חקלאים | לפני כולם

החקלאים מחכים לממשלה בדגניה: תאשר הטבות במיליארדים

ישיבת הממשלה החגיגית בדגניה ביום ראשון לציון 100 שנה לתנועה הקיבוצית תשמש לחקלאים הזדמנות לתבוע הטבות נוספות ■ יבקשו שיפור תשתיות וזכויות ייזום מורחבות

לקיבוצים מגיע שישיבת הממשלה החגיגית תיערך בדגניה ביום ראשון, לציון 100 שנים להקמת הקיבוץ הראשון. אין מחלוקת על תרומתם ההיסטורית של החקלאים. צריך לחגוג ולכבד אותם, אפילו אם זה קורה כשרוב הקיבוצים כבר הופרטו או בתהליכי הפרטה, ובעצם הם הופכים לאט-לאט ליישובים קהילתיים. נכון וצודק לאפשר לחברי המושבים והקיבוצים לקבל זכויות מגורים למשפחה, ואפילו ביד רחבה. מבחינה תכנונית נכון שמספר המשפחות יוכפל, אפילו עד 500 משפחות ביישוב, כדי לקיים חיי קהילה תקינים.

מבחינת שוק הנדל"ן, יש אינטרס עליון להגיע לקץ העימות עם החקלאים, כדי לשחרר קרקע חקלאית לבנייה למגורים. הקיפאון בתחום זה הוא הגורם העיקרי התוקע את היכולת של המינהל "להציף את השוק בקרקעות".

בישיבת הממשלה בדגניה ינסו החקלאים לקבל זכויות נוספות על אלה שכבר יש להם. זה קורה בדיוק כשמינהל מקרקעי ישראל מתחיל במבצע של היוון ובעלות על דירות מינהל בסקטור העירוני.

פה נעוץ ההבדל העיקרי והחשוב: בסקטור העירוני משפחה שילמה עבור הדירה/בית דמי חכירה מלאים, והיא מוזמנת לקבל בעלות: בדירה בבנייה רוויה תמורת היוון של 3.75% משווי הנכס, ובצמודי קרקע במרכז הארץ כנגד תשלום נוסף של 3% עד 9% מערך הקרקע. המשפחות בקיבוצים ובמושבים קיבלו את הקרקע בחינם, תמורת דמי חכירה שנתיים סמליים של 16 שקל לדונם לשנה, כולל בתי המגורים, ואצל החקלאים מדובר בעשרות דונם למשפחה ולא בדירת שיכון.

כאשר מציעים לאפשר לקיבוץ או מושב להוון את הזכויות בפרמטרים דומים לסקטור העירוני, בלי להתחשב באי-תשלום דמי החכירה הראשוניים כמו בעיר - יש כבר כאן הטבה עצומה ובלתי שוויונית לטובת החקלאים.

בניגוד לחוק ובניגוד לחוזים

ב-15 השנה האחרונות, שבהן העיסוק בחקלאות רק הלך ופחת וחקלאים החזיקו בקרקעות כבנות ערובה לצורך שיפור הזכויות שלהם, שש ועדות ציבוריות דנו בזכויות החקלאים: פוגל, רונן, מילגרום, נסים, זכאי והבר. בפסיקה המפורסמת בדבר הצדק החלוקתי, פסל בג"ץ את ההסדרים הנדיבים עם החקלאים, וכל ועדה הובילה לעוד כרסום בזכויותיהם.

אלה השנים שבהן התרחשו תופעות חמורות בקיבוצים ובמושבים: תופעת החנויות והמחסנים שנבנו והופעלו בניגוד לחוק ותוך הפרת חוזי החכירה ותחרות לא הוגנת עם הערים; השכרת בתים ומבנים בניגוד לחוק ותוך הפרת חוזי החכירה; וגבייה בלתי חוקית של כספים אסורים מרוכשי מגרשים בהרחבות - לעתים כסף שחור תמורת הזכות לרכוש את המגרש, ולעתים גביית "דמי פיתוח היישוב". אלה תופעות רחבות היקף, שהמינהל אינו מטפל בהן בהתאם לחומרתן.

זכויותיהם האישיות של חברי הקיבוצים והמושבים מעוגנות בהחלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל שהתקבלה ב-2007 .

