הדור הבא של הטיפול בסרטן: גנטיקה, וירוסים ותרופות אישיות

איך ייראה הטיפול בחולי סרטן בעוד עשור ובמה הוא יהיה שונה מהטיפולים הקיימים בימים אלה? פרופ' דרור חרץ, המנכ"ל ואחד המייסדים של מפתחת התרופות VBL ((Vascular Biogenics, ופרופסור לרפואה פנימית בבית החולים שיבא בתל-השומר, יהיה אחד מאלה שינסו לענות על השאלה הזאת בכנס ILSI-ביומד, שנפתח היום (ב') ויימשך שלושה ימים.

חרץ עצמו אינו אונקולוג אלא ביולוג וסקולרי (של כלי הדם, ש' ח' ו'.) ורופא במשך שנים רבות. חברת VBL, שבראשה הוא עומד, מפתחת פלטפורמה ייחודית שמאפשרת לטפל ספציפית בכלי דם של גידולים ומהווה דרך פתח חדש לטיפול בסרטן.

"בשנים האחרונות יש הבנה טובה יותר של הביולוגיה של הסרטן. היום לא מסתכלים רק על תאי הגידול, כלומר לא מתמקדים בתא הבודד של הסרטן, אלא מסתכלים על הסרטן כאיבר", אומר חרץ בראיון ל"גלובס". "לכן, מדברים היום על טיפול לסביבת הסרטן ועל אספקת הדם אליו".

הטיפולים הקיימים לא מושלמים

לדבריו, "לאחר מחקר של עשרות שנים, התפתחו טיפולים שמכוונים להרוס את אספקת הדם של הגידול ובנוסף, התפתחו טיפולים ממוקדים שמתבססים על מחקר ביולוגי מקיף של הסרטן כגון תרופות שפועלות על קולטנים של תאי סרטן ועל מערכת הסיגנלים, כלומר ה'דיבור' בין תאי הסרטן".

* יש בעיה בטיפולים הקיימים?

חרץ: "הטיפולים הקלאסיים במחלת הסרטן כוללים תרופות רעילות (כימותרפיה), שתפקידן היה להרוג את תאי הסרטן. הן פוגעות יותר בתאים שמתחלקים מאשר באלה שלא מתחלקים, ולכן באופן יחסי הן הרגו הרבה יותר תאי סרטן מתאים אחרים. זה טיפול שמשתמשים בו עד היום ובהצלחה משתנה, תלוי בגידול. הבעיה היא שישנה פגיעה גם בתאי הגוף המתחלקים ושתופעות הלוואי מגבילות מאוד. בנוסף, תאי הגידול נעשים עמידים לטיפולים האלה".

לחסוך זמן ומשאבים יקרים

חרץ מוסיף כי "טיפול קלאסי שני לסרטן הוא באמצעות קרינה, ואף שהוא התפתח לטיפול מאוד ממוקד - ישירות לגידול - הוא עדיין לא פותר בעיה של סרטן שמתפשט והמחיר שלו הוא פגיעה ברקמה. גם על הטיפולים החדשניים, שקשורים לאספקת הדם לגידול ו/או הטיפולים הממוקדים ושמצליחים להאריך חיים, הגידול בדרך כלל לומד להתגבר".

* אז מה הכיוונים העתידיים בטיפול?

"כיוון ראשון הוא רפואה מותאמת אישית. אם קודם אמרתי שיש טיפול שבחלק מהמקרים מאריך חיים, אולי אפשר לבחור מראש איזה טיפול יאריך חיים לאיזה חולה, ולא לבזבז זמן יקר לחולה ומשאבים רבים על טיפולים שלא מסייעים. אפשר גם לדעת מראש אם החולה לא יגיב טוב לטיפול ולחסוך ממנו תופעות לוואי מיותרות.

"כבר היום יש טיפולים שמיועדים רק לגידולים עם ביטוי ביולוגי ספציפי, למשל נגד רצפטור מסוים. העתיד, להערכתי עוד עשר שנים, יהיה הרבה יותר מתוחכם כי נוכל לבדוק הרבה מאוד גנים ולפי זה לבחור את הטיפול.

