סערה בבג"ץ: ישי ביקש לדבר - ביניש ביקשה ממנו "פנה בכתב"

עימות חריף בביהמ"ש העליון: בדיון בסוגיית לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים ביקש שר הפנים לפנות לשופטים ולהציג את עמדתו ■ הנשיאה קטעה את דבריו: "אין לזה משמעות"

עימות חריף אירע הבוקר (ב') בבית המשפט העליון בין נשיאת העליון דורית ביניש לבין שר הפנים אלי ישי, במהלך דיון בעתירות לבג"ץ כנגד מתן פטור למוסדות חינוך חרדיים מלימודי הליבה.

ישי קם על רגליו וביקש לומר דברים להרכב השופטים, ואולם ביניש מנעה זאת ממנו. "אני מבקש לומר שיש חשיבות עליונה לומר דברים", אמר ישי - אך ביניש הפסיקה אותו ואמרה: "עדיף שהדברים יוגשו בכתובים".

ישי השיב: "אני רוצה לומר בכל זאת דברים, אם יורשה לי", אך ביניש בכל זאת סירבה לתת לו רשות לדבר. "זו לא שאלה של להרשות או לא להרשות, אלא נתונים שצריכים להיות מוגשים בכתב ובתצהיר, אחרת אין לזה משמעות".

הדברים נאמרו במסגרת דיון בעתירות שהגישו המרכז לפלורליזם יהודי וכן הפרופסורים אוריאל רייכמן ואמנון רובינשטיין, בדרישה לאכוף את לימודי הליבה על מוסדות החינוך החרדיים. העותרים דורשים מבג"ץ לבטל את חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים - או לחלופין לקבוע כי החוק אינו פוטר את המדינה מלאכוף את לימודי הליבה על מוסדות חרדיים אלה.

לדברי רייכמן ורובינשטיין, חובת המדינה היא להבטיח חינוך נאות לכל אזרחיה על-ידי קביעת תוכנית לימודי ליבה במקצועות הבסיסיים כתוכנית חובה בכל מוסדות החינוך. "אנו לא נגד החרדים", אמר רובינשטיין, "עתירתנו מוגשת גם בשם הילדים החרדים חסרי הישע, שהרוב בכנסת הפקיר אותם".

לדברי רייכמן, "מניעת לימודי הליבה מילדי החרדים כמוה כיצירת חומת כלא השוללת מהם חירות מחשבתית ומעשית". לימודי הליבה אמורים להקיף בין 15 ל-18 שעות שבועיות.

"מושג טעון"

נציגת הפרקליטות, עו"ד דינה זילבר, ונציגת המחלקה המשפטית של הכנסת, עו"ד רוקסנה שרמן-למדן, טענו כי מדובר בחוק מידתי, שתכליותיו אינן מתן פטור גורף מלימודי הליבה למוסדות החינוך החרדיים. "נושא הליבה הפך למושג חברתי טעון בחברה הישראלית", אמרה זילבר. "צריך להפריד הפרדה בין התחושה האזרחית לבין השאלה המשפטית. ראוי לבסס שהזכות לחינוך לא נפגעה, ומדובר בעצם מבחינה משפטית בפטור לכיתות ט' עד י'. עד כיתה ח' הם אמורים ללמוד את תוכניות הליבה".

השופטת מרים נאור העירה: "אני חושבת שהשאלה של ההיקף לא רלוונטית". זילבר: "יש גיוון, החברה החרדית היא לא מקשה אחת, יש כאלה שמקיימים את תוכנית הליבה. מבחינה מספרית זה נכון ש-23 אלף פטורים מתוכנית הליבה ולומדים בצורה רצינית את לימודי הקודש. השאלה היא האם באותו פטור של שנתיים נפגעה הזכות החוקתית, ולטעמנו התשובה היא שלילית".

השופט עוזי פוגלמן אמר: "כל אחד יכול לראות מה קורה היום, וזה לא מה שמשרד החינוך רוצה להשיג". ביניש הוסיפה: "ברור שזה תהליך וזה קשה, היתה עליית מדרגה, ועכשיו יש חסימה".

עו"ד עדיאל גלס, שמייצג את מוסדות החינוך החרדיים, אמר כי לימודי הליבה "מנוגדים להשקפת העולם ולחינוך של הורים רבים וילדים רבים. שמירה על מרקם חברתי היא גם לחנך על-פי השקפת עולם, ולא לכפות עלינו חינוך שאנחנו לא מעוניינים בו".