העיקרון נקבע, כעת צריך לקבוע מחיר

נוחי דנקנר לא מוכר את כלל ביטוח. מדוע שימכור? זו חברה רצינית, עסק מצוין, ואפילו קראנו הבוקר כי בדירקטוריון החברה אמר דנקנר במפורש: "כלל ביטוח לא למכירה, ואין לי שום סיבה למכור".

איך זה מסתדר עם ההודעה הרשמית של אי.די.בי מתחילת החודש, לפיה "בהמשך לפניות שקיבלה, חתמה אי.די.בי פיתוח על הסכם במסגרתו מינתה את גולדמן זאקס לרכז פניות ולייעץ בתהליך למכירת החזקותיה בכלל ביטוח, ובכוונתה לבחון את ההצעות אך אם תשקפנה תנאים ראויים בעיניה"? לא ממש מסתדר.

ואיך הגיעו נציגי קרן פרמירה לפני זמן מה לקומה ה-11 בבניין כלל ביטוח, שם הציג להם המנכ"ל שי טלמון את החברה? שאלה טובה. ומדוע כבר כמה שבועות עסוקים בקרן אייפקס ישראל אנשיה של זהבית כהן בלימוד נתוני כלל ביטוח? אולי כי משעמם להם.

העוקץ טמון בהמשך דבריו של דנקנר בדירקטוריון, כי "המצב עשוי להשתנות אם תגיע אלי הצעה אטרקטיבית שלא ניתן לסרב לה". בתרגום חופשי אומר דנקנר: "במחיר המתאים, כלל ביטוח למכירה". מהו המחיר המתאים? זה אינו סוד - 1.9 מיליארד דולר, כ-60% מעל מחיר השוק.

אז מה מטרת הספין מאתמול (א')? פשוט מאוד, טקטיקה של מו"מ. דנקנר משדר לקונים הפוטנציאליים שמבחינתו כמוכר זהו המחיר ואין בלתו. הוא מאותת שהוא לא בלחץ ולא ממהר למכור, יש לו את כל הזמן שבעולם וגם סבלנות. יש לו מחיר והוא לא זז ממנו. ירצו יקנו, לא ירצו, לא צריך.

לדנקנר יש עוד סיבה לשחרר הצהרות כמו אלה שפורסמו הבוקר - להרגיע את הרוחות בחברת הביטוח. לא נעים להיות על המדף, ולחיות באי-ודאות. דנקנר מנסה להרגיע ולומר שהוא פה לעוד הרבה זמן.

מוטרד מהרגולציה? לא עד כדי כך

ועוד עניין. יש טענה שהפכה כבר למוסכמה, לפיה דנקנר רוצה למכור את כלל ביטוח בגלל החשש שלו מרגולציה שתאסור על גופים ריאליים כמו אי.די.בי להחזיק בגופים פיננסיים, ותכפה עליו למכור את כלל ביטוח. לכן, הוא מוכר את כלל ביטוח עכשיו. נכון שדנקנר, בניגוד לאנשי עסקים אחרים, אכן אינו להוט להתעמת עם רגולציה, אבל בואו נבדוק את הטענה לעומק.

ועדה שתבחן את ההפרדה בין גופים ריאליים ופיננסיים עוד לא הוקמה. אחרי שתוקם, יקח לה חודשים ארוכים להגיש את המלצותיה. הדרך להפוך המלצות לחוק מחייב ארוכה מאוד - לוועדת בכר לקח שנה. נשים בצד בחירות וחילופי ממשלות, והנה הגענו כבר לשנת 2012. גם אם יעבור חוק כזה, למכירה יינתן זמן, אפשר להניח שלפחות שלוש שנים, כלומר שנת 2015.

לדנקנר האמירה הזו נוחה. מכירת כלל ביטוח כביכול בגלל בעיית הריכוזיות, מציירת אותו באור חיובי כאיש עסקים הקשוב לרחשי לב הרגולציה. אבל

האם באמת נוחי דנקנר מקיים מגעים בשנת 2010 למכירת כלל ביטוח, כי אולי בשנת 2015 הוא יהיה חייב למכור אותה בהתאם לחוק שטרם נחקק, כדי לקיים המלצות ועדה שלא הוקמה? הרשו לנו לפקפק כי זה מה שמנחה את דנקנר במהלכיו.