בניגוד לעמדת רשות ההגבלים: קנס כספי בלבד לנאשמי קרטל הצינורות

זאת בשל עינוי דין ממושך שנגרם לנאשמים ■ רשות ההגבלים דרשה מאסר בפועל ■ יצרנית חלקי הצנרת מודגל וחברות השיווק ששיווקו את מוצריה הורשעו בשתי עבירות של הסדרים כובלים

עינוי דין ממושך שנגרם לנאשמי פרשת קרטל הצינורות, הוא שגרם אתמול (ב') לבית הדין להגבלים עסקיים בירושלים לגזור על המעורבים בפרשה קנסות כספיים בלבד - בניגוד לעמדת רשות ההגבלים העסקיים שדרשה מאסר בפועל.

בית הדין זיכה במארס השנה את יצרנית חלקי הצנרת מברזל "מודגל" ואת חברות השיווק ששיווקו את מוצריה מרוב עבירות ההגבלים העסקיים בהן הואשמו. עם זאת, הן הורשעו בשתי עבירות של הסדרים כובלים. הראשונה - בגין קביעת מחיר מינימום גבוהים כדי לשלוט במחיר השוק של המוצרים שבוצע בין השנים 1994-1996. השנייה - עבירת הסדר כובל פרטני להימנע מיבוא מוצרים מתחרים, שנערך בשנת 1993 בין מודגל לבין חברת א.ש. טסה.

רשות ההגבלים טענה בבית הדין כי נקודת המוצא העונשית צריכה להיות מאסרים לריצוי בפועל, בנוסף לקנס הכספי שיפגע בכיסו של מי שניסה להשיג טובת הנאה פסולה.

לטענת הרשות, חברת מודגל והמנכ"ל לשעבר, אילון בן-הרצל, נמצאים במדרג החומרה הגבוה ביותר, ולכן נדרש עבורם עונש מאסר בפועל וקנס כבד.

בדרגת החומרה השנייה ציינה הרשות את שתי המשווקות הגדולות ביותר של מודגל ומנהליהן: חברת מנדלסון, מנהלה סמי לוי, חברת א.ש. טסה ומנהלה אלי טסה, שגם עליהם דרשה הרשות להטיל עונש מאסר בפועל וקנס כבד.

בדרגת החומרה השלישית ציינה הרשות את כל שאר הנאשמים, בהם המשווקים ח.ג.י.י שחף, ש.א.ל, פרופילון וולפמן, מנהליה ושאלתיאל טסה. במקרה שלהם דרשה הרשות עונש של עבירות שירות וקנס כספי.

בית הדין קיבל את עמדת עורכי הדין של הנאשמים כי יש להתחשב בעינוי הדין שנגרם להם בשל חלוף הזמן: 16 שנה מתחילת ביצוע עבירת הסדר המינימום ו-14 שנה מסיום הביצוע, אז החלה חקירת הרשות.

"יש להתחשב בעינוי הדין שנגרם מכך שהנאשמים התנהלו כשחרב תלויה מעל ראשם שנים כה רבות", כותבת השופטת מרים מזרחי, והוסיפה כי לקולת הענוש מצטרף היבט נוסף - והוא התפתחות בהחמרת הענשיה על עבירות בחוק ההגבלים העסקיים במהלך השנים האחרונות: "בשל התפתחות זו, העונשים שיכלו הנאשמים לצפות להם בעת ביצוע העבירות שונים משמעותית מאלה שהפסיקה קבעה כעונשים הולמים בתקופת הענישה", נכתב בפסק הדין.

בשל כך, צוין בפסק הדין, אין מקום לגזור על הנאשמים עונשי מאסר בפועל ואף לא מאסר בתנאי עבודות שירות.

השופטת אף דחתה את טענת הרשות כי לנאשמים יש אשם בגרירת המשפט, מאחר שפרשת ההגנה נמשכה 3 שנים: "אין ספק כי הסיבה העיקרית להימשכות ההליכים היתה העובדה שכתב האישום כלל אישומים מורכבים ורבים, והנאשמים נאלצו להתמודד עימם. הגנתם נשאה פרי, כעולה מעובדת הזיכוי ב-5 מתוך 7 האישומים", כתבה השופטת, שדחתה בנוסף גם את דרישת הרשות לקנס גבוה על מודגל, מאחר שנמצא כי לא גרפה לכיסה רווח כספי כלשהו מהסדר מחיר המינימום.

בית המשפט גזר על מודגל קנס כספי של 500 אלף שקל, ועל אילון בן-הרצל קנס של 180 אלף שקל ומאסר על-תנאי למשך 6 חודשים. על חברת מנדלסון נגזר קנס של 200 אלף שקל, ועל מנהלה סמי לוי קנס של 90 אלף שקל ו-6 חודשי מאסר על-תנאי. על חברת ח.ג.י.י נגזר קנס של 100 אלף שקל.

עורכי הדין ראובן בכר, תמר תורג'מן-קדם ודקלה צרפתי ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' ייצגו את .ג.י.י המשביר וח.ג.י.י שיווק; עו"ד ניב זקלר ייצג את חברת מנדלסון; עורכי הדין יוסי לוי, ורד לוין ועופר קורלנדר ממשרד לוי, מי-דן ושות' ייצגו את מודגל ואת אילון בן-הרצל.