מהתל"ג, כ-35 מיליארד שקל, והציב את ישראל במקום הראשון בעולם.

המספר הזה כיכב השבוע גם במסמך שהפיץ משרד האוצר בנושא התמיכה בהיי-טק הישראלי (מה שנקרא תוכנית "יתרון יחסי"), בהתייחסות לתמיכה שמספקת הממשלה לנושא המו"פ האזרחי במדינה. מתוך המספר הזה, 4 מיליארד שקל הוצאו ע"י הממשלה ב-2008 לצורך מימון חלק מפעילות המו"פ באקדמיה ובמשרדים ממשלתיים.

בישראל 2010 לא יפתיע לקרוא את האותיות הקטנות במסמך ולגלות שאותם 4-5 מיליארד שקל, שהוצאו מדי שנה בעשור האחרון לתמיכה ממשלתית במו"פ, אינם מחולקים באופן יעיל. מספר גופים בישראל נהנים מהתמיכה הממשלתית במו"פ ובראשם המדען הראשי בתמ"ת, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה הגבוהה, משרדי המדע והחקלאות, ולצידם מספר גורמים נוספים בהיקפים יותר נמוכים.

"לא קיימת היום בישראל מדיניות מו"פ סדורה באף חלק מרצף המחקר", כותבים מחברי המסמך, ומעלים סימן שאלה גדול: אז מה בדיוק אמור היה צוות המולמו"פ (מועצה לאומית למחקר ופיתוח שפועלת במסגרת משרד המדע), שזה תפקידו, לעשות ב-6 השנים מאז יצא לדרך? המולמו"פ נראית במבט ראשון כגוף אמורפי למדי, אבל למעשה מדובר ביחידה בעלת חשיבות מהותית.

איך ייתכן שגוף המחקר הראשי בישראל, היינו האקדמיה, השקיע משאבי כוח אדם ומשאבים פיננסיים בכיוונים טכנולוגיים שנראו לו מתאימים, מבלי שהתמיכה הממשלתית במו"פ התעשייתי תתחשב בכך? התמיהה גדלה כשמסתכלים לעומק באתר יחידת המולמו"פ ומגלים כי ההבחנה של מחברי המסמך רחוקה מלהיות מקורית.

הנה ציטוט מהאתר: "בתום העשור הראשון למדינה, הונחה תשתית מחקר מוסדית והחלו צצות שאלות בממשל: מדע וטכנולוגיה לשם מה? מה צריך להיות כיוון התפתחותם? מה חלקה של המדינה בהתפתחות זו?". אכן שאלות קשות, שהופנו למועצה המדעית שהייתה קיימת אז. השאלות כנראה מורכבות מספיק בכדי ש-50 שנה לאחר מכן - כפי שמגלה לנו הצוות מאחורי תוכנית "יתרון יחסי" - עדיין אין להן תשובות.

התוכנית, שמציעים מחברי "יתרון יחסי", תנסה להתמודד עם השאלות האלה באמצעות גוף ייעוץ שיעבוד לצד המדען הראשי, הוות"ת, משרד המדע וגופים אחרים. על הדרך, תפסיק כנראה המולמו"פ להיות חלק פעיל מאסטרטגיית המחקר והפיתוח במדינת ישראל.

בדו"ח השנתי שהגישה המועצה בסוף 2009 התבשרנו כי חברי מליאת המועצה החליטו להתפטר עקב הקשיים בפעילות, ומה שהוגדר "חוסר עצמאות", ובמילים אחרות, מאבקי כוח פוליטיים. והנה לכם התשובה לתהיות שהועלו לפני 50 שנה - בסוף הפוליטיקה תמיד צודקת.