בעולם אין כמעט מותג שמכבד את עצמו שלא מתחזק עמוד פעיל במדיה החברתית ובעיקר בפייסבוק. ואולם, בדיקה מיוחדת של "גלובס" מראה כי בישראל נשארו מרבית המותגים הרחק מאחור, ככל הנראה בשל פחד מתגובות הגולשים או בשל בורות לגבי הפוטנציאל והיכולות האדירות של המדיה החברתית. בשורה התחתונה, מדובר בפספוס של החברות הישראליות - שמונעות מעצמן קשר ישיר עם הלקוחות.
מותגי מזון: מפחדים מהצרכנים הישראליים?
בניגוד לעולם, הנוכחות בזירה הדיגיטלית של מותגי המזון המובילים בישראל היא מועטה ביותר. למקדונלד'ס, קוקה-קולה ובמבה אין אפילו עמוד רשמי.
חברים שלכם
מותגי המזון הגדולים בישראל הם לרוב גם חלק מרשימת המפרסמים הגדולים ביותר במשק. בעולם, חברות ענק בתחום, כגון פפסי או יצרנית החטיפים פרינגלס, מתחזקות עמודים פופולריים ומעודכנים בפייסבוק, וחלקן הגדול אף מתנסה בצורות שיווק דיגיטלי אינטראקטיביות במטרה להוכיח כי הן חדשניות.
אולם, בזירת הדיגיטל הישראלית הנוכחות של חלק מהמותגים המובילים מאכזבת, בלשון המעטה, והתחושה העיקרית שעולה מכך היא שדווקא למותגי מזון קטנים יותר, כגון רשתות פיצה מקומיות או מסעדות, יש עמודי פייסבוק משגשגים, הכוללים מבצעים ופעילות למעורבות הגולשים - מה שבעיקר מעיד על ההבנה שלהם כי פייסבוק הוא מקום מצוין לשיווק עצמי ובניית מאגר לקוחות נאמן.
בחרנו להתמקד ב-3 מותגים גדולים - קוקה-קולה, רשת המזון המהיר מקדונדל'ס והחטיף האהוב במבה. בשני המקרים הראשונים מדובר במותג חזק בארץ ובעולם, שהעמוד הרשמי שלו בחו"ל הצליח לצבור מיליוני "לייקים". המותג השלישי הוא אחד ממותגי המזון שהצרכן הישראלי מרגיש אליו הכי "מחובר" - במבה.
באופן מפתיע, נוכחנו לגלות כי למותג קוקה-קולה ישראל אין עמוד רשמי בפייסבוק (אם כי זה אמור להשתנות בקרוב), וגם באתר של החברה בישראל אין כל אזכור לפייסבוק או לכלים דיגיטליים אחרים. עם זאת, קיים עמוד לא רשמי שהצליח לצבור מעל ל-6,000 "לייקים", וניכרת בו פעילות רבה של עדכונים ואף העלאת תמונות.
המפעיל של העמוד מקפיד לענות לגולשים ולעדכן, כאשר עיקר השיחה בעמוד מתנהלת סביב תכנים הקשורים לקוקה-קולה, כגון פרסומת אהובה, או גילויי אהבה ("קוקה-קולה זה טעים!") ושנאה ("איכס, קוקה-קולה זה מגעיל") למשקה. אמנם, מדובר עדיין במספר לא גדול של גולשים, אבל בהחלט קהילה שלקוקה-קולה כדאי לאמץ ולטפח.
עם זאת, חשוב לציין כי לקוקה-קולה וילאג', כפר הנופש שמארגנת החברה מדי קיץ, יש דווקא עמוד רשמי בפייסבוק, שצבר כ-56 אלף חברים. מדובר בעמוד מאוד פעיל, שבו מתועד כל המהלך של כפר הנופש בפירוט, כולל תמונות, לינקים, סטטוסים ותגובות. מעניין יהיה לראות עד כמה תישאר הפעילות בעמוד הזה, גם בחורף כאשר כפר הנופש לא פעיל, והאם קוקה-קולה תשכיל לשלב אותו בחוכמה בעמוד הרשמי שתשיק.