קיבוצים: מוצע לתת לקיבוץ מעין "בנק זכויות" של קרקע למגורים, בהיוון של 3.75% משווי הנכס, שלפיו כל מי שהיה חבר קיבוץ ב-2003 יהוון ויקבל בעלות אישית על חצי דונם וזכות להקים בית בן 160 מ"ר. סה"כ השטח למגורים בקיבוץ יהיה תקן הנחלות או מספר המשפחות החברות (הנמוך מהשניים) כפול שני דונמים. הקיבוץ אמור גם לקבל 60 דונם לפרויקטים של תעסוקה.

מושבים: מוצע לאפשר לכל חבר מושב להשתמש בשטח של 2.5 דונם, להוון את זכויותיו הקיימות לפי 3.75% משווי הנכס ולבנות 375 מ"ר (בבית אחד או כמה בתים). המושבניק יקבל זכויות נוספות: יוכל לפצל את המגרש שלו ולבנות עוד בתים, לפי התב"ע. בפיצול לבית הנוסף ישלם למינהל 33% מהשווי (וישלם היטלי השבחה בעצמו). למושבניק מוצע לתת גם 500 מ"ר לשימוש מסחרי, בהיוון מלא ועם זכות להשכיר את השטח.

נגד החלטה 979 הוגשו שמונה עתירות לבג"ץ, בהרכב מורחב, הממתינות כבר ארבע שנים. בג"ץ יידרש להכריע אם הטבות אלה מידתיות והאם הן פוגעות בעיקרון הצדק החלוקתי ובאינטרסים של המגזר העירוני.

הטבות חדשות במיליארדים

צריך לסייע לחקלאים בכל מה שקשור לזכויות האישיות בתוך השטח הקהילתי-המוניציפלי ("שטח המחנה" המיועד למגורים). מצד שני, יש לדחות את תביעותיהם להיות שותפים בכירים בפירות שינוי הייעוד של קרקע מינהל חקלאית, המצויה מחוץ לשטח הקהילתי והנחוצה לצורך בנייה רוויה למגורים. אגב, החקלאים עתרו גם נגד פיצויים לא מספקים לדעתם במסגרת החלטה 969, שגם היא תקועה בבג"ץ.

שר החקלאות שלום שמחוןמציע מקצה שיפורים ענק בישיבת הממשלה החגיגית בדגניה. מכיוון שהחקלאים הסתבכו עם המינהל בגבייה הבלתי חוקית של "דמי פיתוח היישוב", הממשלה מתבקשת לאשר "שיקום תשתיות ביישובים כפריים כמנוע לפיתוח והתחדשות הכפר". התקציב: מיליארד שקל בעשור הקרוב.

ההצעה השנייה היא להקים עוד ועדה ציבורית שתדווח לממשלה, לשם "בחינת המדיניות הקרקעית לניהול קרקע חקלאית". בוועדה זו אפשר לפתוח מחדש את כל הנושאים שבמחלוקת. למשל, הדרישה של הלובי החקלאי לאפשר למושבים לשווק בעצמם את 4,000 הנחלות הלא מאוישות ברחבי המדינה. שווי ממוצע של נחלה במרכז הוא כ-4 מיליון שקל, ובפריפריה מיליון שקל. כלומר, הם רוצים שליטה על משאב של כ-10 מיליארד שקל.

בנוסח ההצעה שהגיש שמחון לממשלה יש סעיף נוסף ששווה מיליארדים: לאפשר לחקלאים זכות ייזום פרויקטים לא רק בתוך "שטח המחנה", אלא בכל רחבי המשבצת החקלאית.

השיהוי בבג"ץ בעניין הקרקע החקלאית הוא מחדל חמור של העליון. מצד שני, יש מידה של חוצפה בניסיון להשיג הטבות חדשות כשבג"ץ לא הכריע על חבילת הזכויות המוצעת. בכל מקרה, ועדה חדשה שעל החלטותיה יוגשו עתירות חדשות לבג"ץ - זהו מתכון לתקיעה נוספת ביכולת להגיע לפשרה הוגנת עם החקלאים ולהזיז את השוק למחירים שפויים.

צרו איתנו קשר *5988