מיצב של אריאל שרון בגלריה קישון בת"א

"יש במצבו של אריאל שרון מעין אלגוריה למצב המדיני שבו שרויה ישראל", אומר נעם ברסלבסקי, אמן ישראלי החי ועובד בברלין ב-20 השנים האחרונות. בתערוכת יחיד חדשה, שתיפתח השבוע בגלריה קישון בתל-אביב, מציג ברסלבסקי פסל היפר-ריאליסטי, שבו נראה שרון על מיטת חוליו, עיניו פקוחות, פניו נינוחות ובחדר נשמע צליל נשימתו. "כאמן אני מנסה בדרך-כלל לגעת בצורה רגשית בקהל שלי. אני חושב שהדמות של שרון מעוררת לא רק רגשות פוליטיים אלא מעבר לזה. כל אדם חש ומביע כלפיו רגש עמוק. עמד פה בן אדם ובכה, הוא אומר".

חוזר אל התודעה. הפסל של שרון

גלריה קישון הוותיקה נפתחה מחדש לפני כשנה וחצי כגלריה עכשווית. "אני חושבת שאמנות במיטבה מעוררת מחשבה, רגשות, אמנות לא חייבת להיות נחמדה ונעימה", אומרת רננה קישון בעלת הגלריה. "כגלריה עכשווית זה מתפקידנו לבעוט, לגעת בנקודות תורפה, זה המקום לתת חופש ביטוי לאמנים שמעיזים ולעורר דעת קהל".

את רואה בכך פרובוקציה פוליטית?

"שרון הוא לא רק אייקון לאומי יש כאן סוגיה מאוד אנושית של הסיטואציה הפיזיולוגית המיוחדת שלו. דמותו של מנהיג במצב חוסר אונים. אני לא חושבת שהתערוכה מעוררת פרובוקציה. יש בה נגיעה מאוד אנושית בדמותו של הישראלי החזק ששלט בגורלו ובתהפוכות שעברה דמותו, דומיננטית, חזקה ושנויה במחלוקת לאורך התקופות".

גם האמן סבור שהתערוכה יוצאת מנקודת מבט של כבוד לדמות שהותירה חלל משמעותי במציאות הישראלית. כמי שחי בחו"ל הוא אומר: "נכון שדברים שרואים משם לא רואים מכאן אבל הדעה שלי לגבי שרון היא לא רלוונטית. אני בא מנקודת מבט של חוקר תרבות, שרוצה ללמוד את תגובת הקהל. אני מציג את הצלם של האיש ומביא את האנשים לסיטואציה של התייחדות עם דמות פוליטית ובודק את הרגש שיש לכל אחד כלפי הפוליטי וגם כלפי האנושי. יש בכך הקבלה למצב של ישראל כישות עצמונית אך בעצם תלויה. בחלקים גדולים של הציבור יש תחושה של קיום באינרציה".

רענן גיסין יועצו וחברו הקרוב של שרון שהגיע לתערוכה טרם הפתיחה אמר כי לדעתו יש כאן בהחלט הישג אמנותי - "אבל זו לא הדרך שבה הייתי רוצה לזכור את שרון. אני חש רתיעה מהמראה ומעריך את הניסיון של האמן לתפוס את הרגע".