לא נסתרות הן דרכי ש"ס

אין פה דבר רוחני, אלוהי או מיסתורי, מה שיש זה פוליטיקה ורצון לחיות על חשבון אחרים

אחת הנקודות המעניינות בבג"ץ האברכים היא הבסיס עליו מסתמכים תומכי ההקצבות לתלמידי ישיבות. "פסיקת בג"ץ", אמר אלי ישי, "היא פגיעה קשה בסטטוס-קוו הרוחני של עם ישראל". תלמיד ישיבה צוטט אומר שדורית ביניש, נשיאת העליון, אינה מבינה ש"תפילות האברכים, ותפילות בכלל, שומרות על חיילי צה"ל". כל האמירות מובילות אל האמונה - או הטענה - שלימודי התורה, התפילות, הרוחניות הדתית, כל אלה שמרו על קיום העם במשך אלפי השנים.

טענה-אמונה זו מזכירה את האדם שהעלה באש בית משפחתי, אחר כך נכנס פנימה והציל חלק מבני המשפחה - וביקש שיכירו בו כמי שהציל את המשך קיומה של המשפחה. כלומר, קודם האלוהים סידר לנו שואה ושאר צרות, ואחר-כך טוענים מאמיניו שהוא שומר על קיומנו. למה, שואל האדם הלא מאמין? למה הוא קודם כל הורג, ואחר-כך מציל? לא יותר פשוט למנוע את ההרג?

לכל התמיהות הללו יש כמובן תשובות של המאמינים. נסתרות דרכי האל, הם אומרים, אי-אפשר להרהר עליהן, ואסור בכלל להניח שבני תמותה מסוגלים להבין את דרכיו, שיקוליו והחלטותיו.

בלתי אפשרי להתווכח עם טענות כאלה, כי אינן מבוססות על היגיון או על עובדות, כמו כל דבר הקשור לאמונה. אלא מה? - זה נראה יותר מדי נוח. לא צריך להתווכח, לא צריך למצוא הצדקה, אי-אפשר לבקר - כי אנחנו לא מסוגלים להבין.

האם המאמינים באמת מאמינים בכך, כלומר מתוך שכנוע פנימי עמוק, לאחר מחשבה ודרישה? או שזה פשוט משרת אותם? כי אם יקדישו לכך מחשבה עמוקה, הם עלולים להגיע למסקנה, למשל, שאולי אין אלוהים. ויש אנשים שאפשרות כזאת מפחידה אותם. הם זקוקים לאמונה, וכדי לא לערער אותה, הדרך הכי פשוטה היא להאמין שנסתרות דרכי האל.

הבעיה היא שהם דורשים גם מהחילונים להאמין בכך. דורשים מאתנו לתמוך בהם - למען עצמנו, כדי לשמר את צביוננו היהודי. לא שואלים אותנו אם אנחנו רוצים בכך. לא מנסים לברר אם גם לדעתנו יהדות זה רק דת.

אומרים לנו שלימוד תורה חשוב מאד גם לנו, כיהודים. מצפים מאתנו, הלא מאמינים, שנקבל שזה כך. אבל אנחנו לא חושבים שזה כך. אנחנו לא חושבים שלימודי תורה חשובים יותר מלימודי הנדסה או מינהל עסקים. אבל למרות זאת דורשים מאתנו שנאמין שאם המפלגות הדתיות אומרות שזה כך, עלינו לקבל זאת כעובדה. למה? - האם גם דרכיהן של המפלגות הללו נסתרות? דווקא לא כל-כך.

אין דבר רוחני או אלוהי בפרשה הזאת. מה שיש בה זה פוליטיקה ורצון לחיות על חשבון אחרים. הרב עובדיה יוסף אמר בשעתו שהשואה נגרמה בגלל חטאי החילונים, אבל במקביל הוא דורש מהחילונים שיממנו את האברכים המצביעים עבור מפלגתו. מין רוחניות שכזאת, שדרכיה ומטרותיה בכלל לא נסתרות.