קמפיין חדש של ברק אובמה: אני לא עויין לאינטרסים תאגידיים

האם הבית הלבן באמת הניח מגף קלגסים על גרונה של בריטיש פטרוליום, אדריכלית זיהום הנפט הגדול ביותר בתולדות ארה"ב? האם ממשל אובמה אכן השכיב את המגזר הפיננסי על הקרשים במהלומת חוק הרפורמות הפיננסיות?

משאלי דעת קהל מצביעים על BP כאחת מהישויות המאוסות ביותר בעיני הציבור האמריקני בשנים האחרונות; הבנקים הגדולים, כמו מוסדות פיננסיים גדולים אחרים, שמאז ותמיד היו רחוקים מצמרת מדרג הפופולריות, ירדו לשפל המדרגה בגין אחריותם לשבר הפיננסי הגדול.

ועם זאת, הגישה הנוקשה שנקט ונוקט הממשל כלפי עמודי התווך של הקהילייה התאגידית מעוררת מורת רוח, אם לא תסיסה, לא רק בקרב הקהילייה הזו אלא גם בציבור הרחב, במידה רבה מפני שהיא מאששת לכאורה את החששות שזרעה תעמולת הבחירות הרפובליקנית במסע הבחירות לנשיאות, ובשבועות שקדמו להצבעה בקונגרס על חוק הרפורמות בשירותי הבריאות: זהירות, אובמה הוא סוציאליסט.

על רקע זה, יוזם הבית הלבן קמפיין מתואם להפרכת המיתוס שברק אובמה הוא סוציאליסט בארון. כל הכלכלנים הבכירים בממשל מגוייסים למאמץ. כפי שציין האתר "פוליטיקו", לא רק גורלם הפוליטי של אובמה והדמוקרטים מונח על כף המאזניים. הצוות הכלכלי של הבית הלבן מאמין, שרק אמון התאגידים במפת הדרכים הכלכלית של הממשל יניע את הקהילייה העסקית לגייס עובדים חדשים, להשקיע ולדחוף את הכלכלה להתאוששות מוצקה יותר. אבל שינוי התפיסה שבבית הלבן יושב סוציאליסט חבוי יהיה משימה קשה.

ייתכן שההפגנות של הקואליציה הרופפת של ארגוני "מסיבת התה", עם כרזות שמתארות את אובמה כנאצי יוקד / סוציאליסט רושף, משכו רק את השוליים הסהרוריים, אבל הסיקור האובססיבי שבו הן זכו הטביע חותם בציבור האמריקני. עובדה: הסקר האחרון של Democracy Corp, חברת הסקרים של ג'יימס קארוויל וסטן גרינברג, כוכבים נוצצים ברקיע הדמוקרטי, חושף נתון שצריך להדאיג את הדמוקרטים: 55% מהנשאלים בסקר בתחילת יולי הגדירו את אובמה כסוציאליסט; 44% הסתייגו מהגדרה זו.

זאת, למרות העובדה שלרוב הצמרת הכלכלית של הממשל הנוכחי יש רקע בוול סטריט; למרות העובדה שאובמה, כמעט במו ידיו, הזרים מאות מיליארדי דולרים למגזר הפיננסי כדי לגאול אותו מכלייה, למורת רוחם של ליברלים (ובאופן אבסורדי גם של שמרנים לא מעטים, שראו בכך "השתלטות" של המדינה על מגזר הבנקאות).

ולמרות העוינות הכמעט אוניברסלית כלפי בריטיש פטרוליום, טוענים מחוקקים רפובליקניים רבים, כי אובמה נוהג בקשיחות רבה מדי בתאגיד הזה, שמחדליו, שאולי גובלים בפלילים, ממיטים אסון אקולוגי וכלכלי על מפרץ מקסיקו ועל ארבע המדינות שלחופיו. הנה, ג'ו בארטון, הרפובליקן הבכיר בוועדת האנרגיה והמסחר של בית-הנבחרים, התנצל לפני בריטיש פטרוליום, בשימוע בקונגרס לפני כמה שבועות, על מיזם ה"סחיטה" של הבית הלבן, שהצליח להוציא מ"חברה פרטית" כ-20 מיליארד דולר לשיפוי נזקי זיהום נפט. הוא הגדיר את הסכום הזה כ"כסף של שחיתות". החרתה החזיקה אחריו מועמדת רפובליקנית לסנט בנוואדה. לא חשוב שהשניים חזרו בהם, בלחץ הנהגת מפלגתם, שחששה שהם הרחיקו לכת. הסיעה הרפובליקנית בבית-הנבחרים פרסמה נייר עמדה שחוזר בדיוק על טענות אלה. 190 מחוקקים רפבוליקניים חתומים עליו.

והדעות על אובמה במגזר התאגידי אינן טובות בהרבה. כך התבטא באחרונה אייוון סיידנברג, מנכ"ל ורייזון: "בכך שהממשל נגע למעשה בכל מגזר של החיים הכלכליים, הוא זורע אי ביטחון בשוק ויוצר קשיים לגיוס הון ליצירת עסקים חדשים".

גם ג'פרי אימלט, מנכ"ל ג'נרל אלקטריק, מתח על אובמה ביקורת חריפה (אמנם באירוע פרטי). לפי דיווח בפייננשל טיימס, קבל אימלט על "מצב הרוח הלאומי האיום" והביע חשששות מיתר רגולציה בתגובה על המשבר הפיננסי הגלובלי. רגולציות מגבילות מדי יחניקו את ההתאוששות המקרטעת במשק, לדבריו.

"עולם העסקים לא אהב את נשיא ארה"ב, והנשיא לא אוהב את עולם העסקים", אמר אימלט.

מה עושה הבית הלבן כדי לשנות את העמדות התאגידיות והציבוריות כלפי מדיניותו הכלכלית? אובמה עצמו הדגיש בנאום בשבוע שעבר את מחויבותו להסיר חסמי סחר כדי לעודד צמיחה כלכלית. שר האוצר, טימותי גייתנר, הדגיש בראיון ב-CNBC, שהממשל מקווה ששיעור המס המרבי על רווחי הון ודיווידנדים יישמר ברמתו הנוכחית, 20%, וכי הבית הלבן נוקט מדיניות פרו-עסקית.

"הנשיא הזה מבין עמוקות שממשלות אינן יוצרות מקומות עבודה; עסקים יוצרים מקומות עבודה", אמר גייתנר. "תפקידנו כממשלה הוא לנסות לוודא שאנו יוצרים תנאים שמאפשרים לעסקים לשגשג, כדי שהם יוכלו לשכור עובדים ולתת לכלכלה תנופה".