"יש לי חדשות לאדוני. אני לא עובד אצל אדוני", אמר בשנה שעברה עורך דין לשופט שבאולמו הופיע. עורך דין אחר שהתווכח עם השופט על התערבותו בחקירתו של עד, והוזהר כי יחויב בהוצאות אישיות, ענה לשופט ללא היסוס: "אצל בית משפט זה כנראה תחביב להטיל הוצאות אישיות".
בדיון אחר אמר עורך דין לשופט מול כל הנוכחים באולם: "מהשאלות של כבודו רואים שהוא לא קרא את התיק. אולי כדאי שנצא להפסקה כדי שבית המשפט יקרא את התיק וניתן יהיה לנהל את הדיון כמו שצריך".
במקרה נוסף הפריע עורך דין לשופט במהלך הכתבת החלטה לפרוטוקול, כשמלמל: "המזכירה של השופט מנסחת משפטים בצורה הרבה יותר מובנת ממנו".
הדוגמאות הללו, המשקפות יחסים עכורים בין שופטים לעורכי דין באולמות בתי המשפט, ואשר הבשילו לתלונות שהגישו שופטים לוועדת האתיקה של מחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בשנת 2009, הן רק קצה קצהו של הקרחון.
פרקליטים שמאחרים לדיונים, מסמסים מתחת לגלימה באמצע טיעון באולם, עורכי דין שעונים לנייד במהלך דיון, אחרים שמתווכחים עם השופט ומשתמשים בשפה נמוכה כאילו מדובר בסכסוך אוהדים במשחק כדורגל ועוד כהנה וכהנה - אלה הם חלק מהמציאות היום-יומית העגומה בערכאות השיפוטיות שלנו.
בהזדמנות נדירה שבה דיברה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת ורדה אלשיך, על הנושא (ביום עיון של לשכת עורכי הדין), התלוננה השופטת המוערכת על האיחורים של עורכי הדין, התירוצים המגוחכים - "נתקע לי הרכב", "היה פקק" - וגם על סגנון הלבוש וההופעה של עורכי הדין באולם.
"דבר נוסף שיכול לשגע אותי זה שנכנס עורך דין לבוש גלימה על הכתפיים כאילו הרכבת עומדת לנסוע. הוא לועס מסטיק, עם משקפי-שמש על קדמת הראש ופאוץ' שחוק. אני מסתכלת מסביב לבדוק אם אני באולם בית המשפט או בפאב. אין לי בעיה עם עגילים וקוקו, אבל מסטיק?"
מתחרים מי יהיה ברוטלי יותר
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר התלונות שהגישו שופטים נגד עורכי דין לוועדת האתיקה של מחוז תל-אביב והמרכז. כך, בשנת 2008 הוגשו על-ידי שופטים, הרשות השופטת והנהלת בתי המשפט, 83 תלונות נגד עורכי דין; ב-2009 הוגשו 115 תלונות, ובמחצית הראשונה של 2010 כבר הוגשו 64 תלונות.
"מדובר בגידול משמעותי של 35% בשנת 2009 לעומת 2008, כאשר מגמת הגידול בתלונות השופטים נמשכת גם בשנת 2010", אומר עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב והמרכז. "התלונה השכיחה ביותר של הרשות השופטת מתייחסת להתנהגות עורכי הדין כלפי השופטים, החל מעורכי דין המדברים בבוטות ובאופן מעליב לשופט, עורך דין המשתלח בשופט שאצלו הפסיד את המשפט ותוקף אותו אישית באופן בלתי ראוי, וכלה בעורכי דין שלא מופיעים לדיונים".
גורם בכיר בהנהלת בתי המשפט מפנה אצבע מאשימה לסנגורים הפליליים. "הרבה פעמים סנגורים מנצלים את העובדה שלא ניתן לנהל את הדיון בלי סנגור, ומרשים לעצמם להתפרע באולם, להתפרץ כשהתביעה נושאת את דבריה ומעידה את עדיה ולהתנהג בחוסר כבוד לשופט. הסנגורים, במיוחד הבכירים, מתחרים עם הלקוחות שלהם מי ייכנס יותר בשופט, בתביעה, מי יהלך אימים עליהם, מי יהיה יותר ברוטאלי וכדומה. בית המשפט חסר כלים ושיניים לנהל את הדיון בנסיבות האלה. הגשנו לא מעט תלונות בשמם של שופטים נגד סנגורים בכירים על כך. נאלצנו להתמודד גם עם הרבה מקרים שבהם העצור הגיע עם שב"ס, התביעה הגיעה, השופט בלשכה, וכולם מחכים לסנגור".