הנוכחות של רשת המזון המהיר מקדונלד'ס ישראל בפייסבוק דלה בהרבה, ולא ממש ברור מדוע מותג כה מוביל, שצבר בעמוד הרשמי שלו בפייסבוק העולמית קרוב ל-3 מיליון אוהדים, לא מייצר לעצמו גם נוכחות דיגיטלית מקומית. בהיעדר עמוד רשמי, יש 3 עמודים לא רשמיים, שהגדול מביניהם מתבסס על קהילה של כ-3,600 איש, והקטן מביניהם עם 3 איש בלבד.
באף אחד מהעמודים אין כלל פעילות - אין סטטוסים, אין מידע נוסף, ואין לקיחת אחריות לגבי העמוד. באתר הבית של מקדונלד'ס אין כל אזכור לפעילות במדיה חברתית והפנייה לעמוד בפייסבוק, כך שנדמה כי לנציגות המקומית בישראל אין כל שאיפה ליצור כזו בקרוב.
גם לבמבה, החטיף הפופולרי של אסם, אין עמוד רשמי בפייסבוק, ונראה כי במקרה הזו פוספסה הזדמנות די גדולה. למותג יש דווקא עמוד לא רשמי שהיה לו פוטנציאל לא רע בכלל - כ-37 אלף איש עשו "לייק" למותג, וסביב הסטטוסים נוצר דיון שנגע לאהבה למותג, דעות לגבי טעמים חדשים ורעיונות לפיתוח מוצרים חדשים. אולם, בהיעדר מישהו שמפעיל אותה באופן תדיר ואכפתי, הקבוצה ננטשה סופית בתחילת השנה.
מספיק להיזכר במייל השקרי שהופץ ב-2008, ובו נכתב כי התגלה קשר בין תמותת תינוקות בישראל לבין אכילת במבה, בשביל להבין את החשיבות של קהילה תומכת. המייל זכה לוויראליות גבוהה ברשת והעמיד את אסם בלב משבר תקשורתי מפתיע שהצריך תגובה מיידית. קהל אוהד של עשרות אלפי גולשים, יש להניח, היה מסייע לה להפריך במהירות את השמועה השקרית ולמזער את ההשלכות השליליות שנוצרו בקרב הצרכנים.
- השורה התחתונה:
היעדר הפעילות של מקדונלד'ס ישראל בפייסבוק מוכיחה כי המותג עדיין מפחד לתת במה חופשית לצרכנים, שבה הם יוכלו להביע את דעתם על המותג ללא צנזורה, לא כל שכן אם נזכרים בביקורות השליליות שהציפו זירות אחרות ברשת בעקבות הקמפיין של החברה, שניסה לשים דגש על המרכיבים התזונתיים של מאכל הנחשב כ'ג'אנק פוד'.
לגבי קוקה-קולה, הפעילות המרשימה של קוקה-קולה וילאג' מוכיחה כי לחברה יש גם תוכניות לבנות עמוד מותג רשמי, בהתאם לסטנדרטים העולמיים, ויפה שעה אחת קודם. חוסר הנוכחות של במבה בפייסבוק היא די תמוהה, וקשה להצדיק היעדר עמוד. יש לציין כי לבמבה יש דווקא משחק רשת מאוד פופולרי, ואפליקציה בעמוד פייסבוק נראית רק הדבר הטבעי לעשות.
מותגים פיננסיים: לא מנצלים את הפוטנציאל
בנקים הם לא הגוף הכי "סקסי" שפועל במדיה החברתית, ולרבים מהגולשים עדיין נראה תמוה לעשות להם "לייק". האם זאת הסיבה שמרבית הבנקים לא פעילים בפייסבוק?
חברים שלכם
עבור המגזר הפיננסי, פעילות במדיה חברתית היא חשובה למדי - מרבית לקוחות הבנקים, הן הפוטנציאליים והן הקיימים, עדיין לא מבקרים באופן תדיר באתרים הייעודיים של הבנקים, ונוטים לבלות בהם זמן מועט באופן יחסי. לכן, הזירה החברתית מהווה קרקע פורייה עבורם ליידע את הלקוחות שלהם בהטבות ומסלולים חדשים, לשמר את הנאמנות של הלקוחות ואף להגיע לקהל פוטנציאלי נוסף.