"כיוון נוסף שיתפתח אלה טכנולוגיות חדשניות לגמרי, שמתבססות על התפתחות הטכנולוגיה ועל הידע שנצבר בביולוגיה. ישנם שני תחומים שמתפתחים מאוד בשני העשורים האחרונים. האחד זה גנטיקה וגנומיקה, והשני זה טיפולים המבוססים על תאים מהונדסים, ובמיוחד האפשרות של טיפול גני. בסרטן, טיפול גני יכול להיות או תיקון של ההפרעה הגנטית שגרמה לסרטן (אם יש כזאת), וזה יהיה בעתיד הרחוק יותר; או שימוש ב'מכונה' של הגוף, כשמכניסים גנים רעילים שיהרגו את הסרטן, וזה מה שאנחנו עושים ב-VBL".

חרץ מציין שב-VBL משתמשים בווירוס פשוט שמשמש להעברת הגן. "כדי שהווירוס לא יגרום למחלה, מוציאים ממנו את אותם גנים שמאפשרים לו להתרבות", הוא אומר. "במקום אותם גנים משתילים לתוך הווירוס גן מלאכותי שמורכב משני חלקים של גנים הקיימים בגופנו. החלק שיתבטא בתוך התא הוא גן שגורם לתא למות מוות מתוכנן (אפופטוזיס). זהו הליך ביולוגי חשוב כי התאים בגופנו כל הזמן מתים ומתחדשים. תאי סרטן, לעומת זאת, פיתחו לעצמם שיטה לא לעבור אפופטוזיס. הגן הזה, שעליו אני מדבר, הוא גן חזק שכל תא שמבטא אותו יודע למות", אומר חרץ.

סכין ביולוגית במקום כירורגית

הצד השני של הגן הוא רצפטור שנקרא TNF וזהו חומר שהגידול מייצר כדי לגדול כפרזיט על הרקמה מסביב. "אנחנו מרמים את הגידול, משום שהחומר הזה עכשיו מפעיל את הגן שלנו", אומר חרץ. "כל המערכת הזאת יושבת תחת בקרה של מנוע גנטי, שמכוונת את הגנים ספציפית לכלי דם חדשים של הגידול. לקחנו את מה שהטבע עשה, בקרה על ביטוי גנים בכלי דם, ושיכללנו אותו כך שזה מתבטא רק בכלי דם חדשים של הגידול".

לדברי חרץ, VBL מציעה טכנולוגיה שתבוא פעמים רבים כחלופה לניתוח, או כהגדרתו "סכין ביולוגית במקום סכין כירורגית". "באמצעות עירוי לווריד יגיע החומר לכל הגוף, יתבטא בכלי הדם של הגידול, ו'יחנוק' אותם כשלא תגיע אליהם אספקת חמצן", הוא מסביר. "המחשבה היא להפוך את הסרטן ממחלה ממארת-הורגת למחלה כרונית".

הטכנולוגיה של VBL נוסתה בהצלחה על בעלי חיים והחברה סיימה גם שלב I/II של הניסויים הקליניים, והשיגה גם שם הצלחה. כעת מתכננת החברה להתחיל את שלב II של הניסוי, ואם הכל ילך כמתוכנן - התרופה שלה תגיע לשוק ב-2013-2014.

* הרשויות הרגולטוריות, דוגמת ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני), ערוכות לטפל בבקשות לאישור תרופות על בסיס גנים?

"עד היום לא אושר בארה"ב אף טיפול גני כתרופה, אבל ה-FDA הקים מחלקה שלמה שמטפלת בזה. זו טכנולוגיה חדשה ואנחנו עובדים בצמוד ל-FDA ובאישור ועדה של הממשל".

* והמטרה שלכם היא להביא את התרופה עד השוק?

"אנחנו חברה ששוקדת לפתח את המוצרים עד לשלב מתקדם. אני חושב שצריך להתקדם בפיתוח כי זה מעלה את ערך החברה והמוצר, ומפתח את התעשייה בישראל. כמובן שבשלב מסוים תמיד צריך שותפים אסטרטגיים. "בכל מקרה, אני מקווה שבישראל תתפתח תעשייה אמיתית של ביוטק ופארמה, וצריך לכך אורך רוח".