ויש לבכיר דוגמאות נוספות שאינן מיוחדות לסנגורים. "יש איחורים, מתן הודעות לא בדוקות, המשקפות מצב שאיננו אמת, ובמקרים חמורים יותר אמירת דברי שקר במודע בבית המשפט, תוך הטעיית הקולגות והשופטים. לצערנו, זה קורה לא מעט".
לדברי אותו גורם מתחום השיפוט, יש שחיקה מאוד משמעותית של התרבות הדיונית, ו"לשכת עורכי הדין במצב דהיום מאוד חסרת כלים להתמודד עם זה. ההליך המשמעתי שלה הוא הליך מאוד מסורבל ומורכב, ואין לה באמת מרות על עורכי הדין".
שנת תרבות הדיון
על הרקע הזה הוכרזה שנת המשפט שחלפה, תש"ע, כשנת תרבות הדיון בבתי המשפט, והוחלט כי שינוי תרבות הדיון יוצב כיעד מרכזי, ובכלל זה שיפור מערכת היחסים שבין עורכי הדין לבתי המשפט. הוקם צוות משותף של לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט לגיבוש המלצות מעשיות לשיפור ההתנהלות באולמות המשפט, והוחלט כי כל אחת מהרשויות תגבש קוד התנהגות מטעמה, אשר יכלול דגשים לכללי התנהגות באולם בית המשפט, הן על-ידי עורכי הדין והן על-ידי השופטים.
העקרונות המנחים היו הקפדה על שמירה על כבוד הדדי, שימוש בשפה ראויה ומכובדת, התחשבות הדדית, הקפדה על לבוש הולם, הקפדה על ניהול דיון באופן מכובד, הימנעות מהפרעה להליך השיפוטי, הקפדה על עמידה במועדים ובהנחיות בית המשפט.
בשבוע שעבר הוגשו הנסחים המוצעים של קוד ההתנהגות אל הוועדה המשותפת שהוקמה על-ידי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, וראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, בראשות השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, לצורך קיום דיון וגיבוש נוסח סופי של הקודים.
את שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (בדימוס), עדנה קפלן-הגלר, זה מעציב. "עצם העובדה שמוגשות המלצות והוקמה ועדה לגיבוש כללים מראה שהתעורר צורך בה, דבר שלא היה יכול לקרות לפני כ-25-30 שנה, כי כיום יש ריבוי של עורכי דין אשר באו ללא הכנה להופעה בבית המשפט.
"זה נורא שהגענו לכך שאנחנו צריכים משהו כתוב בשביל שהדיונים יתנהלו כתקנם, אבל לצערי אכן הגענו למצב הזה, ויותר טוב שיהיו כללים ברורים, שאולי אף יגררו אחריהם סנקציות שונות, ושעורכי הדין יפחדו מהן - מאשר שיהיה בלגן ואי-סדר באולם הדיונים".
- לפני 30-20 שנה עורכי הדין התנהגו אחרת?
"היתה יותר תרבות נימוס והליכות. היו דברים מאוד לא טובים גם פעם, אבל לא תופעות כמו היום של התנהגות ללא נימוס בין עורכי דין בהופעה, בהתנצחויות, בוויכוחים, באי-ויתור בצורה קולנית, בהגעה מאוחרת לבית המשפט, בכניסה לא מכובדת לאולם, ביציאה כשהגב מופנה לבית המשפט, בלבישת גלימה בתוך האולם".
הכללים שגובשו כוללים טיפול ב"חזות". בין השאר, עורכי הדין והשופטים יתבקשו לעטות את הגלימה לפני כניסתם לאולם, להגיע בזמן לדיונים, לדבר בנימוס ובכבוד הדדי האחד לשני, לקוד קידה ביציאה מן האולם ועוד.
האם זה לא ברור מאליו שצריך לנהוג כך? והאם קוד התנהגות שכזה יטפל בכלל בבעיה? האם יש בכוחו לעקור את הרעה החולה מן השורש או שמדובר בטאטוא הבעיה האמיתית אל מתחת לשטיח, שם היא תיערם ותגדל עד שתפרוץ החוצה ביתר שאת?