אולם, בנקים הם לא הגוף הכי "סקסי" שפועל במדיה החברתית, ולהרבה גולשים עדיין נראה תמוה ואולי אף מביך לעשות "לייק" לגוף לא פופולרי כמו בנק פיננסי. יתרה מכך, חדשות הנוגעות למגזר הבנקאי, כגון גובה העמלות, מעוררות שיחה צרכנית סוערת - מה שעשוי לבוא לידי ביטוי בדף מעריצים מלא תלונות וסיפורים לא מחמיאים.
האם זה מה שקורה בפועל בישראל? לא ממש. בקרב 3 הבנקים הגדולים, רק לבנק לאומי יש עמוד רשמי בפייסבוק, שמתוחזק באופן רציף ומציע שלל שירותים, ולמרות שניכרת בו מעורבות מצד הגולשים ודיאלוג בין הצדדים - הצרכן הישראלי עדיין לא מרבה להתלונן או להציף את העמוד בתלונות. יעידו על כך גם קבוצות אחרות התומכות בהורדת עמלות הבנקים, בהן חברים עשרות בודדות של אנשים בלבד.
כך, לדוגמה, סטטוס שהועלה לעמוד הבנק, ובו נכתב כי "צריך למחוק את כל הבנקים, במיוחד את לאומי שמחזיק בכספי ניצולי השואה ומחכה שיבוא יומם כדי ליהנות ממנו", נשאר יתום. הסטטוס לא זכה לתשובה רשמית מהבנק, אבל גם לא עורר דיון בקרב גולשים אחרים ולא צבר אפילו "לייק" אחד.
יש לציין כי לאומי כן משתדל לענות גם לתגובות שליליות, כגון זו שכתב גולש אחד: "רציתי להגיד תודה - תודה שביום חמישי הבטחתם שיחזרו אליי תוך כמה שעות. תודה שנתתם לי לבזבז את הזמן. תודה שגרמתם לי לעזוב את הבנק ולחפש בנק אחר".
לעומתו, מצבו של בנק הפועלים בפייסבוק הוא עגום. נראה כי לבנק אין עמוד רשמי, אלא עמוד שולי אליו רשומים כ-600 איש בלבד, כאשר מדובר בעמוד שאינו מתוחזק בלשון המעטה. אין כלל עדכוני סטטוסים או תגובות לתלונות, מה שמשאיר את העמוד הלא פעיל חשוף למספר קטן של סיפורים לא מחמיאים. יש לציין כי הבנק ניסה בשנה שעברה לייצר פעילות בפייסבוק, עם אפליקציה ייעודית המאפשרות לזכות במלגה, אולם לאחר סיום הפרויקט הוזנחה הפעילות כליל. באתר הבית של הבנק יש הפנייה רק לחשבון טוויטר פעיל, שעוסק בדיווחים פיננסיים ומצב השוק בלבד, ואין כלל התייחסות לפייסבוק.
גם לבנק דיסקונט אין עמוד רשמי בפייסבוק, ואין כל הפנייה לעמוד פייסבוק באתר הייעודי של הבנק (רק לטוויטר).
ראויים לציון העמוד של בנק יהב המעודכן תדיר, עם 1,700 איש; בנק בינלאומי שמעדכן את העמוד שלו, אך לא מעורר שיחה ומעורבות גולשים; ובנק מזרחי-טפחות, שנכנס רק לאחרונה לפייסבוק.
- השורה התחתונה:
למעט לאומי, הבנקים הגדולים בישראל עדיין לא מנצלים את הפוטנציאל הטמון בפייסבוק, ונמנעים מיצירת דיאלוג של ממש עם הגולשים, בעוד שהבנקים הקטנים יותר דווקא מעזים להתנסות. הבנקים לא צריכים לפחד מביקורת שלילית, בעיקר כשלמתחרה שלהם יש כבר קהל גדול ומעורב.
את טוויטר, לעומת זאת, אימצו כל הבנקים, ונראה כי זו הזירה שנתפסת בעיניהם כמתאימה ביותר לדיאלוג וחשיפה. עם זאת, גם בטוויטר צריכים הבנקים להשתפר - לעדכן יותר, לעודד שיחה ולהתמקד פחות בעדכונים חד צדדיים ויבשים.
