ברק אובמה ודיוויד קמרון מתחבטים בשאלה: לקצץ או להזרים?

מנהיגי עולם מדיוויד קמרון הבריטי עד נאוטו קאן היפני מהמרים שהם יכולים להשיק צנע תקציבי בלי להוריד מהפסים את הצמיחה. ההיסטוריה אומרת שהם אולי צודקים.

ממשלות הוכיחו שהן יכולות להמריץ צמיחה על ידי מיקוד הידוק החגורה שלהן בקיצוצי הוצאה ולא בהעלאת מסים, לפי מחקרים של פרופ' אלברטו אלסינה מאוניברסיטת הרווארד והכלכלנים קווין דלי ובן ברודבנט מגולדמן זאקס.

"יש הררים של ראיות לכך שקיצוצי הוצאה קשורים לגידול בצמיחה, אבל אנשים עדיין לא מבינים את זה", אומר אלסינה בראיון. הוא ערך מצגת בנושא זה לשרי האוצר האירופיים שהתכנסו במדריד באפריל. לפי סקירה של גולדמן זאקס מ-14 באפריל, אסטרטגיה כזו גם "הניבה ביצועי יתר משמעותיים של שוקי המניות והאג"ח".

אובמה רוצה תמריצים

כמה וכמה משקיעים אינם מתלהבים מהרעיון עד כה, ואפילו הנשיא ברק אובמה לוחץ ליותר תמריצים כלכליים, לא פחות, בארה"ב כאשר הוא מתכונן לפגישותיו עם קמרון, קאן והמנהיגים האחרים של מדינות G20 בטורונטו בשבת וביום ראשון הקרובים.

"אנחנו חייבים לגלות גמישות בהתאמת קצב הקונסולידציה וללמוד משגיאות העבר, כאשר התמריצים בוטלו מהר מדי והקשיים הכלכליים חזרו", כתב אובמה לפני שבוע למנהיגי G20.

הדגש צריך להיות על קיצוצי הוצאה ציבורית ולא על העלאות מס, אמרו הכלכלנים ברודבנט ודלי בהרצאה בלונדון. הוצאה מקוצצת פירושה שהצרכנים והעסקים אינם חוששים מהעלאת מסים, ולכן הביקוש מואץ. מגזר ציבורי קטן יותר גם מסייע להפחית את עלות הכסף והופך משקים לתחרותיים יותר מפני שפחות עובדי ציבור מפחיתים את עלויות העבודה של כולם.

במחקר של 44 מקרים של התאמות פיסקאליות ב-24 כלכלות מפותחות מאז שנת 1975, ברודבנט ודלי מצאו שצמצום ההוצאה ב-1% בשנה מוסיף 0.6 נקודת אחוז לשיעור הצמיחה השנתי הממוצע של משק. העלאת יחס המסים לתמ"ג ב-1% בשנה, לעומת זאת, מפחיתה את הצמיחה ב-0.9 נקודת אחוז בממוצע.

המניות מגיבות בחיוב

שוקי המניות של המדינות שהפחיתו את ההוצאה עקפו את שוקי המניות של המדינות המפותחות האחרות ב-64% בתקופה של שלוש שנים, ותשואות האג"ח שלהן ירדו יותר, לפי המחקר של שני הכלכלנים.

"גישה תקיפה של הממשלות נותנת למשקיעים יותר אמון שהצהרות הממשלות הן רציניות", אמר פרנץ וונצל, אסטרטג ב-AXA אינבסטמנט מנג'רס, שמנהלת יותר מ-600 מיליארד דולר. "זה מה שתומך בנכסים מסוכנים באופן כללי ובמניות בפרט".

מחירי המניות נתמכים גם על ידי מדיניות מוניטרית מקילה מאוד, מאחר שהבנקים המרכזיים מקזזים את השפעת קיצוצי ההוצאה הציבורית על ידי שמירה על ריביות שפל.

"אני יודע שיש כאלו שחוששים שקונסולידציה פיסקלית מהירה מדי תסכן את ההבראה", אמר נגיד הבנק אוף אינגלנד, מרווין קינג, בנאום שנשא לפני שבוע. "ובכן, אם תנאי הצמיחה יהיו חלשים יותר, תחזית האינפלציה תהיה כנראה נמוכה יותר והמדיניות המוניטרית תגיב בהתאם".

חבר הנהלת הבנק האירופי המרכזי, לורנצו ביני סמאגי, אמר בנאום בבריסל ביום ו' שעבר שעיכוב גדול מדי באיזון התקציבים יצית בסופו של דבר "משברי שוק, שיעיקו מאוד על המשקים". "התאמה פיסקאלית במועד, שמחזירה את הדינמיקה של החובות לתוואי בר קיימא, מניבה צמיחה חזקה יותר במרוצת הזמן", הוסיף.

בזבזנים נענשים

שרי האוצר של מדינות G20 שהתכנסו ב-5 בחודש בדרום קוריאה ויתרו על התחייבות להמשך הזרקת תמריצים לכלכלות שלהם, אחרי הוצאה של כ-5 טריליון דולר למאבק במיתון הכלכלי בשנתיים האחרונות. הם התחייבו במקום זאת ל"קונסולידציה תקציבית ידידותית לצמיחה".

המפנה הזה מגיע כאשר השווקים מענישים מדינות בזבזניות ומחייבים את ממשלות אירופה ליצור רשת ביטחון בהיקף של כמעט טריליון דולר לחילוץ מדינות כושלות במרחב האירו.

מדינות אירופה מובילות בכל הנוגע לקיצוצי הוצאה. אירלנד העלתה את מס הקנייה ב-2008, הנהיגה היטל נוסף על הכנסות והפחיתה את שכר עובדי המדינה. הפרלמנט היווני אישר במאי קיצוצי שכר במגזר הציבורי, הקפאת קצבאות פנסיה לשלוש שנים והעלאה שנייה של המע"מ.

בגרמניה אישר הפרלמנט קיצוצים של מעל 80 מיליארד אירו עד 2014. הקנצלרית מרקל אמרה שהיא צופה שיהיה לה "קשה" בדיוני 20G, כי יתר המנהיגים ילחצו עליה להתמקד בצמיחה כלכלית. "הם יגידו שגרמניה חוסכת יותר מדי. אני אענה להם שאין חלופה לקיצוץ תקציבי".

בריטניה עשויה להיות מקרה מבחן. ממשלתו של דיוויד קמרון הציגה אתמול תקציב חירום, שבו הפחתת ההוצאות היא מרכיב מפתח.

"אם התקציב הבריטי יתקבל היטב בקרב המשקיעים והבוחרים, תהיה לזה השפעה עצומה על הוויכוח המתקיים בנושא", אמר טים אדמס, לשעבר תת-שר האוצר האמריקני וכיום מנהל שותף בלינדסי גרופ, חברת ייעוץ השקעות מפיירפקס, וירג'יניה. "אם ארה"ב חכמה, היא תעקוב מקרוב מאוד אחרי ההתפתחויות".