התעשייה הקיבוצית צפויה לגייס 3 מיליארד ש' בשנתיים הקרובות

הפריחה של 20 החברות הבורסאיות שנמצאות בבעלותם של הקיבוצים עשויה להביא לכך שמספר החברות הקיבוציות בשוק ההון יוכפל בשנים הקרובות

החודש הזה, בו מציינת ההתיישבות הקיבוצית 100 שנים להיווסדה, מוצא אותה במצב מעניין. מצד אחד, מזה שנים לא מעטות נדמה כי קרנם של הקיבוצים כמודל לחברה המבוססת על ערכים סוציאליסטיים של שוויון ושיתוף הולכת ויורדת. מנגד, יכולים חברי הקיבוצים לשאוב עידוד רב מכוחה של התעשייה הקיבוצית, שדווקא הולך וגובר בשנים האחרונות.

ואכן, החברות הקיבוציות מוכיחות בשנים האחרונות עמידות ואף יכולות צמיחה משכנעות, שהפכו רבות מהן מיצרניות קטנות לתאגידים בינלאומיים. הדבר נכון במיוחד לחברות הבורסאיות שנמצאות בבעלות של קיבוצים, שהצליחו בשנים האחרונות להכות את המדדים המובילים.

נכון להיום נסחרות בבורסה כ-20 חברות קיבוציות ומספרן אף עשוי להכפיל את עצמו בשנים הקרובות. דסק הקיבוצים של אקסלנס נשואה ניהול תיקים, בניהולו של צחי קורן, בחן את התופעה ומסמן את המועמדות הפוטנציאליות מבין החברות הקיבוציות להצטרף למגמה.

חלק מהחברות שיוצגו בהמשך עשויות, להערכת אקסלנס, להיכנס לתהליכי הנפקה, רכישה או הכנסת שותפים עסקיים. "הערכות של נתונים שונים, דוגמת מכירות ומחזורים, מאותתים שלמפעלי התעשייה הקיבוצית יש עוד כמה אסים רציניים שישלפו מהשרוול בעתיד הקרוב", קובעים שם.

אבל ראשית, מעט היסטוריה. החברות הקיבוציות הראשונות הונפקו בבורסה בשלהי 1993, ובמהלך שני העשורים האחרונים רבו המקרים של כניסת שותף פרטי כמשקיע במפעל התעשייתי. מאז, מלבד 20 החברות הקיבוציות שכאמור נסחרות כיום בבורסה, "עוד כשמונה חברות גייסו חוב בהנפקות אג"ח", מציינים באקסלנס, כששני קיבוצים - שמיר ועמיעד - אף פרצו את גבולות השוק המקומי והנפיקו את החברות שבבעלותם בחו"ל: שמיר אופטיקל בנאסד"ק, ועמיעד מערכות סינון בבורסה המשנית בלונדון.

לצד העניין הגובר של ציבור המשקיעים בתעשייה הקיבוצית, גם הקיבוצים עצמם הבינו בשני העשורים האחרונים שכדי להמשיך ולצמוח באותו הקצב עליהם להכניס לחברות שבבעלותם שותפים. צמיחת החברות נשענת על יצוא ולפיכך הן זקוקות למימון ולהון חוזר לצורך רכישת ציוד וידע ולפיתוח מערכי שיווק, בכדי שיוכלו להמשיך ולצמוח ולהביא את החברות למצב בו יהפכו לפירמות עסקיות בקנה מידה עולמי.

לכן, בנוסף על הנפקות ציבוריות בבורסה, מכניסים הקיבוצים בשנים האחרונות משקיעים פרטיים כשותפים בחברות שבבעלותם. באקסלנס מעריכים כי מספר הקיבוצים בהם קיימים שותפים פרטיים וקרנות השקעה עומד כיום על כ-50, כשהיקף ההשקעה של משקיע פרטי במפעל קיבוצי עומד על כ-20-80 מיליון שקל, בהתאם לשווי החברה.

מרבית ההשקעות הפרטיות, מדגישים באקסלנס, מתבצעות באמצעות קרנות השקעה שגייסו כסף בשנים האחרונות ממשקיעים פרטיים ומוסדיים. בין קרנות ההשקעה הללו ניתן למצוא את הקרנות טנא, פימי, מרקסטון, שמרוק, וקציר.

תהליך ארוך ומורכב

המטרה המרכזית של חברה שיוצאת להנפקה היא, כאמור, גיוס כספים לצורך המשך צמיחה, אך בעבור הקיבוצים מספק המהלך יתרון נוסף שטמון בהקטנת רמת הסיכון שבתלות בין החברה לקיבוץ. "גם אם הקיבוץ נמצא במצב כלכלי טוב", טוענים באקסלנס, "הוא לא יכול לאורך זמן להמשיך ולהעמיד לרשות המפעל את מלוא המשאבים הנדרשים להמשך ההשקעות להן הוא זקוק כדי לשמור על צמיחה מואצת".

לגיוס הון חיצוני יש תרומה נוספת, "הוא זול יותר מאשר גיוס הון באמצעות הלוואות ויש לו גם תמורה מבחינת שיפור התדמית".

תהליך ההנפקה נחשב למורכב ויכול לארוך למעלה משנה. הוא גם מצריך מהקיבוץ היערכות מתאימה. במסגרת התהליך צפויה הנהלת החברה לעבור שינויים במבנה הארגון הפנימי, ובהם הקמת מועצת מנהלים מקצועית מופרדת, שתכלול דירקטורים בעלי ניסיון.

בנוסף על כך, מערך ההסכמים בין הקיבוץ למפעל עתיד להשתנות. "מניסיון העבר נקבעים הסכמי שכר חדשים לחברים ונחתם הסכם שיפוי בין הקיבוץ לחברים כדי לשמור על זכויות חברי הקיבוץ", מציינים באקסלנס.

22
 22

זאת ועוד: הסכמי שיוך בעלות הקרקע של המפעל נחתמים מול הקיבוץ, נקבע סל שירותים שהקיבוץ יספק למפעל, מוסדרת חלוקת הרווחים העתידיים בין החברה לקיבוץ, נקבע בין הצדדים מה מותר ומה אסור, ונבנה מערך דיווח חשבונאי בסטנדרט של חברה ציבורית.

באקסלנס מעריכים, כאמור, כי כ-20 קיבוצים עתידים להנפיק או להכניס משקיעים פרטיים כשותפים בחברות שבבעלותן בשנתיים הקרובות ולגייס סכום שיא של כ-3 מיליארד שקל. היקפי הגיוס למפעלים הקטנים והבינוניים צפויים לנוע סביב 70-100 מיליון שקל, כשחברה גדולה תנפיק חבילה של כ-300-500 מיליון שקל ויותר, של מניות ואג"ח בהנפקות פרטיות וציבוריות.

"נראה כי יותר ויותר קיבוצים מוכנים ובשלים להנפקה ועומדים בתנאים הראשוניים של הבורסה להנפקה", אומרים באקסלנס. "בנוסף, ניתן להעריך כי בעתיד נראה גם הנפקות של איגרות חוב על ידי ארגונים קיבוציים ארציים ואזוריים, בדומה לצעד שביצעו רשויות מקומיות שגייסו איגרות חוב בבורסה. ארגונים כאלה שיכולים לבוא בחשבון הם גופים כגון גרנות, מילואות ומשקי הנגב".

11
 11