מה לטייקון נדל"ן בתצוגת אופנה?

מה יש לטייקון הנדל"ן, מוטי זיסר, לחפש בתחום האופנה? אם עד עכשיו השאלה הזאת הסתובבה בשוק, עכשיו היא כנראה מסתובבת גם בראשו של זיסר. השבוע התבשרנו כי זיסר מעוניין למכור את עסקי האופנה שלו הכוללים את הרשתות מנגו וגאפ ואת הרשת שבדרך - בננה ריפבליק.

המותג מנגו אמנם נוחל בעולם הצלחה, אבל בארץ הוא גרם לזיסר בעיקר הפסדים. ליתר דיוק, בשנים 2008-2009, הסתכמו ההפסדים של מנגו וגאפ יחד ב-31 מיליון שקל.

האם העמלות הגבוהות שזיסר נדרש לשלם למנגו העולמית והשקעות הענק בפיתוח היו הסיבה היחידה למאזן הכספי הזה, או שזה תירוץ מעניין לניהול לא נכון? ימים יגידו.

כך או כך, נראה כי זיסר הפנים שני דברים: האחד, עדיף לו להתמקד בעסקי הליבה שלו, נדל"ן; והשני, הדרך היחידה למכור את מנגו היא באמצעות עסקת חבילה עם מותגים נחשקים יותר.

בד בבד עם ניסיון המכירה, זיסר מכחיש לתקשורת (לא לבורסה) שהוא רוצה למכור. הוא גם לא עוצר את ההסכמים לפתיחת חנויות חדשות בקניונים, למורת רוחם של חלק מהנדל"ניסטים.

זיסר יודע מה שיודעים אנשי עסקים רבים אחרים. כשעסק נמצא על המדף בטרם נמצא לו קונה - ערכו יורד. אז למה להניח אותו שם באופן רשמי?

אם עד לפני 3 שנים, מותגי אופנה הלכו קסם על משקיעים, הרי שמאז הקסם הזה התפוגג.

בעלי רשתות האופנה יודעים ששוק האופנה רווי תחרות, ולא פשוט להרוויח בו כסף. אולי בגלל זה אומרים שם, כי הקונה הפוטנציאלי הכי טוב למנגו ולגאפ הוא מישהו מחוץ לתחום, שרוצה להסתובב עם דוגמניות. או אז יוכל לגרוף זיסר 50 מיליון שקל מהמכירה.

 הנחת כמות