לדברי עו"ד איתן ארז, סגן ראש לשכת עורכי הדין, כל התשובות נכונות. "כל האמור בכללים הוא מובן מאליו, וכל ליטיגטור שמכבד את עצמו נוהג ממילא על-פיהם. אפשר באותה מידה להוסיף כללים שאוסרים על עורך דין לירוק באולם או להרביץ לצד שכנגד. ההתעסקות בכללי נימוס אלה היא התעסקות בדבר טפל ואיננה פותרת את בעיות מקצוע עריכת הדין. הדבר משול לחולה סרטן שנותנים לו אקמול. הבעיות של מקצוע עריכת הדין הן הצפה מטורפת, אבטלה של אלפי עורכי דין, ורמת לימודים אפסית בחלק מהפקולטות למשפטים".
לדברי ארז, הבעיה מתחילה בחינוך המשפטי. "עורך דין בוגר מכללה שקיבל רישיון בלי לקרוא אי-פעם את חוק המשכון או חוק המחאת חיובים, ועשה התמחות של 11 חודשים, לא יהיה עורך דין אמיתי גם אם יקוד 3 קידות בכניסה לאולם ו-4 קידות ביציאה מהאולם. עורך דין מובטל הלוקח כל תיק, גם בתחום שאיננו מבין בו מאום, יגרום נזק ללקוח גם אם יתנהג בנימוס.
"כיום ניתן לגמור לימודי תואר ראשון במשפטים בלי לעיין בחוקים בסיסיים. באחת הפקולטות ניתן אפילו לגמור תואר LLB בלי ללמוד סדר דין אזרחי. הדבר דומה לרופא שיקבל תואר ד"ר בלי ללמוד על מחזור הדם. עורך דין שלא למד סדר דין אזרחי לא יכול לעסוק בעריכת דין אפילו אם ייכנס לאולם כשהוא עוטה שתי גלימות וישים על ראשו פאה נוכרית כמקובל באנגליה".
עו"ד אילן בומבך מסכים. "המצב שהגענו אליו באמת מחייב שידוד מערכות רציני, הן מצד עורכי הדין, אבל גם מצד השופטים. לא כל האשם נתון לפתחם של עורכי הדין. חלק מן השופטים מגלים התנהגות חמורה אף יותר מעורכי הדין המופיעים מולם.
"בהמלצות לכללי ההתנהגות אני מוצא הרבה הקפדה על הצורה. אני לא מזלזל בזה, הצורה חשובה. אך לפני שאנחנו מקפידים כל-כך על הקידה, צריך גם לא להקל ראש בדברים מאוד מהותיים שחשובים לא פחות, וזה למשל מידת ההכנה לדיונים - גם מבחינת השופט.
"לצערנו, יש שופטים שמגיעים היום לדיונים לא מוכנים, לא בקיאים בתיק, וזה מחזק את זילות הדיון שקיימת גם ככה. בנוסף, צריך להנחות שופטים שלא ללחוץ מדי על פשרות, שופטים שהיום רדופים על-ידי הסטטיסטיקות, והעיקר הוא לגמור דיונים. יש שופטים שמעירים לעורכי דין בצורה המבזה אותם בפני הלקוח ועוד - אלה לטעמי בעיות אקוטיות".
בומבך מציין עוד כי כבוד הוא דבר שזוכים בו. "אם שופטים יתייחסו בכבוד לעורכי הדין, יקפידו על זמנם ויהיו מוכנים לדיון - סופו של הכבוד לבוא. הכבוד יהיה באופן אוטומטי נחלתם של אותם שופטים, והם לא יצטרכו לעגן את זה בכללים".
מנגד, לדברי עורכי דין שונים, החידוש האמיתי בקוד ההתנהגות המוצע הוא העובדה שלראשונה מאז קום המדינה הסכימה הרשות השופטת לגבש קוד אתי שיחייב את שופטיה. "זה לא עניין של מה בכך", הם אומרים.