מותגי הסלולר: נוכחות חזקה ומאסיבית
פלאפון ואורנג' מתחזקות עמודים רשמיים ופעילים, סלקום מעלה עמודים לכל פעילות ייעודית.
חברים שלכם
באופן כללי, כל החברות אשר מתבססות על מודעות לשירות ועל מתן מענה ללקוחות חייבות לתחזק פעילות בפייסבוק. עבור חברות הסלולר, מדובר בזירה בלתי אמצעית שמאפשרת להן לספר ללקוחות שלהן על הטבות, מכשירים חדשים ושירותי פרימיום, ואף לעודד אותם לרכוש מוצרים נלווים כגון רינגטונים או שירים, עליהן מתבססות חברות הסלולר בתזרים ההכנסות שלהן.
מבין 3 חברות הסלולר הגדולות, סלקום בחרה בגישה מעט שונה - היא אמנם מייצרת שלל פעילויות תוכן מבוססות פייסבוק ומקדמת אותן בזירות השונות, אבל במקום לבנות עמוד מותג אחד מוביל, שירכז את כל הפעילות והתוכן של החברה, סלקום בחרה לבנות עמוד פייסבוק נפרד לכל פעילות שהשיקה. כך יש לסלקום עמוד עצמאי עבור הסדרה "מגודלים", לדוגמה, ועמוד אחר לפרויקט האינטרנטי "קן הקוקיה".
העמוד הראשון, למשל, צבר מעל ל-7,000 חברים, אבל נזנח מיד לאחר תום הסדרה. "קן הקוקיה" צבר 93 אלף לייקים, אבל גם בו גוועה הפעילות מיד לאחר תום הפרויקט. מדובר ביותר מ-100 אלף גולשים שהביעו את האהדה שלהם למהלכים שהובילה סלקום, ואשר אותם הצליחה סלקום להשיג הודות להשקעה כספית לא קטנה בקמפיינים, שעלו בין היתר גם בפייסבוק. במציאות כזו, הבחירה של סלקום שלא להשקיע במאגר אוהדים אחד, גדול ופעיל, נראית כשגויה.
פלאפון ואורנג', לעומת זאת, בחרו בגישה היותר סטנדרטית. השתיים מתחזקות עמוד רשמי ופעיל, בכל אחד מהם יש למעלה מ-20 אלף גולשים שעשו "לייק" למותג. אורנג', למשל, מעלה סטטוסים מדי יום, ובו היא מעדכנת בעיקר לגבי תכני מדיה שניתן לרכוש, לינקים להורדות שירים והטבות ללקוחות, ואף משתדלת לענות לתלונות הלקוחות. כמו כן היא מגבה את העמוד באפליקציות ובפעילויות תוכן, כגון פרויקט ההתנדבות של הזמרת ריהאנה והסדרה הדיגיטלית Restart.
העמוד של אורנג' מעיד על קהילה פעילה, אולם בדומה למיתוג של אורנג' כחברה עם ניחוח של חו"ל, כך גם שם העמוד רשום באנגלית - Orange Israel. העובדה הזו מקשה על מציאת העמוד בשלל תוצאות החיפוש בפייסבוק, מה שגורם לכך שקבוצות כגון "אני שונא את אורנג'", בהן שלל תלונות וקללות כלפי המותג, הן הראשונות שמוצגות בפני המשתמש שמחפש אחר המותג בפייסבוק בעברית.
גם פלאפון נתקלת בעמוד הרשמי שלה בתלונות מצד הגולשים, כגון: "החברה הכי גרועה בארץ, במשך שנים היתה יקרה בעשרות אחוזים. אל תעשו את טעות חייכם, תברחו כל עוד תוכלו", אליהן היא נוטה להגיב ומבטיחה לפנות במייל פרטי. כמו כן היא מציעה שירות לקוחות בפייסבוק, משרות פנויות בחברה ופיצ'רים נוספים, כגון אפשרות לשלוח הודעת טקסט בחינם מהפייסבוק, אולם מרבית התכנים נוגעים לפלאפון עצמה, והיא לא מספקת תוכן הכולל ערך מוסף.
