ממשל אובמה מצמצם מכירות נשק ומסוקי קרב לטורקיה

בשעה שישראל מציידת את טורקיה במל"טים ומאמנת צוותים טורקיים בהפעלתם, הודיע ממשל אובמה לאנקרה, שנוכח הידוק קשריה עם איראן וההידרדרות ביחסיה עם ישראל צפויים קשיים גדולים בקבלת אישור מהקונגרס למכירת מסוקי תקיפה ומל"טים, שאותם מבקשת טורקיה לרכוש מספקים אמריקניים.

"דיפנס ניוז" מדווח, כי השינוי המשמעותי במדיניות החוץ של טורקיה - ההתקרבות לאיראן וההתרחקות מישראל - פוגע בעסקות למכירת ציוד צבאי אמריקני לצבא הטורקי. הבקשה הטורקית לרכוש עד 10 מסוקי קרב מדגם סופר-קוברה AH-1W מחברת בל האמריקנית בוטלה כליל. כתחליף, נחפזו הטורקים לרכוש תשעה מסוקי T-129 מהחברה הבריטית-איטלקית אגאסטה-ווסטלנד.

פקידים אמריקניים עדיין שוקלים האם לאשר בקשה טורקית, מינואר 2009, לרכוש שתי מערכות מל"טים מדגם ריפר MQ-9, כלומר ארבעה מל"טים, מתוצרת ג'נרל אטומיקס. מדובר במל"טי קרב מזויינים, שטורקיה מתכננת להפעילם נגד חיילי PKK (מפלגת העובדים הכורדית), ארגון שטורקיה מגדירה כקבוצת טרור.

לפי ידיעות בעיתוני טורקיה, משתמש עתה הצבא הטורקי במל"טי הרון, מתוצרת תע"א, בקרבות כוחות של הארגון לאורך הגבולות בין טורקיה לאיראן ועיראק. ארגון PKK הוא ראש החץ של מאמצי הכורדים להקים בית לאומי בשטחים שייתלשו מטורקיה, איראן ועיראק.

העומק וההיקף של המפנה במדיניות החוץ הטורקית מעורר זעם בוושינגטון, מציין "דיפנס ניוז". הכעס נובע לא רק מהחמימות המופגנת של יחסי אנקרה-טהראן ומההתנהלות הטורקית העוינת נגד ישראל, אלא גם מסירובה של טורקיה לשלוח יחידות קרביות לאפגניסטאן, כדי לסייע לארה"ב במלחמתה נגד הטליבאן.

בתחילת החודש, הצביעה טורקיה נגד הטלת סנקציות על איראן במושב של מועצת הביטחון. החודש הכריזו טורקיה, סוריה, לבנון וירדן על הקמת אזור סחר חופשי וראש ממשלת טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, נעשה דמות פופולרית ביותר בעולם הערבי בגלל יחסו לישראל. כל אלה צוברים לאנקרה נקודות שליליות בוושינגטון. למעשה, היחסים בין טורקיה לארה"ב, בעלת בריתה הקרובה ביותר בעולם המערבי, הידרדרו במהלך השנה.

כזכור, הכריז בשבוע שעבר מייק פנס, ציר רפובליקני בבית-הנברים: "טורקיה תצטרך לשלם מחיר, אם היא תוסיף ללכת במסלול של התקרבות לאיראן ויחס עוין לישראל".

"ממשל אובמה עדיין מנסה לשמור על יחסי עבודה תקינים עם טורקיה", אמר ל"דיפנס ניוז" האנליסט בולנט אלירזה, ראש הדסק הטורקי במרכז ללימודים אסטרטגיים ובילנאומיים, בוושינגטון. "אבל טורקיה מתמודדת, וכנראה תצטרך להתמודד, עם בעיות גדולות בקונגרס".

לפי החוק בארה"ב, די בהצבעת נגד של סנטור אחד כדי לחסום, ללא הגבלת זמן, עסקה למכירת נשק למדינה זרה. "אפשר למצוא (בקונגרס) אנשים רבים כאלה", אמר אלירזה.

כמה מתומכי ישראל בבית-הנבחרים מתחו ביקורת קשה על טורקיה בגלל מדיניותה כלפי איראן וישראל. כפי שדווח ב"גלובס", אמר ציר בית-הנבחרים אליוט אנגל שהצעדים האחרונים של טורקיה בזירה המזרח-תיכונית הם "מבישים", על רקע העובדה שטורקיה חברה בנאט"ו.

"טורקיה אינה ראויה להיות חברה באיחוד האירופי עד שלא תתחיל להתנהג יותר כמו האירופים ופחות כמו איראן", אמר אנגל.

אבל הזעם האמריקני כלפי טורקיה הוא בעיה קשה לתעשיות הביטחוניות בארה"ב. חברות אמריקניות מתמודדות עם חברות אירופיות ואחרות בשני מכרזים טורקיים גדולים: יצרנית המסוקים האמריקנית סיקורסקי , בשת"פ עם אגאסטה-ווסטלנד, מתחרה במכרז בשווי מיליארדי דולר למכירת מאות מסוקים אזרחיים לטורקיה.

לוקהיד מרטין ורייתיאון, מעמודי התווך של התעשיות הביטחוניות בארה"ב, מתמודדות מול חברות מרוסיה, סין ואירופה במכרז להקמת מערכות הגנה אווירית בטורקיה בשווי מיליארדי דולר.