נביא הזעם, פרופ' נוריאל רוביני מתריע כי יוון לא תוכל להימנע מחדלות פירעון וקורא לפרוס את חובותיה כבר עכשיו, מפני ש"כאשר כסף רשמי המשמש לשמירה על יכולת פירעון של מדינה, המשקיעים שכספם קרוב לפדיון יצליחו לקבלו חזרה, אך כאשר חדלות הפירעון מגיעה, ההפסדים ליתר הנושים הופכים לחריפים בהרבה" כתב רוביני בפיינשל טיימס.
"הגיע הזמן להכיר בכך שיוון אינה סובלת רק ממשבר נזילות, אלא גם ממשבר חדלות פירעון. סוכנויות הדירוג החלו לחתוך את דירוג האג"ח הריבוניות שלה לרמת זבל ומרווחי התשואה שלהן טיפסו בשבוע שעבר לשיא חדש".
לדבריו, "חבילת החילוץ בסך 110 מיליארד אירו של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית רק דוחה את חדלות הפירעון הבלתי נמנעת ועלולה להפוך אותה לבלתי מסודרת כאשר היא תגיע. במקום זאת, נחוצה כעת פריסה מחודשת מסודרת של החוב הציבורי היווני. מאחר שאמצעי הצנע שאתונה חתמה עליהם כתנאי לחילוץ שלה מחייבים התאמה פיסקלית דרקונית בהיקף של 10% מהתמ"ג שלה. זה רק יאריך את המיתון במדינה, ועדיין יותיר אותה עם יחס חוב-תמ"ג של 148% בשנת 2016. ברמה כזו, אפילו זעזוע קטן צפוי להצית משבר חוב נוסף".
גלולה מרה שהומתקה
"ניתן יהיה לבלוע את הגלולה המרה של הסדר חובות עם כמה ממתקים נאותים, כמו שיפור דירוג אשראי בתמיכת קרן המטבע והאיחוד האירופי. בהחלט יהיה עדיף להשתמש בכמות קטנה של כספי ציבור כדי לשכנע נושים להצטרף להסדר המקדים תרופה למכה כעת, מאשר להוציא 110 מיליארד אירו כדי לנסות למנוע הסדר כפוי בלתי נמנע מאוחר יותר. משאבים ציבוריים כאלו יוכלו להביא תועלת רבה יותר בהגנה על מדינות חייבות אחרות, כמו ספרד, שהחוב שלהן עלול לספוג לחצים מחודשים".
"לסיכום, פריסה מסודרת של החוב הציבורי היווני היא בת השגה ורצוייה הן למדינה החייבת והן לנושיה. אם אירופה רוצה להימנע ממשבר מעמיק, פריסה כזו היא גם בלתי נמנעת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
