ישראל נמצאת במצב מעניין. השקל החזק הוא תגמול על הביצועים הטובים של הכלכלה הישראלית מאז החל המשבר הגלובלי, אך מנגד הוא הופך למגבלה על המשך הצמיחה בטווח הקצר". כך אומר בריאיון ל"גלובס" ז'אן מישל סיקס, הכלכלה הראשי של S&P, שמכסה את שוקי אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. סיקס הגיע לישראל להרצות בפני אנליסטים בכירים ל-S&P מעלות ולחברת האם, סטנדרט אנד פורס.
"חוזקו של השקל הוא למעשה הכרה בחוזקו של המשק הישראלי, ובסקטור הפיננסי בפרט, שבסביבה הנוכחית הוא בעל חשיבות גבוהה", ממשיך סיקס. "לכן, המדיניות המוניטארית צפויה להיות הדוקה יותר בישראל, עוד לפני שהיא מתהדקת בשאר העולם, כיוון שהכלכלה מתפקדת היטב והאינפלציה עשויה לחזור ולהרים את הראש".
- איך זה משפיע על המדיניות המוניטארית?
"זהו פרדוקס עבור בנק ישראל - השקל החזק הוא תגמול על הביצועים, אבל מנגד הוא מהווה מעמסה על הייצוא הישראלי לאירופה, ובמידה פחותה יותר לארה"ב. השקל החזק הוא בעיה בטווח הקצר. מעבר לכך, בעיה נוספת שרובצת על המשק הישראלי היא המשבר במדינות הייצוא העיקרי של ישראל, בעיקר באירופה.
"זה גורם שלדעתי הולך להוביל את תחזית הצמיחה לישראל ב-18 החודשים הקרובים".
- זה יעיב על שיעור הצמיחה בישראל?
"אנחנו צופים צמיחה ממוצעת של 3% השנה ובשנה הבאה. זו צמיחה נאה ואין על מה להתלונן - מדינות רבות היו שמחות לרשום צמיחה שכזו. אבל התחזית הזו שברירית, מכיוון שאנחנו מודאגים מההתפתחויות הכלכליות, בעיקר באירופה".
"בנק ישראל עושה את הדבר הנכון"
בעוד סיקס מודאג ממצב הייצוא הישראלי באירופה, לגבי שוק יעד אחר, ארה"ב, הוא רגוע יחסית לנוכח מבנה הייצוא אליו. "בארה"ב מדובר על ייצוא של מוצרי IT והיי-טק רבים, שנחשבים לפחות רגישים לתנודות במטבעות. כך, שאם השקל מתחזק יש פחות השפעה על המוצרים הללו, שנרכשים על ידי האמריקנים מכיוון שהם איכותיים ובעיקר נדרשים על ידם", הוא אומר.
- מה לגבי ביקושים מקומיים, האם הם ממתנים את השפעת הייצוא?
"אין ספק שמדובר בגורם מאזן. הביקושים המקומיים צפויים להיות יציבים למדי, ולכן יש לנו תחזית צמיחה חיובית בסך הכל. אנחנו מצפים שב-2011-2012 הדברים יחזרו לרמה נורמלית, וגם הייצוא יחזור להיות חזק יותר.
הבעיה בייצוא אינה מבנית אלא מחזורית, שרלוונטית לחודשים הקרובים. המחזור הכלכלי בישראל מקדים את המחזור הכלכלי באירופה, ולפיכך גם מצפים שהריביות בישראל יעלו עוד לפני שתהיה העלאת ריבית באירופה. לכן, הפיגור הזה של היבשת אחרי ישראל מהווה רק בעיה קצרת טווח".
- איזה ציון תיתן לבנק ישראל ולעומד בראשו, סטנלי פישר?
"יש לבנק המרכזי בישראל בעיה שהיא טיפוסית לבנקים מרכזיים ברחבי העולם כיום, במיוחד בכלכלות המתעוררות. ישראל היא לא כלכלה מתעוררת, אבל זו בעיה דומה של כלכלה חזקה ולחצים אינפלציוניים חזקים שדורשים מדיניות מוניטארית הדוקה והעלאות ריבית, ומנגד עלייה של שער החליפין, שכשוק שמייצא אתה מאוד רוצה להגביל אותה.
