העובדת המוטרדת היא מטרד

לא כל יום שומעים על מנהל, בטח שלא מנכ"ל בסדר גודל של מארק הרד, שמתפטר מתפקידו בגלל הטרדה מינית. אפשר רק לנחש כי בחברת HP הוטרדו מתשלומי היתר שהעביר המנכ"ל למוטרדת, יותר מעצם ההטרדה.

הרי רק לאחרונה שמענו על חברה אמריקנית שפיטרה עובדת רק משום שהיתה "סקסית מדי" - פיטורים שמהווים הטרדה מינית כשלעצמם. ולמרות זאת, נדמה כי אם הסיפור של HP היה מתרחש בישראל - כלל לא היינו שומעים על פיטורים.

הישראלים, וגם האירופים צריך לומר, אוהבים לבקר את השמרנות העודפת של האמריקנים, שבה הם מאלצים פוליטיקאים, נשיאים וראשי ארגונים עסקיים לעמוד מול מצלמה ולומר: ניהלתי רומן, הטרדתי, אכזבתי את משפחתי, אני מתבייש. לנו זה נראה כמו חטטנות, פלישה לחיים האישיים.

אבל מה זה בעצם חיים אישיים? התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית משנת 1998 קובע כי מערכת יחסים בין מנהל לעובדת, או כל מקרה של ניצול מרות, ייחשבו להטרדה מינית - גם אם היחסים התקיימו בהסכמה לכאורה. במילים אחרות, מה שנתפס אצלנו לרוב כרומן במשרד, כעניין "אישי", הוא בעצם בעיה של הארגון כולו.

סקר שערך לאחרונה משרד התמ"ת מגלה כי 40% מהעובדות בישראל חוו הטרדה מינית כזו או אחרת. הנתון הדרמטי לא פחות הוא שרק 9.5% מהן התלוננו לגורם כלשהו.

לעובדות יש כנראה סיבה טובה מאוד לא להתלונן: אותו סקר העלה כי 17% מהנשים שהוטרדו עזבו את מקום עבודתן בגלל אותה הטרדה, 7.3% מהמוטרדות נעדרו מהעבודה מעל חודש, ו-5% מהמוטרדות עברו למשרה חלקית. קשה שלא להסיק כי בסביבת העבודה הישראלית עובדת מוטרדת היא סוג של מטרד.

החוק הישראלי אינו מחייב מקום עבודה לפנות למשטרה במקרה של הטרדה מינית. ועדה פנימית שמורכבת ממספר גורמים בארגון היא שאמורה לדון במקרה של תלונה מצד עובד או עובדת. זה מה שנקרא לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית.

בחברת אל-על עשו את זה כמה פעמים: בדצמבר 2003 החליט מנכ"ל החברה דאז, עמוס שפירא (היום מנכ"ל סלקום), להחזיר לתפקיד טייס בדרגת קברניט ששתי דיילות התלוננו נגדו. איזה עונש הוא קיבל קודם לכן, אתם שואלים? הורדה לדרגת "קצין ראשון" למשך 3 חודשים בלבד. רק בשבוע שעבר נודע כי נגד קברניט אחר ועובד נוסף בחברה הוגשו כעת שתי תלונות נוספות מצד דיילות. באל-על מסרו כי כל הפרת משמעת תטופל במלוא הרצינות במסגרת הגופים הפנימיים.

אז מתי נשמע על מנכ"ל ישראלי שאולץ להתפטר בעקבות הטרדה? סביר להניח שלא נשמע. לעובדת המוטרדת יציעו לעבור לתפקיד אחר, ויסבירו לה כי הגשת תלונה במשטרה עלולה לעורר "זעזוע בחברה" ואפילו לפגוע במניה, רחמנא ליצלן.

המנכ"ל יוכל להמשיך להסתובב בקוקטיילים, לקבל בונוס שמן על ביצועי השנה שעברה, ורק במסדרונות הארגון ימשיכו להתרוצץ השמועות על העיניים הלוטשות והידיים המלטפות של הגאון הפיננסי.