מעניין לציין שתי קבוצות שפועלות בפייסבוק, ושמוכיחות כי גולשים כן אוהבים להביע נאמנות למותג שהם אוהבים - "הקרב הגדול של ישראל - אורנג' נגד סלקום". לכל אחת מהחברות יש קבוצה המונה מעל ל-7,000 איש התומכים במותג אחד כנגד המתחרה, וגם אם הפעילות בקבוצות הללו דלה - היא עדיין מוכיחה כי יש קהל לקוחות שהוא מרוצה ונאמן, ומוכן להלחם על שמו של המותג.
- השורה התחתונה:
נראה כי סלקום עדיין לא פענחה לגמרי את פייסבוק, אבל בהתחשב בכך שהמתחרות הגדולות שלה מתחזקות כבר עמוד רשמי ופעיל, סלקום חייבת לבנות לעצמה עמוד מותג משל עצמה. במקביל, עליה גם להמשיך ולתחזק עמודים קיימים שכבר הצליחו לצבור משתמשים. 3 החברות, בכל אופן, צריכות להיות מודעות לשיח שנסוב על המותג שלהם גם בעמודי המותג הלא רשמיים, ולנטר שם את השיחה.
חברות הכבלים והלוויין: עוסקות בתוכן, מתעלמות מהשאר
העמודים של yes ו-HOT יכלו להיות מקום לדיאלוג אמיתי עם הלקוחות, אבל הגישה של החברות הפכה אותם לסוג של פורומים.
חברים שלכם
גם חברת הכבלים HOT וגם חברת הלוויין yes סובלות לא מעט מתדמית שלילית - לקוחות רבים פורקים את תסכולם ברשת לגבי הקשיים שהחברות הללו מציבות בפני לקוח שרוצה לעזוב, ולגבי חיובים שנמשכים תקופה ארוכה אחרי שהמשתמש התנתק מהשירות בפועל. מנגד, תכנים טלוויזיוניים תמיד מעוררים שיחה, וגולשים רבים אוהבים לנהל שיחות סביב תוכניות טלוויזיה אהובות.
את ההבנה שיש לייצר נוכחות פעילה בפייסבוק הפנימו שתי החברות, ולשתיהן יש עמוד מותג רשמי ברשת החברתית. בהתחשב בעובדה ששתי החברות סובלות מתדמית שלילית, והסכומים אותן הן גובות עבור מסלולים שונים די דומה - שתיהן החליטו להתרכז בבידול של החברות, קרי קידום התוכן הבלעדי שהן מציעות ללקוחות שלהן.
גם yes וגם HOT מעלות סטטוסים הקשורים בעיקר לתכנים של הערוץ, כש-HOT אף הגדילה וקראה לעמוד HOT VOD. מיותר לציין ששם לועזי מקשה על מציאת העמוד, וכמו במקרה של אורנג', גם נותן חשיפה לקבוצות לא מחמיאות, כגון "גם אני שונא את HOT", או "גם אני קיבלתי שירות גרוע מ-HOT", שעולות כאשר עושים חיפוש בעברית.
מלבד זאת, ל-HOT יש גם עמוד לא רשמי אך פעיל, עם כ-1,000 חברים, ובו מעלים גולשים בקשות למידע או לתכנים ואף תלונות, שנותרות ללא מענה.
כך, לדוגמה, העמוד הלא רשמי נתן במה לסטטוס שהעלה גולש בתחילת אוגוסט, ובו שיתף את שאר החברים שלו בפייסבוק בניסיון שלו להתנתק מ-HOT. הגולש תיאר את השתלשלות העניינים, שהחלה בתקלות באינטרנט והסתיימה בסירובה של החברה לנתק את המשתמש ללא תשלום קנס. הפוסט הופץ במהירות בפייסבוק - וזכה לכ-1,000 תגובות (מרביתן שליליות וזועמות) ומעל ל-3,000 לייקים.
HOT בחרה לטמון את הראש בחול ולא להגיב לפוסט הזה, לא באמצעות תגובה ישירה ולא באמצעות העמוד הרשמי שלה, שבו לא ניתן למצוא כל זכר לפרשה.
