הבהלה למגד 5: "יהיו פה 100 מיליון חביות, אפשר להביא כאן דירה". שיחה עם משקיעי גבעות

נתחיל בטיפ לאנשים שמחפשים "לעשות מכה" מהירה: דוכן למשקאות קלים, או לחלופין לפלאפל או לנקניקיות בסמוך לאתר הקידוח "מגד 5" יכול להכניס לכיס לא פחות מאשר השקעה פנטזיונרית בנפט שיימצא במקום או שלא. האתר, שנמצא דרומית מזרחית לראש העין, בין המרחבים הצחיחים ובצד הכביש המתפתל, הוא-הוא האטרקציה של הקיץ הזה בשוק ההון הישראלי. שומקום, כך מתברר, זה המקום החדש.

לפורום משקיעי גבעות ב"גלובס" - לחצו כאן

"אסור לנו לדבר עם המשקיעים שמגיעים לכאן", אומר המאבטח של האתר. רכב נכנס לחניה, וחונה במיקום האטרקטיבי ביותר: קו ראשון ללפיד. שני צעירים יוצאים ממנו, שניהם לובשים חולצות טי שחורות. כשהם שומעים את המילה עיתונות הם מעקמים פרצוף. מתברר שיש להם בטן מלאה על התקשורת, כמו גם לרבים מהמשקיעים האחרים. "בגלל התקשורת המסריחה המניה ירדה היום", הם מבטאים את הכעס, ומלמדים על תיאוריות קונספירציה שקושרות הון, שלטון ונפט.

אני מכנה אותם "דנקר" (כי הוא מזכיר את רן דנקר) ו"הקשוח". הם רק בני 24, התחילו לסחור בבורסה לפני שנתיים, ובגבעות הם מושקעים כשנה - חולמים על פרישה מוקדמת. מה אתם עושים כשאתם באים לפה? אני שואלת. "אנחנו באים לשעתיים - שותים קפה, מדברים וחותכים הביתה". ומי מגיע לכאן? "רוב האוכלוסייה פה היא ממגזר עדתי מסוים, ורבים מהמשקיעים הם מסורתיים".

- לדעתכם הם כבר יודעים מה גודל המאגר?

דנקר: "הם יודעים, הם יודעים".

אז למה הם לא מדווחים?

דנקר: "כי הם אנשים רעים".

בזק: "לא, הם לא מדווחים כי טוביה לוסקין (מייסד החברה ומנכ"לה, צ' ק') צריך אישור של גיאולוג על".

קובי כהן וחברו מוטי בנגלסדורף - שניהם בני 30 ועובדים כשכירים בתחום ההיי-טק, משקיעים סכום נכבד בגבעות, "כמה מאות אלפי שקלים", הם זורקים בנונשלנט. "בסיבוב הראשון בגבעות עשיתי רווח של 100 אלף שקל, עכשיו נכנסתי שוב", מתגאה בנגלסדורף.

"אנחנו לא מהמכורים", אומר כהן. "היינו פה לפני שבועיים-שלושה, ועכשיו זה פעם רביעית. נתקענו בפקק ארבעים דקות רק בשביל לראות את הלפיד, כי כשרואים את הלפיד יודעים שמשהו קורה וזה לא רק ליופי".

הקשוח מתרכך לפני פרידה: "תהיה פה היסטוריה. יש פה שדה ענק ויהיו פה מאה מיליון חביות, בעזרת השם, ולפחות עוד 15-10 קידוחים. תהיו אופטימיים, אל תהיו אנטי סתם - זה הורס את המשקיעים. אם כל-כך הרבה אנשים מאמינים בזה אז כנראה זה יקרה. ואולי אלה חלומות ואולי אלה רק תקוות, אבל בן אדם שאין לו תקוות אין לו למה לחיות - אל תהרסו את התקוות שלנו. גם אם זה יישאר בגדר חלום - אנשים צריכים להאמין במשהו".

עוד במגזין G השבוע:

■ שקט, מטייחים: משרד הבריאות סגר את פרשת רמדיה - עם מסקנות תמוהות ביותר

■ המספרים נחשפים: כל מה שרציתם לדעת על המגזר החרדי בישראל

■ סוף עידן הפדלאות: בכירי שוק ההון רצים במרתונים ובטריאתלונים