הקרב על הדולר - סיבוב מספר 5

למרות שאסטרטגית הוא פועל נכון, במישור הטקטי עושה סטנלי פישר כל שגיאה אפשרית

העלאת הריבית בשבוע שעבר הפתיעה רבים מקרב הפעילים בשוק ההון, והעלתה חיוך רחב על פניהם של נציגי הבנקים הזרים והשורטיסטים חובבי השקל, שמתחילת 2010 סטנלי פישר לא נתן להם הרבה סיבות לחייך.

סכומי השורט "המושקעים" בישראל מוערכים כיום בהיקף 15 עד 20 מיליארד דולר. הם מרוכזים בפיקדונות בנקאיים וחלקם הומרו ובתמורה נרכשו אג"ח שקלי. בנוסף לכך "הושקעו" סכומים בהיקף לא ידוע במכשירים פיננסיים מורכבים. המשותף לכול אלה - התחזקות השקל תסייע להם לגרוף רווחי עתק.

המערכה בשוק המט"ח בישראל, דומה בשנים האחרונות לקרב איגרוף, שבו מתמודדים בעלי יכולות אדירות - בנק ישראל מצד אחד והספקולנטים מצד שני. עד כה, אף צד לא הצליח להנחית מכת נוק אאוט ליריבו.

בסיבוב הראשון ניצחו הזרים תוך הסתייעות ברוח גבית חזקה בדמות עודף משמעותי בחשבון השוטף (שמשמעותו זרימת מט"ח לישראל כתוצאה מפעילות עסקית) ופערי ריבית, אולם בעיקר תוך ניצול התרדמת שנפלה על היריב.

הדולר נחלש והגיע בנקודת השפל ל-3.20 שקלים לדולר. מעט באיחור התעורר בנק ישראל והחל לפעול: הפחתת ריבית והתערבות יומית. זה היה הסיבוב השני והוא הסתיים בניצחון הבנק והתחזקות הדרגתית של הדולר עד 4.25.

כניסת הבנק לשאננות, כאילו הקרב הוכרע ומנת החמצן שהעניקה ד"ר קרנית פלוג לזרים בלונדון כשהודיעה במרץ 2009 שההתערבות קרובה לסיום, סייעה לניצחון הספקולנטים בסיבוב השלישי.

בסיבוב הרביעי הפתיע בנק ישראל כשהוסיף למנת הרכישות היומית, התערבות בלתי מוגבלת. האמת היא שזה היה קרוב לנוק אאוט, השחקנים הופתעו ונרשם פיחות בגובה 5% תוך ימים ספורים. אולם, כדרכו בקודש, גם בנק ישראל הופתע מעוצמת המכה והזדרז להעניק ליריב את החמצן הדרוש בדמות הפסקת הרכישות היומיות.

הסיבוב הרביעי היה ארוך ומתיש, בעיקר עבור הספקולנטים. זה בדיוק מה שבנק ישראל רצה להשיג- פיחות זוחל שלא ישפיע מהותית על האינפלציה.

בתחילת 2010 יצאו מרבית הבנקים הזרים בקמפיין אגרסיבי שמטרתו לשכנע שהשקל יתחזק - הצמיחה כאן תתחזק, בנק ישראל יפסיק להתערב בשוק והריבית תגיע ל-4%. המציאות הזימה את תקוותיהם: הצמיחה נמוכה מהציפיות, בנק ישראל התערב ואפילו באגרסיביות, כשהיה צריך. גם הרוח הגבית נחלשה משמעותית. הריבית כמעט ולא הועלתה והעודף בחשבון השוטף מצטמצם כל העת.

בחודשיים האחרונים היו ספקולנטים שהחליטו לצאת מהמשחק, וכך למרות היחלשות דרמטית של הדולר בעולם, אצלנו כמעט ולא נרשמה תנועה.

הסיבוב ה-5

את החמצן לסיבוב החמישי, שהחל בשבוע שעבר, קיבלו השחקנים, באופן די מפתיע, כפי שכבר ציינתי, מבנק ישראל. אני מניח שלפישר היה מאד ברור מה תהיינה ההשלכות של העלאת הריבית בעיתוי שבחר. התגובה המיידית הייתה צפויה.

בנק ישראל עשה, לדעתי, את הדבר הנכון, כשאותת שהוא עדיין בתמונה בקנותו סכום זניח מיד למחרת בבוקר, כשהשקל המשיך להתחזק. עם זאת, ברור שלמהלך ההתערבות יש אפקט קצר מועד.

בנקודה זו נכשל פישר כשלון תקשורתי. לכול מי שמשחק בשוק ברור שבנק ישראל התערב עוד מספר פעמים. משום מה הדבר לא התפרסם. מכיוון שאין זו הפעם הראשונה שזה קורה (דבר דומה ארע לפני כחודשיים) אני מעריך שהבנק פנה לבנקים המקומיים ולברוקרים בדרישה שלא יחשפו שהוא בשוק.

אני סבור שצעד כזה מתפרש כחולשה.

יכול להיות שהתקשורת לא פרסמה ושהדבר נעלם מעיני הציבור, אולם פישר תמים מאד אם הוא מאמין שהתערבותו לא התגלתה לשחקנים, בעיקר הזרים. השמועה המבוססת, מזמינה התקפה וזו אמנם לא אחרה לבוא.

שימו לב איך כמו ריטואל קבוע חוזרות לפתע כל הטקטיקות הישנות: מסחר באישון ליל המפחית מערך הדולר קרוב לאגורה במחזור אפסי, מסחר ביום שישי בערב כשבנק ישראל לא בתמונה, שמפחית בעוד אגורה או שתיים וכמובן ה"המלצות החמות" של הבנקים הזרים, שאחת מהן הופיעה אתמול, בעת כתיבת שורות אלה ממש (ברקליס).

קשה לי להאמין שבנק ישראל ייתן לזרים להמשיך ולפעול. גם כך היה לו קשה מאד עם העלאת הרבית לנוכח נתוני המשק בחודשים האחרונים וביודעו ששקל חזק יוסיף דאגות ליצוא ולצמיחת המשק.

על מנת להנחית נוק אאוט פישר צריך לשכנע את השחקנים שלא כדאי להם לשחק במגרש זה. את זאת ניתן לעשות או באמצעות התערבות קבועה כמו זו שנוקטים בה בנקים מרכזיים במזרח אסיה, או על ידי רגולציה שמרחיקה את הספקולנטים ולא פוגעת במשקיעים ריאליים.

גם אם יסתפק פישר במלחמת התשה כפי שעשה עד כה, לו אני הוא - לא הייתי חוזר על שגיאות טקטיות כדוגמת זו מהשבוע שעבר.

  • יוסי פרנק יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
  • אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
  • החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.