ניתוח דו"חות כספיים: סעיף הנכסים במאזן

כיצד בנוי צד הנכסים במאזן של חברה, אילו סעיפים הוא כולל וכיצד אלו יכולים להצביע על קשיי נזילות ■ כתבה שנייה בסדרה

בשבוע שעבר התחלנו להסביר כיצד בנויים דו"חות כספיים של חברות ציבוריות. התמקדנו במאזן, החלק הראשון מבין ארבעה מהם בנוי דו"ח כספי, וראינו שיש לו שני צדדים: צד הנכסים, וצד ההתחייבויות וההון העצמי. השבוע נבדוק מה כולל סעיף הנכסים במאזן, ובשבוע הבא נרד לעומקו של הצד השני - ההתחייבויות וההון העצמי.

מאזן, כזכור, מציג את נכסי החברה מול התחייבויותיה וההון העצמי שלה. המשוואה שלפיה בנוי המאזן קובעת שההון העצמי יחד עם ההתחייבויות שווים לסך הנכסים - וכך נוצר איזון.

נכסים שוטפים

מזומנים ושווי מזומנים

סעיף המזומנים במאזן כולל את היתרות שיש לחברה בחשבון העו"ש (כמו חשבון העו"ש שיש לכולנו), כולל צ'קים של לקוחות.

בביטוי "שווי מזומנים" הכוונה היא לנכסים פיננסיים (כמו ניירות ערך סחירים) שניתן להפוך אותם למזומן במהירות וללא סיכון משמעותי. מטבע הדברים, ככל שיש לחברה יותר מזומנים, מצבה הפיננסי טוב יותר. עם זאת, ירידה בשווי סעיף זה בהשוואה לדו"ח קודם אינה בהכרח סימן רע - ייתכן שהחברה השתמשה בחלק מהמזומנים כדי לקנות נכס (או אפילו חברה אחרת) שבעתיד יסייע לצמיחתה. כך או אחרת, ככל ששווי סעיף זה גבוה יותר, כך גדל כר הביטחון של החברה למקרה שתיקלע לקשיי נזילות (כלומר לא תצליח להחזיר את החובות שלה).

פיקדונות לזמן קצר

אם לחברה יש עודפי מזומנים לזמן קצר (יותר מזומנים ממה שהיא צריכה באופן מיידי), היא נוהגת להשקיע אותם בהשקעות לזמן קצר (כמו ניירות ערך סחירים, קרנות נאמנות ושאר ניירות ערך שאין כוונה להחזיקם יותר משנה) או בפיקדונות בנקאיים לזמן קצר (פק"מים) שנושאים את הריבית המקובלת במשק הישראלי באותה תקופה. בדומה לסעיף המזומנים ושווי מזומנים, גם כאן ככל ששווי הסעיף גבוה יותר, סימן שהנזילות של החברה גבוהה יותר.

לקוחות/חייבים

מרבית העסקאות במשק הישראלי נעשות באשראי - הלקוחות מתחייבים לשלם את התמורה עבור המוצר או השירות שרכשו בתוך זמן שנקבע מראש (ימים או חודשים). התחייבות זו של הלקוחות נרשמת בצד הנכסים השוטפים של החברה, מתוך הנחה שתהפוך תוך זמן קצר יחסית למזומנים. אם חלה ירידה בשווי הסעיף, פירוש הדבר שפחות לקוחות של החברה רכשו ממנה מוצרים באשראי או שהחברה הפרישה חלק מאותם חובות ל"חובות מסופקים" (מלשון "ספק") מכיוון שיש סיכון שאותם לקוחות לא ישלמו את חובם. נהוג להשוות את שווי הסעיף לסך ההכנסות השנתיות, כדי לקבל מושג ביחס להיקף היחסי של מכירות החברה באשראי.

חייבים (אחרים) ויתרות חובה לטווח קצר

לא רק הלקוחות חייבים כסף לחברה. גם עובדים, מנהלים, בעלי עניין, חברות-בת וגורמים אחרים שקיבלו הלוואות או שירותים מהחברה וחייבים לשלם תמורתם בטווח הקצר.

שטרות והמחאות(הכנסות אחרות) לקבל

לעתים רחוקות, כשיש לחברה לקוח חדש שאינו מספיק מוכר, תדרוש ממנו החברה שטרות חוב או צ'קים דחויים כדי להבטיח גבייה קלה יותר של החוב במקרה הצורך. שטרות אלו מהווים הוכחה לחוב הלקוח, ולכן מאפשרים לחברה הליך גבייה מקוצר דרך פנייה ישירה להוצאה לפועל (במקרה שהלקוח פושט את הרגל).

מלאי ומלאי מקרקעין

קיימים שלושה סוגי מלאי

1. מלאי חומרי גלם - החומרים והמוצרים שהחברה קונה לשם ייצור המוצרים.

2. מלאי תוצרת בלתי גמורה - מוצרים הנמצאים בשלב כלשהו של תהליך הייצור, בדרגות שונות של ביצוע.

3. מלאי מוצרים מוגמרים - מוצרים שייצורם הושלם אך עדיין לא נמכרו.

יש חברות שיש להן גם מלאי מקרקעין, כלומר יש להן נדל"ן או קרקעות.

הסוג החשוב ביותר במאזן הוא מלאי מוצרים מוגמרים. ברוב המקרים, עלייה בסעיף "מלאי מוצרים מוגמרים" היא סימן שלילי, שמשמעותו שהחברה אינה מצליחה להיפטר ממלאים, ובמילים אחרות - אינה מצליחה למכור ולהמיר מוצרים למזומנים. ירידה במלאי היא סימן חיובי שאומר שהחברה מצליחה להיפטר מהמלאים ולמכור את המוצרים.

נכסים בלתי שוטפים

השקעות בחברות-בת ומסונפות

לעתים קרובות, חברות נוהגות להקים חברות-בת הפועלות בתחומים דומים לפעילות שלהן (או שונים ממנה), ואותן חברות-בת נמנות על נכסי החברה-האם. במקרים אחרים, החברה רוכשת מניות של חברות אחרות (אם מתוך רצון להשתלט עליהן ואם כהשקעה לטווח ארוך).

חייבים ויתרות חובה לטווח ארוך

בדומה לסעיף המקביל תחת "נכסים שוטפים" אך לטווח ארוך, של יותר משנה.

רכוש קבוע

בהגדרה זו נכללים נכסים שיש לחברה, כמו בניינים, ציוד, מכונות מפעל, כלי רכב ושאר נכסים שמשמשים את החברה באופן שוטף והיא אינה צפויה למכור אותם.

מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים אחרים

לחברה יש גם נכסים שבהם לא ניתן לגעת באופן ממשי. ברוב המקרים, מדובר בפטנטים, בסימנים מסחריים ובזיכיונות, וכמובן - במוניטין. כשחברה רוכשת חברה אחרת ומשלמת סכום שהוא מעבר לערך ההון העצמי של החברה הנרכשת, העודף מוגדר כמוניטין. למשל, אם חברה א' רוכשת את חברה ב' במחיר של 3 מיליון שקל, אף שערכה עמד על 2.8 מיליון שקל, ההפרש, 200 אלף שקל, הוא המוניטין.

הוצאות נדחות

תשלומים שהוחלט לדחות את הצגתם בדו"ח רווח והפסד ולחלק אותם על פני כמה תקופות תחת סעיף זה. בין היתר, כלולים בסעיף זה תשלומים על רכישת מוניטין וידע, הוצאות על הנפקת מניות ואג"ח, תשלומי מס, הוצאות הרצה והקמת מפעל וכדומה.