מבקר המדינה והתעשיות הביטחוניות נגד תקנות היצוא הביטחוני

התעשיות הביטחוניות, רשות החברות הממשלתיות ומשרד מבקר המדינה פתחו בקמפיין נגד תקנות היצוא של משרד הביטחון. גורמים בכירים בתעשיות ובמנגנון הממשלתי, אומרים שהתקנות הן מופרזות, בלתי אתיות ומנוגדות לחוקים שמגנים על תחרות הוגנת וכוחות השוק החופשי - כך מוסר השבועון "דיפנס ניוז" בגליונו החדש, בידיעה מתל-אביב.

התקנות פורסמו ביוני ע"י משרד הביטחון. הן נועדו לצמצם כפילויות במסד התעשיתי של ישראל ולצמצם את התחרויות המרות בין חברות ישראליות במכרזים בינלאומיים, בעיקר בין הנציגים המקומיים של תע"א ואלביט. בקולומביה, ברומניה, בטורקיה ובשווקים אחרים גרמו התחרויות האלה, שלפעמים הידרדרו להשמצעות הדדיות באזני הלקוח הפוטנציאלי, לכך ששתי המתחרות הישראליות יצאו בידיים ריקות מהמכרז, לדברי פקידים בהווה ועבר של משרד הביטחון.

מה שגרוע יותר היא העובדה שבסופו של דבר מדינת ישראל היא שיוצאת מפסידה מההתמודדויות המרות האלה, טען משהב"ט.

היו "כמה תקריות שבהן התחרות העסקית בין התעשיות הביטחוניות עברה את גבולות הטעם הטוב וגרמה נזק ניכר לאינטרסים לאומיים חיוניים" ולחברות המעורבות עצמן, נאמר בהודעה של המשרד. "משרד הביטחון נחוש בדעתו למנוע את המקרים המעטים של תחרות פרועה מהסוג שגרם נזק בעבר ועלול להשפיע בעתיד על האינטרסים הפוליטיים והביטחוניים של ישראל ושל התעשיות הביטחוניות".

יחס מועדף במתן היתרי רישוי

מכל מקום, התקנות מעניקות יחס מועדף במתן היתרי רישוי ותמיכה שיווקית לחברות שכבר זכו בחוזים של משרד הביטחון לפתח או לייצר מערכות נשק או ציוד אחר לצה"ל. יתרה מזו, משרד הביטחון שומר לעצמו את הזכות לדרוש מקבלני משנה בפרוייקטים במימון המדינה או בתמיכתה לספק את מערכות המשנה מתוצרתם לקבלן הראשי "במחיר סביר והוגן ובמועד שנקבע".

לדברי ברברה אופל-רום, כתבת "דיפנס ניוז", סעיפים שנויים ביותר במחלוקת בתקנות היצוא מבטלים את ההפרדה בין הרגולטורים לבין אנשי השיווק במשרד הביטחון, הפרדה שארה"ב עמדה עליה בעקבות עסקות יצוא ישראליות שעוררו את זעם האמריקנים. הסעיפים האלה מאחדים את סיב"ט, המחלקה לסיוע ביטחוני, שהיא למעשה זרוע השיווק של משהב"ט, עם אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י).

משהב"ט אף רשאי למנוע מתן רשיונות יצוא לחברה שמנסה לפתח טכנולוגיות שעלולות להתחרות עם טכנולוגיות שנמצאות בשימוש בצה"ל. וגם זאת: התקנות מאפשרות למשהב"ט "לתמוך באופן פעיל וברור בשיווק מוצרים ביטחוניים שבהם משתמש צה"ל, תוך תחרות עם מוצרים שמציעות חברות ישראליות אחרות".

התקנות האלה הן תגובת יתר קיצונית לבעיה שהיא לגיטימית אך שולית, אמר ל"דיפנס ניוז" דורון כהן, מנהל רשות החברות הממשלתיות. לדבריו, תקנות משהב"ט מעמיסות על התעשיות הביטחוניות נטל נוסף, בלתי נחוץ וקרוב לוודאי בלתי לגיטימי. הן פוגעות בתחרותיות ובסיכויהן של החברות להפרטה. "אני נגד", הוא אומר.

"סעיפים דרקוניים במיוחד"

משרד מבקר המדינה הקים צוות מומחים לבדיקת החוקיות של התקנות ולבחינת השפעתן על התעשיות הביטחוניות. גורם בכיר במשרד המבקר אומר שלא יהיה אפשר להימנע מאתגרים משפטיים אם משרד הביטחון יישם בפועל "סעיפים דרקוניים במיוחד" של התקנות.

"דמוקרטיה נאורה אינה צריכה להנציח תכתיבים גורפים כאלה כמסמך של מדיניות, בשעה שהתערבות נקודתית, מיזוג חברות ואפילו חקיקה יכולים להיות כלים מתאימים יותר לטיפול בבעיה", אמר המקור במשרד המבקר.

עוזי עילם, לשעבר ראש מפא"ת, אמר: "צריכים לזכור שרק כ-20% מפעילות התעשיה (הביטחונית) ממומנת מתקציב הביטחון המקומי, והמשמעות היא שהתעשיות הביטחוניות צריכות לייצא 80% מתוצרתן כדי לשרוד. אם מדיניות משהב"ט נועדה לתמוך רק בחברות שמספקות לצה"ל, אזי חברות רבות אחרות, ובמיוחד הקטנות, לא יורשו להיכנס למגזרים מבטיחים מאוד בשוק למשך זמן רב. לא ברור לי איך משהב"ט יוכל להתמודד עם תביעות משפטיות שיגיעו עד בית-המשפט העליון".

"דיפנס ניוז" אומר, כי התקנות עלולות לגרום לפשיטת רגל של חברות צעירות, כגון א.מ.י.ת יועצי תעופה, בלוברד ארוסיסטמס או ארונאוטיקס (כולן יצרניות מל"טים) רק מפני שהן לא זכו במכרזים של משרד הביטחון, שבמשך שנים ניתנו לתע"א ולאלביט.

"אין שם סימן שמשרד הביטחון שקל את ההשפעה המונופליסטית של התקנות על התעשיות הביטחוניות", אמר מקור בתעשיות. "קרוב לוודאי שבסופו של דבר הרשות להגבלים עסקיים תתבקש לחוות דעתה על ההגבלות מרחיקות הלכת שמדיניות משהב"ט מטילה על התעשיות".

יאיר שמיר, יו"ר תע"א, היה היחיד מבין בכירים ראשי החברות הביטחוניות שהסכים להביע התנגדות לתקנות משהב"ט און דה רקורד: "ניסינו לשכנע אותם, ולא הצלחנו, וכחברה שנמצאת בשליטת משהב"ט, כל מה שאנו יכולים לעשות זה למחות".

בתגובה לטענות, נראה שמשרד הביטחון מנסה להתרחק מהחלקים השנויים במחלוקת של המדיניות. "באופן כללי, אין למשרד הביטחון שום כוונה להתערב בהתנהלות העסקית של התעשיות הביטחוניות", נאמר בהודעה. "מסקנות יוסקו רק במקרים ספציפיים ויוצאי דופן, שיש להם פוטנציאל ברור לגרום נזק דיפלומטי, כלכלי או ביטחוני למדינת ישראל.