תשובה לאחמדיניג'אד: אימאמים מארה"ב הזילו דמעות באושוויץ

"שום מוסלמי שפוי, גבר או אשה, אינו יכול להכחיש את השואה; כאשר אתה צועד בנתיב שבו הובלו אנשים לתאי הגזים, כיצד אפשר להכחיש הוכחות פיזיות?" ■ תמיכה חזקה של ממשל אובמה ביזמת הביקור

בעוד איראן מוסיפה להוביל את קמפיין הכחשת השואה, בניצוחו של מחמוד אחמדיניג'אד, ביקרה השבוע משלחת אימאמים מארה"ב במחנות הריכוז דכאו ואושוויץ. בסיומה של תפילה מול שערי דכאו, אמר אחד המשתתפים, מוזאמי סידיקי, האימאם של האגודה האיסלמית במחוז אורנג', קליפורניה: "אנו מתפללים לאלוהים שדבר כזה לא יקרה שוב לעם היהודי, או לכל עם אחר". השבועון היהודי פורוורד מדווח היום (ה') על המשלחת בידיעה בלעדית.

המשלחת היא פרי חזונו של מרשל ברגר, יהודי אורתודוכסי ופעיל רפובליקני, ששימש כיועץ בכיר בממשלי רייגן וג'ורג' בוש האב. מוסד הגות גרמני, "מכון קונראד אדנאואר", וארגון אמריקני לעידוד רב-שיח בין דתות, "המכון להבנה בין-דתית", נתנו חסותם למשלחת. ממשל אובמה העניק תמיכה חזקה ביזמה וחנה רוזנתאל, נציגה מיוחדת של הסטייט דיפרטמנט למאבק באנטישמיות, השתתפה במשלחת.

ביקורים של מנהיגים או אנשי דת ערביים בכלל ופלסטיניים בפרט באתרי הנצחה לשואה הם נושא רווי רגישויות, שחולל התנצחויות מרות בישראל ובממסד היהודי בארה"ב. מוזיאון השואה בוושינגטון, שהזמין את יאסר ערפאת לביקור ב-1998, נאלץ למשוך את ההזמנה בעקבות סערת רוחות שלוותה בהתבטאויות קשות נגד ראשי המוזיאון. רחבעם זאבי התבטא אז נגד הזמנת "האיש עם השפתיים הרוטטות, שיזיל שם דמעות תנין". בסופו של דבר, ביקר ערפאת בבית אנה פרנק באמסטרדאם, וביקור זה הניב ביקורות חריפות.

לשמונת האימאמים במשלחת, כולם ראשי קהילות מוסלמיות גדולות בארה"ב, היתה רמת מידע נמוכה למדי על השואה, מדווח "פורוורד". כמה מהם קראו על השואה ברשת. אחרים ראו סרטים על זוועות השואה. אף לא אחד מהם היה מומחה בנושא. חלק מהם היו מזועזעים באופן גלוי לעין ממה שראו במהלך הביקורים במחנות.

האימאמים הושפעו במיוחד מפגישה עם מקס מאנהיימר, ששרד את אושוויץ, וממראה מספר הקעקע שחרוט על זרועו. בין השאלות ששאלו אותו האימאמים: "האם ראית מישהו מבני משפחתך בעת שנטבח ע"י הנאצים"? או: "מתי נודע לך על המשרפות"? בעת שסיירו בדכאו ובאושוויץ, שאלו האימאמים שאלות שלא נבעו, כך היה נראה, מספקנות אלא מזעם על מה שקרה ומרצון להבין.

סוהאיב ווב, אחד מהמשתתפים הצעירים ביותר במשלחת (38), גדל במשפחה נוצרית באוקלהומה לפני שהמיר דתו לאיסלאם. קרוב לוודאי שהיתה לו החשיפה הגדולה ביותר לתולדות השואה מבין כל החברים המוסלמייים במשלחת. ובכל זאת, כאשר סייר ווב באושוויץ, ודמעות בעיניו, הוא אמר: "זה היה הרבה יותר גרוע מכפי שתיארתי לעצמי".

למוסלמית היחידה במשלחת יש חשיבות מיוחדת. זו ליילה מוחמד, נכדתו של אלייג'ה מוחמד, מייסד "אומת האיסלם", הארגון שבראשו עומד עתה לואיס פראחאן, שקנה לו שם כאחד משוטמי היהודים הגדולים בארה"ב.