בומבך מעלה גם תהייה - איזה כוח יהיה לקוד התנהגותי הצהרתי שכזה אם לא תהיה סנקציה בצידו (וככל הנראה, לא תהיה). "כל עוד לקוד הזה לא יהיה תוקף מחייב, לא תהיה לו משמעות רבה. כדי שיהיה לו תוקף מחייב הוא צריך לעבור לפחות הליך של חקיקת משנה או של כללים סטטוטוריים, ובנוסף צריך שיהיו סנקציות בצידו - אחרת אין לעניין הזה שום משמעות אמיתית חוץ מאשר כותרת בעיתון".
עו"ד יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין, מסכים כי הבעיות של עולם המשפט עמוקות יותר מהקידה ומהגלימה. לדבריו, "כולם מסכימים שיש ירידה בתרבות ההידיינות המשפטית. יש בעשור האחרון עשרות אלפי עורכי דין שגדלו בעידן חדש, בדור חדש ובתרבות אנרגטית אחרת".
עם זאת, הוא מוסיף, גם לקוד התנהגות הצהרתי יש חשיבות. "הלשכה מנסה להשיב קצת יותר כבוד תרבות והדר למקצוע, לא בצורה מלאכותית אלא גם בצורה עניינית".
- מה תשובתך לאלה הטוענים שהקוד הוא כמו אקמול לחולה סרטן או שאין לו שיניים בלי סנקציות?
גיא-רון: "אנחנו צריכים לחפש דרכים מאסיביות ויצירתיות יותר כדי לקדם תרבות דיונית טובה יותר. אני ער לכך שהיום עורכי הדין משקפים במספרם את פני האוכלוסייה. לא מדובר בהכרח בשכבה אליטיסטית מיוחסת באוכלוסייה, מדובר בעם ישראל על כל רבדיו וגווניו, ובהרבה מובנים אולי טוב שכך. אבל חינוך לתרבות אחרת מתחיל מילדי הגן ומילדי כיתות א'. לשכת עורכי הדין לא עוסקת בשלב הזה של החינוך לתרבות המשפטית, ולשנות התנהלות של אנשים מבוגרים זה הרבה יותר קשה.
"לכן, בלי לקפוץ מעל הפופיק הלכנו לבסיס. לפעמים לדקלרציה יש משמעות רבה. ובעידן שבו אנחנו נמצאים בנושא תרבות הדיון המשפטי יש חשיבות להצהרתיות, לאמירה שכך צריך לנהוג, ולעמדה הבסיסית של הארגון המקצועי שמאגד את העוסקים במקצוע".
ידם של השופטים קלה על ההדק
לצד התלונות המוצדקות שמגישים שופטים נגד עורכי דין לוועדת האתיקה של ועד מחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, קיימים גם מקרים שבהם מתברר כי ידם של השופטים היתה קלה על הדק הגשת התלונה.
לדברי עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, "אנו נתקלים גם בתלונות שאין להן בסיס ממשי, ולעיתים נוצר הרושם שהוגשו מתוך סכסוך אישי בין השופט לעורך הדין הנילון, או אף כפעולת תגמול של שופט לתלונה קודמת שהגיש עורך הדין נגד השופט אל נציב תלונות השופטים".
לדבריו, לא אחת קורה ששופטים מגישים תלונות על עורכי דין בגין התנהגות בלתי ראויה, אך במהלך בירור התלונה מתברר כי אין בסיס לתלונה שהוגשה, ו"הרושם שנוצר הוא שלעיתים היד קלה על ההדק בהגשת תלונות".
- האם קוד התנהגות הדדי לשופטים ועורכי דין יפחית את מספר החיכוכים והתלונות?
נוה: "יש בסיס להנחה שלפיה אימוץ קוד התנהגות לשופטים יוביל להפחתת מספר התלונות המוגשות לוועדת האתיקה. מתגובות עורכי דין רבים לתלונות שהגישו שופטים נגדם, עולה מוטיב מרכזי החוזר על עצמו, ולפיו השופטים דורשים מהם קוד התנהגות מחמיר ביחס לכל התבטאות או התנהגות, אך אין להם כל ביקורת ביחס להתנהלותם שלהם, וניכרת תחושת התסכול של ציבור עורכי הדין ממצב זה.
"לכן, כאשר עורכי הדין יחושו כי גם השופטים מקיימים קוד התנהגות מקביל ומכובד בהתנהלות כלפיהם - אין ספק כי התוצאה תהיה הפחתת העימותים והתלונות ההדדיות".
11
כתבות
ני"ע
