מהרחם אל בית המשפט

יש אנשים שמבלים חלק ניכר מאוד מחייהם במסדרונות בתי המשפט, ויש אנשים שענייניהם מתנהלים בבתי המשפט שנים רבות לאחר מותם, אך בזמן האחרון נדמה כי בתי המשפט עוסקים לא מעט בעניינם של אנשים עוד בטרם לידתם.

לאחרונה פורסמה בתקשורת ידיעה אודות תביעת משמורת שהגיש אב פוטנציאלי כנגד גרושתו על העובר שהיא נושאת ברחמה. התביעה, שכונתה "הזויה" על-ידי לא מעט פרשנים, עוררה הערות ציניות רבות לגבי היצירתיות של עורכי הדין במאמציהם לייצר שדה רחב יותר להגשת תביעות, והעלתה את השאלה: מה בוער? הוא לא יכול לחכות עד הלידה?

אז זהו, שלפעמים התשובה היא לא! במקרים מסוימים לא ניתן לחכות עד הלידה, ולעתים גם לא כדאי, בהתחשב בעובדה שבתי המשפט כורעים תחת עומס, וכדי לקבל החלטה שנוגעת לתינוק בן-יומו מוטב לפנות לבית המשפט כשהתינוק הוא עדיין עובר.

זכויות עתידיות

המגבלה בדיון משפטי הנוגע לעוברים נגזרת מלשונו של סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שקובע כי כל אדם כשר לחובות וזכויות מרגע לידתו. מכאן למדו בתי המשפט כי עובר טרם לידתו אינו נחשב כיישות בעלת זכויות וחובות.

גישה זאת מביאה במקרים מסוימים לתוצאות שנויות במחלוקת, כגון סירוב בתי המשפט לכפות על אישה לעבור ניתוח קיסרי הדרוש להצלת חיי העובר, גם כאשר סירובה אינו מבוסס, כיוון שטובת העובר אינה מובאת בחשבון.

עם זאת, בתי המשפט מכירים בתביעות הנוגעות לזכויות עוברים, כאשר מטרתן לשמור על זכויותיהם העתידיות לאחר לידתם ולא על זכויותיהם כעוברים - ובמסגרת תביעות אלה נופלת תביעת המשמורת.

השאלה הקשה בנוגע לעוברים היא כמובן כיצד לקבוע מה היא באמת טובת העובר. בעניין זה אין הבדל מעשי רב בין עובר לתינוק בן-יומו - לזה ולזה אין יכולת מחשבה או ביטוי עצמאיים, אך מאידך קיים הבדל משפטי, שכן הוריו של תינוק משמשים כאפוטרופסיו הטבעיים, והוריו של עובר - לא. הפתרון הוא שבמידת הצורך בית המשפט ממנה אפוטרופוס ספציפי לעובר או פונה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שייצג את עניינו.

כך, למשל, ב-2004 בית המשפט לענייני משפחה בחיפה התיר לזוג נשוי לבצע בדיקת אבהות לעובר, לאחר שהאם הצהירה שאינה בטוחה בזהות האב. היועמ"ש, כנציגו של העובר, התנגד לביצוע הבדיקה מחשש שהתוצאה תפגע בטובת העובר אם יתגלה כי הבעל הוא לא האב. ואולם, בית המשפט התיר את הבדיקה, בנימוק שטובת העובר היא דווקא לדעת מי הוא אביו האמיתי.

טובת העובר נלקחה בחשבון גם בפסקי דין בהם בתי המשפט נעתרו לבקשת אישה הרה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד האב המיועד, מחשש שלאחר הלידה לתינוק לא יהיה ממי לתבוע מזונות.

גיל העובר

תביעת המשמורת על עובר, שהוגשה לאחרונה, היא אמנם חדשה, אך אינה חדשנית. תביעה דומה הוגשה כבר לפני שנתיים, כאשר בעל הגיש בבית הדין הרבני תביעת גירושים כנגד אשתו ההרה, וכרך בה את נושא המשמורת.

טענת האישה כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון במשמורת על עובר נדחתה על-ידי בית הדין, לאחר שסקר בהרחבה את עמדת המשפט העברי בנוגע לעוברים, והגיע למסקנה כי גם לפי ההלכה היהודית עובר נחשב כ"דבר שבא לעולם".

גם בית המשפט לענייני משפחה קיבל באותו מקרה את עמדת בית הדין הרבני, והוסיף הסתייגות מעניינת, לפיה יש משמעות גם לגיל העובר. בית המשפט קבע כי יש להתחשב בכך שהתביעה נגעה לעובר בחודש התשיעי.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית בדיני משפחה וירושה.