פוטנציאל של עד עשרות אחוזים: 4 מניות מומלצות בענף צומח

שוק מיקור החוץ העולמי צובר תאוצה, וכבר לא מאפיין רק את תחום טכנולוגיית המידע ■ אופנהיימר מגיש 4 הזדמנויות לרכוב על גל האאוטסורסינג

חד השווקים הצומחים ביותר בהיקפי הפעילות בשנים האחרונות הוא שוק מיקור החוץ (Outsourcing), במיוחד לאחר המשבר בענף הטכנולוגיה בשנים שלאחר התפוצצות בועת הדוט.קום. סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, שחקר את התחום, מסביר כי המשבר הגדול בתחילת המילניום הוביל מגמה של הורדת הוצאות באמצעות העברת שירותים רבים למדינות מתעוררות כמו הודו. זאת, במטרה לנצל את עלות השכר הנמוכה, יתרונות השפה האנגלית המדוברת במדינה והתפתחויות ברמת ההשכלה הגבוהה בתחומי הטכנולוגיה.

כתוצאה מתהליך זה הגיע שוק מיקור החוץ להיקף מכירות שנתי של כ-80 מיליארד דולר, ואולם וסצ'ונוק טוען כי הוא מהווה נתח של כ-11% בלבד מתוך השוק הכולל של שירותי ה-IT, המוערך בכ-700-750 מיליארד דולר. "כמובן, לא כל שוק ה-IT מתאים למודל מיקור חוץ, אולם חברת המחקר גרטנר מעריכה כי כ-60% ממנו מהווה שוק יעד למיקור חוץ, ונתח זה עשוי אף לגדול", הוא אומר.

מבחינה ענפית, תחומי השירותים הפיננסיים ושירותי התקשורת היו הראשונים שיישמו את מודל מיקור החוץ, וכעת, מציין וסצ'ונוק, "ניתן לראות תזוזה לכיוון זה גם משאר הסקטורים, כגון התעשייה והקמעונאיות".

מבחינת התחרות בשוק מיקור החוץ ההודי, הגדול ביותר במובן זה, ניתן להבחין כיום בשתי קבוצות מובילות: חברות שירותי IT גלובליות, דוגמת IBM, HP ו-Accenture, ומנגד ספקיות מקומיות מובילות כגון Infosys, Cognizant ו-Tata. "בעוד החברות הגלובליות נהנות מיתרונות בטכנולוגיה ובגישה לדרג גבוה של מקבלי החלטות בארגונים, החברות ההודיות נהנות מעקומת למידה והיכרות עם הסביבה העסקית, ובכך צפויות לסגור את הפער עם מתחרותיהן הרב-לאומיות", אומר וסצ'ונוק.

אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים בענף בהודו, שמציין וסצ'ונוק, הוא אינפלציית שכר המוערכת על ידי מומחי גרטנר בשיעור שנתי ניכר של כ-30% - מעל תחזיות הקונצנזוס בשוק, לנוכח הגברת הביקושים לשירותי מיקור חוץ. "ואולם, גורם זה אינו צפוי להאט את קצב הגידול בתחום, כאשר ספקי השירותים עוברים לגיוסים בערי הפריפריה בהודו, בהן רמות השכר נמוכות בכ-20%-30% מהערים הגדולות", הוא מוסיף.

במקביל, בשנים האחרונות צובר תאוצה טרנד חדש של העברת שירותי מיקור חוץ לסין, שבה רמות השכר נמוכות מהודו. "השוק הסיני מפגר עדיין בכ-3-5 שנים אחרי השוק ההודי, וגם אינו נהנה מיתרון השפה האנגלית המדוברת, אך הוא מהווה פוטנציאל גדול לצמיחה עתידית", אומר וסצ'ונוק.

הצמיחה הגוברת של שוק מיקור החוץ לא נעלמה גם מעיני המשקיעים בשוק ההון, ו-וסצ'ונוק ממליץ למשקיעים לבחון את ארבע החברות הבאות כמועמדות להשקעה בתחום:

Vanceinfo Technologies (סימול: VIT)

גם מניה זו מומלצת ב"תשואת יתר" עם מחיר יעד של 35 דולר. החברה מספקת שירותי מיקור חוץ בתחום ה-IT, כולל פיתוח אפליקציות, בינה עסקית ובדיקת איכות תוכנה בשוק הסיני. שוק מיקור החוץ בסין הפך בשנים האחרונות כאמור לאלטרנטיבה זולה למיקור חוץ הודי, אשר עדיין מהווה את מרבית השוק, כאשר חברת VanceInfo נהנית ממעמד חזק בשוק זה ומקשרים עם חברות סיניות רבות. שווי השוק של החברה הוא כ-1.3 מיליארד דולר, ולאחרונה היא העלתה את תחזיותיה ל-2010 בה היא צפויה להציג הכנסות של מעל 200 מיליון דולר, עם שיעור צמיחה של מעל 40%.

Cognizant Technology

החברה המדורגת באופנהיימר בהמלצת "תשואת יתר", עם מחיר יעד של 70 דולר, היא ספקית מובילה בהודו של שירותי מיקור חוץ בתחום מערכות מידע, ומעסיקה כ-90 אלף עובדים. שווי השוק שלה עומד על כ-19 מיליארד דולר, והיא צפויה להציג השנה הכנסות של כ-4.5 מיליארד דולר, עם צמיחה מרשימה של כ-37% בסעיף זה. פעילות Cognizant נהנית ממגמות רב-שנתיות של העברת שירותים להודו, לאור יתרונות עלות ושפה.

Longtop Financial Technologies (סימול: LFT)

LFT, לה מעניקים באופנהיימר מחיר יעד של 45 דולר, מספקת שירותי מערכות מידע בסין, עם התמחות בתחום השירותים הפיננסיים ופעילות ענפה מול הבנקים המובילים בסין. שוק ה-IT בענפי הפיננסים והבנקאות בסין נמצא בחיתוליו, וצפוי להמשיך לצמוח בקצב גבוה במיוחד, כאשר Longtop צפויה להציג השנה צמיחה של למעלה מ-40%. יתרונותיה התחרותיים וקשריה ההדוקים של LFT עם הבנקים הגדולים בסין, באים לידי ביטוי בשיעורי רווח תפעולי של כ-40%. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.2 מיליארד דולר.

נס טכנולוגיות

הנציגה של וסצ'ונוק מקרב החברות הישראליות הנהנות ממגמות חזקות בשוק מיקור החוץ, היא נס טכנולוגיות (מחיר יעד של 8 דולרים). פעילות מיקור החוץ שלה, הממוקמת בהודו, מעסיקה כ-40% מעובדי נס, ומספקת שירותי פיתוח תוכנה ללקוחות בארה"ב ובאירופה. הפעילות אחראית על נתח קטן יחסית של כ-20% מהכנסות נס, אך מניבה את עיקר הרווח התפעולי של החברה. בכך, היא מחפה על החולשה בפעילות נס במזרח אירופה ועל התחרותיות התמידית בפעילות שירותי מערכות מידע בשוק הישראלי.