גם סביב פרשת ביפ-HOT, כשגולשת תהתה מדוע היא כלקוחה של HOT צריכה להיפגע מהסכסוך עם קשת, וכתבה "לי אין קשר עם קשת. אני צורכת שירות שלכם, והשירות שלכם כלל את השידורים של קשת" - HOT בחרה שלא להגיב. גם במקרה הזה אין בעמוד התייחסות רשמית של HOT לפרשה.
yes אמנם סבלה פחות מסערות תקשורתיות, בהשוואה ל-HOT, אבל גם היא לא מנצלת באופן אופטימלי את הזירה שהקימה בפייסבוק. מרבית הסטטוסים עוסקים אף הם בתכנים ש-yes מציעה או עתידה להביא לישראל בקרוב ושלל עדכונים לקוניים, וניכר הניסיון לענות לכל השאלות הנוגעות לתכני yes. אולם, שאלות כגון, "שמעתי שה-yesMax כל הזמן נתקע - האם זה נכון"?, נשארות לעיתים ללא תשובה. בנוסף, אין גם ניסיון לעודד פעילות אמיתית או לשווק מסלולים והטבות למנויים.
- השורה התחתונה:
נדמה כי שתי החברות שוגות באופן שבו הן מתפעלות את העמוד שלהן בפייסבוק. התוכן שמעלות החברות לעמוד גורם לכך שהדיאלוג שנוצר בין הצדדים דומה לשיחה שמאפיינת פורומים, ולא שיחה שמאפיינת פלטפורמה חברתית אינטראקטיבית. גם העובדה שקהילה אוהדת בפייסבוק עשויה לתפקד ככלי הפצה פשוט שיכול לסייע הן בהגדלת המנויים והן בזמני משבר תקשורתי נסתרת מעיניהן. בהיעדר שיחה על הנושאים המהותיים באמת, ובפרט בקרב חברות שמואשמות במתן שירות גרוע, גם שירות הלקוחות שהן מנסות לייצר בעמוד לוקה בחסר.
סלבריטאים: עמוד רשמי או עמוד מעריצים?
עבור אמנים, הפייסבוק הוא כלי אדיר שמאפשר ליצור קשר עם מיליוני מעריצים. גם בישראל חלק מהאמנים הפנימו שזו הדרך הנכונה.
חברים שלכם
עבור אישים מפורסמים, כגון אמנים, מוזיקאים ושחקני קולנוע, נוכחות דיגיטלית בפייסבוק יכולה להיות מכרה של זהב. מלבד הגישה הבלתי אמצעית לקהל מעריצים מובחן, שבעולם האמיתי קשה להדביק לו שם או פנים, פייסבוק הוא כלי הפצה פשוט שמאפשר לכל סלבריטאי ליידע בקלות את מעריציו בדבר סרט חדש בכיכובו, להציע לו לינקים לרכישת שירים ואף לעודד אותו לרכוש כרטיסים למופע.
מנגד, גולשים אוהבים להביע את האהדה שלהם לאמנים ולאישים מפורסמים, ויעידו על כך העמוד הרשמי של הזמרת ליידי גאגא, שכ-17 מיליון משתמשים בפייסבוק עשו לה "לייק", או זה של הזמר מייקל ג'קסון, שבדף האוהדים שלו רשומים יותר מ-19 מיליון גולשים. שני הדפים הללו פעילים מאוד, וניכרת בהם מעורבות גבוהה של החברים.
אולם, הנוכחות הדיגיטלית של סלבריטאים בפייסבוק היא סבוכה. ראשית, מרבית האמנים או השחקנים מתחזקים עמוד פרופיל אישי, בדומה למשתמשים אחרים, שאינו חשוף לכלל המשתמשים בפייסבוק ומשמש אותם בחייהם האישיים.
שנית, לסלבריטאים הפופולריים יש הרבה מאוד עמודים לא רשמיים וקבוצות בפייסבוק, אותם מתחזקים אוהבים ולא הסלבריטאי עצמו. חלק מהם אף מופעל על-ידי משתמשים שמתחזים לסלבריטאי ומעדכנים את העמוד במקומו, מבלי שהמעריצים יודעים זאת.
בחרנו להתמקד בעמודי המעריצים הרשמיים של 3 סלבריטאים ישראלים ואהובים: הזמר עברי לידר, שבעמוד הרשמי שלו בפייסבוק יש מעל ל-28 אלף גולשים; זוכה "האח הגדול 2", אלירז שדה, שמספר הגולשים שעשו לו "לייק" בעמוד הרשמי עומד על למעלה מ-50 אלף איש; והזמר קובי פרץ, שלמרות שאין לו עמוד רשמי, הוא מתחזק שני פרופילים אישיים, שלצידם קיימות קבוצות לא רשמיות של אוהדים.
