פישר כוכב עליון

מסעו של הילד שהחל ברודזיה, בכפר בלי מים וחשמל זורמים, עד הרגע שבו הוכתר בוושינגטון בתואר הנגיד הטוב ביותר בעולם, עובר דרך מדינה אחת קטנה ומתוסבכת. בלעדיה, זה לא היה קורה. סטנלי פישר יודע את זה. המדינה הקטנה מייצרת כוכבים בסדר גודל עולמי, מאפשרת הצטיינות בזירה העולמית, ולא רק ברשימת פרסי הנובל.

השבוע העניק יריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט את פרס השלום לסופר דויד גרוסמן. לפני חודש בחר העיתון הבריטי "מונוקול" במוטי ששון, ראש עיריית חולון, לאחד מעשרת ראשי הערים הטובים בעולם.

וכך, בשעה שפה ברברו על רכישת הדולרים, ניגחו את העלייה בריבית, ציטטו אלמוני בכיר, פלמוני ידוע ואת שר האוצר יובל שטייניץ ויועצו פרופ' אבי שמחון, נסע סטנלי פישר לכנס קרן המטבע העולמי בוושינגטון והחל לאסוף מדליות וגביעי ניצחון.

ראשון היה המגזין הכלכלי "גלובל פייננס", שבדק גם השנה את הנגידים המרכזיים ודירג את נגידנו בין ה-7 הטובים בעולם. אחריו, בסוף שבוע שעבר, קיבל פישר את תואר בנקאי השנה האזורי מקרב נגידי הבנקים המרכזיים במזרח התיכון וצפון אפריקה. ואז, בצהרי יום ראשון השבוע, בוושינגטון הצינית והקרירה, הגיע רגע השיא: המגזין היוקרתי "יורומאני" הכתיר אותו, אחרי בדיקה מעמיקה וארוכה, בתואר בנקאי השנה העולמי. הנגיד הכי טוב בעולם.

אפשר להניח שסטנלי פישר לא היה מגיע לתואר הזה אם לא היה נגיד בנק ישראל. הזירה הישראלית, הטובה והרעה, דווקא היא זו שאפשרה לו להיות הכי הכי.

הרב הראשי לכלכלה

בפרוץ המשבר הפיננסי העולמי, הוא מצא עצמו בלבו של ואקום שהשאירה המערכת הפוליטית - ואקום שאפשר לו לנהל את המשבר הגדול באופן עצמאי, בלי שום פטיש על הראש, מה גם שתנאי הפתיחה של המשק מלכתחילה היו סבירים, אחרי שנים שבהן ידע סדרה של משברים ורפורמות.

זה אפשר לו לפעול לפי הספרים, ורק אחרי שבחר את הספרים הנכונים. האם היה יכול להיות כזה ענק עולמי אילו היה ראש הבנק המרכזי האמריקאי? לא בטוח. הרבה יותר קל לנתב ולשנות מסלול בספינה קטנה, המחזיקה 5 בנקים, בשעה שבאמריקה פושטים רגל מאות בנקים.

פישר יודע ופישר אסיר תודה למדינה שאפשרה לו להיות כוכב בינלאומי. הוא מבין, היום עוד יותר מתמיד, שהוא גם נתן וגם קיבל. מכאן ואילך, השמים הם הגבול. בסיבוב הבא שלו הוא לא יכתוב ספרים וילמד סטודנטים. בעוד פחות משנתיים - הוא בתפקיד עולמי חדש.

בינתיים, ימשיך להיות הרב הראשי לכלכלת ישראל. לנתניהו היה ברור שבעוד שאר השחקנים די בכיס שלו, הרי ההחלטה הסופית על הקמה - כן או לא - של ועדה, על קביעת שמה המפורש, בין תחרותיות לריכוזיות, ועל ההנחיות הרשמיות שיינתנו לה, לא תגיע עד שפישר יאמר את דעתו, ייתן ברכתו ויבטיח שיתוף פעולה ובעיקר השגחה עליונה. זה לקח זמן. פישר לא אישר לפני שהחריג, לחלוטין, את הבנקים מכל דיון, הוראה או תוכנית עתידית של מאן דהו.

בדיוק כפי שעשה בתיקון לחוק ההגבלים העסקיים, כאשר החריג את הבנקים מתחולת הוראות קבוצות ריכוז. הוא טען אז כי שיקולי התחרותיות של רונית קן אינם בהכרח הולמים את שיקולי היציבות הפיננסית, וזו הרי לא מצויה במנדט של הממונה, אלא שלו בלבד. בקיצור: פישר הוציא את הבנקים מתחולת "הוועדה להגברת התחרותיות במשק".

stella-k@globes.co.il