"זאת מכונית שאתה הנהג בה, וחשוב מאוד הכוונון העדין שלה, כי אתה לא רוצה שהיא תלך רחוק מדי באף אחד מהכיוונים. אתה צריך להתערב בשוק המט"ח, ואחת הדרכים לכך היא שליטה ברזרבות המטבע. זה בדיוק מה שבנק ישראל עושה. זה היה הדבר הנכון לעשות, זה צעד טיפוסי.
- מתי נראה את העלאות הריבית חוזרות להיות רלוונטיות?
"אני חושב שייקח זמן לא קצר עד שהבנק המרכזי באירופה יתחיל להעלות את הריבית. בישראל, אני לא אהיה מופתע אם הריבית תעלה עד סוף השנה. הכלכלה הישראלית גדלה בקצב מהיר יותר מיתר מדינות אירופה, וזה יימשך עוד זמן, ולפיכך פער הריביות צריך לגדול לפני שהוא יקטן בחזרה".
- מהי תחזיתך לרמות הריבית בישראל השנה ובשנה הבאה?
"אני מאמין שנראה את הריבית עולה השנה ב-0.25%, וב-0.5% נוספים במחצית הראשונה של 2011. זאת לא עלייה של סוף העולם, אבל היא תגדיל את הפער בין ישראל לארה"ב, כי בוא לא נשכח שמדובר במשקים עם ריביות אפסיות. העלאות הריבית במקומות אחרים בעולם, כמו באירופה, לא צפויות עד למחצית השנייה של 2011".
למרות שבביקורו בארץ מקדיש סיקס את מירב זמנו ומרצו למשק הישראלי, הסוגייה הבוערת שעל שולחנו נוגעת למדינות אירופה ולמשבר שפוקד אותן. בתחזית להמשך המשבר, מעריך סיקס כי השלב הבא הוא חיזוק ההון בסקטור הפיננסי האירופאי. "אנחנו עשויים לראות בנקים גדולים שנדרשים לחזק את ההון שלהם. הבנייה מחדש של הסקטור הפיננסי היא השלב הבא, וזה ידרוש תהליך של גיוס הון על ידי הבנקים", הוא אומר. "לא קל לעשות זאת בשווקים כיום, כי יש משבר אמון של המשקיעים במערכת הבנקאית, ומשקיעים לא ששים להעניק הלוואות למוסדות בנקאיים באירופה".
"לא מאמינים שזהו סוף גוש האירו"
- האם נראה מדינות נוספות מגיעות למצב דומה לזה של יוון?
"המדינות שהכי חשופות למשבר יכולות להערכתנו לפרוע את חובותיהן במהלך שלוש השנים הקרובות, ואני מאמין שהכסף יהיה זמין למדינות שיצטרכו אותו כדי לפרוע את החובות".
- אז אתה לא מאלה המאמינים שהגיע סופו של גוש האירו?
"מעולם לא האמנו שזהו סופו של האיחוד האירופי במהלך המשבר הזה. כשיש לך משבר כמו זה, יש לך כל מיני סוגי תחזיות, אבל בשלב הזה אנחנו לא רואים לנכון להאמין שזה סופו של האירו.
"זה אתגר גדול, אבל אף אחד לא רוצה לראות את האירו נעלם".
- מה התחזית שלך לצמיחה הגלובלית?
"אני מעריך שנראה המשך התאוששות במתווה של סימן שורש (מיתון, התאוששות חדה ואז התייצבות באותה רמה לאורך זמן, ר.ב.). אנחנו בשלב ההתייצבות, ואנחנו לא צפויים לראות שינויים דרמטיים בשנה וחצי הקרובות. הסיכון למיתון נוסף קיים, אבל הוא לא גבוה. בטח לא ב-2010, ואם כבר אז בסוף 2011, כשהמדיניות המוניטארית תתהדק במקומות שונים בעולם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