עמוד המעריצים הרשמי של עברי לידר הוא אחד המוצלחים, וקל מאוד למצוא אותו, הן באנגלית והן בעברית (למרות שקיימים עוד דפים לא רשמיים). אמנם קצב העדכון של הסטטוסים עומד על כאחד לשבועיים, ולא ניכר בהם סממן אישי שיכול להעיד כי אכן לידר הוא זה שעומד מאחורי העמוד, אולם כל הסטטוסים ממוקדים בשיווק השירים החדשים של הזמר ועדכון האוהדים בדבר הופעות עתידיות, והחברים בעמוד מעורבים למדי.
כמו כן ניתן למצוא בלשוניות שבעמוד ביוגרפיה מלאה, עדכונים מהטוויטר של לידר, קטעי וידיאו מהופעות, לינקים לשירים של אמנים אחרים והתממשקות לאפליקציית המוזיקה iLike, שמאפשרת למשתמשים לייצא מהעמוד את הטעם המוזיקלי שלהם. קיים גם לינק המוביל לעמוד של עברי לידר בפורטל אורנג' טיים, ובו ניתן לרכוש שירים או רינגטונים של הזמר, אולם ההפניה הזו אינה בולטת מספיק.
ניסיון למצוא את עמוד המעריצים הרשמי של קובי פרץ, לעומת זאת, מתגלה כקשה במיוחד. בהקלדת שמו בעברית מתקבלים מעל ל-200 עמודים המכילים את השם של הזמר, לצד עשרות קבוצות ודפי פרופיל אישי שפתחו משתמשים אחרים על שמו. לעמוד המעריצים הגדול ביותר עשו "לייק" מעל ל-32 אלף איש, אבל מדובר בעמוד שומם וריק מתוכן או פעילות.
בעמוד אחר יש כ-8,000 איש, כאשר נראה כי מפעיל העמוד ניסה להתחזות לקובי פרץ ועדכן בשמו, ולבסוף ננטש העמוד כאשר הגולשים הבינו שלא מדובר בפרץ האמיתי והביעו על כך תרעומת.
הזמר, יש לציין, מתחזק שני פרופילים אישיים בפייסבוק החשופים לעיני כל, אותם הוא ואמרגניו מתפעלים כעמוד מעריצים, אבל ניתן למצוא אותם רק בחיפוש באנגלית, וחלים עליו מגבלות הפרופיל האישי (הגבלה של 5,000 חברים). לכן, לא נראה כי זו האסטרטגיה הנכונה עבור פרץ, בפרט כאשר עשרות אלפי גולשים כבר הביעו את האהבה אליו בפייסבוק.
לאלירז שדה, זוכה "האח הגדול 2", יש כאמור עמוד רשמי עם כ-50 אלף חברים, אותו קל למצוא למרות שלל הקבוצות והעמודים שיש לו בפייסבוק, ומדובר בעמוד מתוחזק. מרבית הסטטוסים מקדמים את התכנים הקשורים אליו, כגון ראיונות או תוכניות בהן הופיע, אבל מדי פעם יש גם סטטוס שמודיע במפורש שהפעם מדובר בעדכון אישי של אלירז, ולא של מפעילי העמוד שלו. הממד הזה מסייע לשמור על האותנטיות של העמוד ומעניק לו ממד אישי, מה שגם גורר אחריו הרבה תגובות חיוביות של המעריצים.
- השורה התחתונה:
בכל הנוגע לאמנים הגדולים בישראל, הנוכחות הדיגיטלית שלהם בפייסבוק אינה אופטימלית, בלשון המעטה, ונדמה כי רק האמנים שהאינטרנט הוא בדמם מזהים את החשיבות של עמוד מעריצים בפייסבוק, בכל הנוגע לשיווק, קידום עצמי ובניית קהל תומך ופעיל. עבור אלה שלא בפייסבוק, מדובר במשאב אדיר ולא מנוצל, אותו נדמה כי דווקא אמנים קטנים יותר בישראל מבינים הרבה יותר טוב.
כתבות
ני"ע
