"וַיִקְרָא יעקב אל בָּנָיו וַיׂאמֶר הֵאָספוּ וְאַגּידָה לכם את אשר יִקְרא אֶתְכֶם בְּאחרית הימים; ויברכך בִּרְכׂת שָמַיִם מעל בִּרְכׂת תְּהום רׂבֶצֶת תָּחַת בִּרְכׂת שָדַיִם ורחם; בִּרְכׂת אביך גברו על בִּרְכׂת הורַי עד-תאות גִּבְעׂת עולם תִּהְיֶיןֶ לְרׂאש יוסף וּלְקָדְקׂד נְזִיר אֶחָיו"
"ברכת שמים מעל ברכת תהום", מתוך ברכות יעקב אבינו לבניו, היא אחד הרמזים של ג'ון בראון, שייסד את ציון נפט וגז הנסחרת בנאסד"ק, לקיומו של נפט בארץ הקודש. מטיף מיסיונרי הסובל מסינדרום ירושלים? לא בטוח. ראשית, קרוב ל-15 אלף משקיעים בפועל (רובם נוצרים אוונגליסטים), ועוד אלפי סקרנים, הופכים את מניית חברת ציון נפט וגז לאחת המניות הכי מטוקבקות בפורטל הפיננסי של יאהו. שנית, בראון הוא איש עסקים בעל רזומה מרשים, שאינו מרמז על תימהונות מכל סוג שהיא.
בראיון למגזין G בשיתוף "גלובס TV", שיתפרסם במלואו בסוף השבוע, אומר בראון: "אני מגיע מטקסס, יש שם 250 אלף קידוחי נפט, כאשר בממוצע רק אחד מתוך תשעה קידוחים מצליח. ההכנסות מנפט בטקסס מגיעות ל-200 מיליארד דולר בשנה. נראה לך הגיוני שאשקיע 15 מיליון דולר על כל קידוח בישראל, במקום שאיש אינו מאמין שיש נפט, כשבאותו מחיר אני יכול לבצע שלושה-ארבעה קידוחים בטקסס?".
"אני מאמין שאם זה כתוב בתנ"ך, זה נכון. אני לא יודע מתי נמצא את הנפט, אבל אני מאמין שבקרוב", משוכנע בראון. אגב, את הגיאולוג יוסי לנגוצקי, אבי תגליות הגז בים התיכון, זה לא משכנע, בלשון המעטה: "חיפוש נפט הוא מדע רציני, והניסיון לערב בו אמונות דתיות הוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל".
ציון נפט וגז נסחרת כיום לפי שווי של קרוב ל-100 מיליון דולר, והיא מחזיקה ברישיונות קידוח בשטחים המשתרעים מנתניה עד חיפה - "יוסף" ו"אשר-מנשה", בשטחים של 655.6 קילומטרים רבועים. כן פנתה ציון נפט וגז לקבלת אישור בשטח נוסף, ששמו הזמני "יששכר-זבולון", אשר צפוי להכפיל ויותר את השטח שבו תוכל לקדוח.
"יש 8,000 חברות נפט בטקסס, רבות מהן מצליחות מאוד", הוא אומר. "רבים דיברו על הצורך בסיוע לישראל. אני מעריך את זה, אבל אמרתי להם 'אל תדברו, קחו את הכסף שלכם ולכו לחפש נפט'. הם יגיעו כשיהיה גילוי והם יבינו שזה שווה את הסיכון, ואז הם יעמדו אצלנו בתור. אבל אז כבר לא נצטרך אותם. אנחנו חברה ציונית. אני רוצה לעזור לישראל. זה לא עניין של נפט, או כסף, אלא עזרה לישראל; לא הייתי נשאר פה עוד שתי דקות נוספות אם הסיבה הייתה אחרת".
"תסתכל על יצחק תשובה - בשיא המשבר הוא כמעט פשט את הרגל. אבל הוא השקיע מעט כסף בזמן הנכון ובמקום הנכון, מבלי לדעת באמת למה הוא נכנס, ותראה למה זה הפך. ואת כל הקרדיט", בראון לא שוכח להדגיש, "הוא נתן לאלוהים".
על הממשל בוושינגטון: "אנשים דו-פרצופיים"
על אף המשבר ביחסי ישראל-ארצות הברית מאז נבחרו בנימין נתניהו וברק אובמה להנהגתן, לבראון חשוב להבהיר כי לישראל יש הרבה יותר תומכים בארצות הברית מאשר ניתן לשער. הוא מכוון לקהילת הנוצרים האוונגליסטים האמריקנית ובאותה נשימה גם מבהיר "שהאנשים בוושינגטון שהבטיחו שיעזרו לכם הם דו-פרצופיים", וכי האינטרס האמריקני בנפט ערבי תמיד יגבר. "אם זה להחליט בין נפט לבין ישראל, מי לדעתך יפסיד? צריך לזכור שבמלחמת העולם השנייה וושינגטון יכלה לעזור ליהודים, להפציץ מסילות רכבת וכדומה, אבל היא בחרה שלא לנקוט פעולה. האם חל שינוי ברבות השנים? קצת, אבל לא מספיק. האג'נדה של ארצות הברית הייתה לנצח ולעזאזל עם היהודים. האם זה השתנה? לא".
"בארצות הברית לא רוצים לקחת סיכון בחיפוש נפט בישראל בשל חשש לערעור היחסים עם העולם הערבי. עכשיו המצב קצת שונה, אבל לפני 25 שנה - לא היה מצב כזה", אומר בראון, ומסכם בהצהרה המבטיחה "ציון נפט וגז תמצא נפט ותהפוך את ישראל לעצמאית מהבחינות הפוליטית והכלכלית, ואז אף אחד לא יגיד לה מה לעשות באדמה השייכת לה".
עוד במגזין G השבוע:
■ הכתבת שרה ב"ק, חושפת פרשת הגזענות בעמנואל, מסכמת שבועיים בעין הסערה
■ מקורביו של רוני מאנה לא מבינים מה רשות המסים רוצה
■ יוסי ורדי יוצא נגד תוכנית האוצר להיי-טק: "צריך לעודד אקזיטים"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