משתתף אחר, מוחמד מאגיד, יליד סודאן והאימאם והמנהל של מסגד ענקי באזור וושינגטון, שמשרת יותר מ-5000 משפחות, כותב עתה מאמר על הכחשת השואה במגזין איסלמי כלל אמריקני. "אף מוסלמי שפוי, גבר או אשה, אינו יכול להכחיש את השואה", אמר מאגיד ל"פורוורד". "כאשר אתה מהלך בנתיב שבו הובלו אנשים למותם בתאי הגזים, כיצד אפשר להכחיש הוכחות פיזיות, משהו שכלל אינו מוטל בספק"?

"כל האימאמים האלה מייצגים קהלים גדולים בקהיליות המוסלמיות ברחבי ארה"ב, אמר ברגר, אבי רעיון המשלחת. "כולם ידועים כמומחים למשפטים, אנשים עם מסגדי-על, אנשים שמשמשים כמארחי תכניות רדיו, אנשים עם נוכחות ברשת, אנשים שיכולים להידבר עם צעירים".

ברגר סיפר, כי פנה לארגונים יהודיים רבים בארה"ב בבקשה שיישתתפו במימון המשלחת, אך כולם סרבו. רק מכון ההגות גרמני הסכים כמעט מיד. לדברי ברגר, הקהילה היהודית בארה"ב מוכנה להידבר עם מוסלמים שעונים על קריטריונים מסוימים, אבל לאלה אין נגישות לקהלים גדולים.

לא כל המשתתפים המוסלמיים יכלו להציג "רקורד" מושלם שיכשיר אותם בעיני חלקים גדולים מהממסד היהודי. כך, למשל, מוזאמי סידיקי, שנוסף להיותו אימאם בקליפורניה, משמש גם כיו"ר המועצה העליונה של אמריקה הצפונית, גוף לפרשנות של חוקי האיסלם. הוא קנה לו שם לאחר שהוציא פאטווה שאוסרת על ביצוע פיגועי התאבדות. יחד עם זאת, נמתחה עליו ביקורת מפני שסרב לגנות ארגונים כחמאס וחיזבאללה.

11 חודשים לפני פיגועי 11 בספטמבר, נשא סידיקי נאום שנאמר בו בין השאר: "אמריקה צריכה ללמוד. אם את מוסיפה להתייצב בצד אי-הצדק, זעם האל בו יבוא. האם תזכרי זאת? אם תוסיפי לעשות אי צדק, זעם האל יבוא". ועם זאת, כמה שבועות לאחר הפיגועים, הוא גינה אותם במילים קשות, בין היתר במהלך תפילה רב-דתית בהשתתפות הנשיא דאז, ג'ורג' בוש.

עכשיו, בטקס הנחת זרים באושוויץ-ביקרנאו, ציטט סידיקי פסוק מהקוראן, שלפיו, מי שהרג אדם אחד כאילו הרג עולם מלא. באותו יום, בפגישה עם הארכיבישוף של קרקוב, אמר סידיקי: "באנו לכאן כדי להיות עדים במקום שבו בוצעו הפשעים הנוראים ביותר. באנו לכאן כדי להבין את כאבה של הקהילה היהודית. זאת, כדי לשפר את היחסים. אינך יכול לבנות יחסים עם אנשים לפני שאתה לומד מה עבר עליהם".

המשתתף השנוי ביותר במחלוקת הוא היא יאסיר קאדי, שמשמש כדיקאן במכללה איסלמית בניו-הייוון, קונטיקט, ומגיע למוסלמים ברחבי תבל באמצעות הרצאות ברשת. קאדי, המשתתף הצעיר ביותר (35), היה פעם מכחיש שואה. מאז, הוא חזר בו, באופן גלוי וחזק. הוא טוען עתה, שמאמציו להכחיש את השואה נבעו מבורות.

"כל מכחיש שואה ראוי לקבל כרטיס חינם לאושוויץ ולבירקנאו", הוא אומר עתה. "לראות משהו זה לא כמו לקרוא עליו".

שניים מהאימאמים העלו רעיון: להביא צעירים יהודים ומוסלמים לביקורים משותפףים באושוויץ ובבוסניה, במיוחד בסרברניצה, שם נהרגו 8000 מוסלמים מבוסניה ב-1995.