בנק לאומי פתח שורט ב-110 מיליון שקל על מדד התל בונד 40

תיק האג"ח הקונצרניות של בנק לאומי הוא הגדול במערכת הבנקאית, והוא כולל אג"ח בסך 1.1 מיליארד שקל ■ בענף תעודות הסל מציינים כי ישנה התעניינות גוברת בתעודות השורט בשל חשש להיפוך המגמה בשוק

בעוד הציבור נכנס בהמוניו לקרנות הנאמנות האג"חיות והמוסדיים המתוחכמים מדירים רגליהם מהנפקות, מגדרים עצמם הבנקים נגד נפילות בשוק האג"ח. האם אנחנו לקראת תיקון בשוק הזה?

ל"גלובס" נודע כי בנק לאומי רכש לפני כמה חודשים תעודת סל שורט על מדד תל בונד 40, המגלמת חשיפה בסך 110 מיליון שקל, וזאת כהגנה מפני ירידות בשוק האג"ח הקונצרניות. בבנק לאומי אישרו את דבר רכישת תעודת השורט, אך סירבו לציין באיזו חברת תעודות סל מדובר.

לשלוש חברות תעודות סל - קסם של אקסלנס, מבט של כלל פיננסים ותכלית מקבוצת מייקל דייוויס ובנק דיסקונט - יש תעודה מסוג שורט על מדד התל בונד 40. לפי הערכות בשוק ההון, לאומי פיזר את החזקותיו ורכש את התעודה לפחות משני גופים. עוד נציין, כי עם חשיפה של 110 מיליון שקל, הפך לאומי למשקיע מרכזי בתעודות השורט על מדד תל בונד 40, שהיקף נכסיהן מוערך בכמה עשרות מיליוני דולרים.

תעודת השורט נועדה לגדר את חשיפת הבנק לירידה בשוק האג"ח, מאחר שבלאומי מעריכים תרחיש זה כריאלי. לאומי מפסיד כרגע מפוזיציית השורט, אך בבנק לא מוטרדים, ורואים בתעודה הגנה מפני ירידות בעתיד.

התיק הגדול במערכת הבנקאית

תיק האג"ח הקונצרניות של בנק לאומי הוא הגדול במערכת הבנקאית, והוא כולל אג"ח בסך 1.1 מיליארד שקל. האג"ח מפוזרות בין ענפי המשק השונים, עם דגש על ענף השירותים הפיננסיים. 97% מהתיק מושקעים בחברות המדורגות -A ומעלה, ו-73% מושקעים בחברות המדורגות AA- ומעלה.

זה זמן מה טוענים במערכת הבנקאית כי מרווחי האג"ח הקונצרניות נמוכים מדי. בלאומי פעלו על פי הערכה זו, ומכיוון שבבנק סבורים כי ייתכן מצב שבו המרווחים (SPREADS) יתרחבו, נרכשה התעודה המקנה לבנק "הגנה סביבתית". מאחר שהתעודה מהווה 10% מתיק האג"ח של לאומי, מוגן הבנק מפני ירידה של 10% במחירי האג"ח.

ייתכן כי לאומי אף ירוויח מירידות עתידיות בשוק האג"ח הקונצרניות, מאחר שלאג"ח שבבעלותו דירוג גבוה משל האג"ח הנכללות במדד תל בונד 40. ההערכה בלאומי היא, כי אם תחול ירידת מחירים, יירדו מחירי האג"ח בדירוג גבוה בצורה מתונה יותר לעומת אג"ח אחרות, ומאחר שהבנק מחזיק בעיקר אג"ח בדירוג גבוה, הוא ייפגע פחות מהירידה.

ההערכות הן כי גם בנקים אחרים גידרו את עצמם מפני ירידה בשוק האג"ח, אך בניגוד ללאומי, הם לא נתנו לכך ביטוי בדו"חות הכספיים.

בשוק תעודות הסל מציינים, כי בתקופה האחרונה ישנה התעניינות מצד משקיעים שונים בהשקעה בתעודות סל מסוג שורט על מדד האג"ח הקונצרניות. "אנחנו מקבלים מיילים וטלפונים המביעים עניין בתעודות השורט על אג"ח ממשלתיות וגם על אג"ח קונצרניות. המשקיעים מתעניינים איך התעודות עובדות ואיך מתמחרים אותן, מה שמעיד על עוד ועוד משקיעים שחוששים מירידות בשוק האג"ח", אומר אחד ממנהלי תעודות הסל.

המחירים מגלמים הפסד

בשנה האחרונה, על רקע הריבית הנמוכה, עלו מחירי האג"ח הקונצרניות בצורה עקבית והציגו תשואות חזקות. אג"ח מדינה צמודות עלו בממוצע ב-10%, מדד תל בונד 20 עלה ב-12.5% ומדד תל בונד 40 עלה ב-15.5%. המק"מ, לשם השוואה, העניק תשואה של 1.6% בלבד.

עקב כך הציגו קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות ביצועים נאים, מה שהביא לנהירה של הציבור אליהן. הקרנות האג"חיות גייסו תוך שנה כ-15 מיליארד שקל, והפכו ללהיט החדש של השוק. רק בשבוע האחרון גייסו קרנות אלו כ-2 מיליארד שקל, וכעת מופנים אליהן עיקר המאמצים השיווקים של בתי ההשקעות.

ההערכות הן כי הכספים שזורמים לקרנות האג"ח הגיעו מהקרנות הכספיות ומכסף חדש, בעיקר מפק"מ, שבו מקבל הציבור ריבית אפסית.

בשל העליות, חלק גדול מאיגרות החוב נסחרות כיום מעבר לערך הפארי | שלהן, כך שבמחיריהן גלום הפסד הון תיאורטי.

במקביל, תהליך עליית הריבית שמוביל בנק ישראל מקטין בהדרגה את האטרקטיביות של האג"ח הקונצרניות, כך שהסיכוי לעלייה נוספת נמוך מהסיכוי לירידת מחירים. על רקע המצב הרגיש של שוק האג"ח והסיכונים הגלומים בו, החליט כאמור לאומי לגדר את עצמו מפני הפסד עתידי, וככל הנראה הוא אינו היחיד שעושה זאת.