ההיי-טק בעולם הערבי: מעקב אחר נשים ואיתור מתנגדי משטר

בירדן חוסמים 50 אתרים, בסעודיה אפליקציה מבטלת את זכויות האדם של הנשים, במצרים SMS מתריע על הטרדות מיניות, ובאיראן הטכנולוגיה מאתרת מתנגדים למשטר

האפליקציה הסעודית הפופולרית: מעקב אוטומטי אחר האשה

סעודיה היא אחת המדינות בהן החופש של נשים, הוא מהמצומצמים בעולם. "חוקי האפוטרופסות" שם מציבים את האשה כתלויה בגבר לכל אורך חייה. היא צריכה את רשותו בכל דבר שבמקומות אחרים נחשב לחלק אינטגרלי מזכויות האדם. היא לא יכולה באופן חופשי ומרצונה לנהוג ברכב, להתחתן, להיות נוחכת במקום ציבורי, לפתוח חשבון בנק ולטייל.

בזמן האחרון אפליקציה חדשה מסייעת לגבר הסעודי להשגיח טוב יותר על הנשים שתחת שליטתו. אפליקציה זו מאפשרת לשלוח לו הודעת טקסט ממשרד החוץ ברגע שאשתו, בתו או אשה אחרת שתחת שליטתו עוזבת את המדינה.

אין זו הפעם הראשונה שטכנולוגיה מתקדמת משמשת בסעודיה לחיזוק אג'נדה שמייצגת את ההיפך מהקידמה. אם עד 2008, נשים במדינה לא היו מורשות להיכנס למלון ללא האפוטרופוס, הרי שמלפני שנתיים, הן יכולות לעשות כן. הקידמה הגיעה? לא, כרטיסי הזיהוי החכמים הם אלה שהגיעו. מיד לאחר שהאשה נכנסת למלון, על בעליו לדווח על-כך מיידית למשטרה המקומית, כולל הפרטים לגבי הזמנת החדר.

יש לציין כי לטכנולוגיה יש גם פנים אחרות בהקשר הסעודי. תושבי המדינה ידועים כמי שממהרים לאמץ טכנולוגיות חדשות ויש להם סיבה טובה לעשות כן. כך למשל, ה- Bluetooth זכה שם לפופולריות גדולה ולחדירה מהירה לשוק, פשוט כי כך התאפשר לנשים וגברים לתקשר ביניהם בדיסקרטיות. נשים בסעודיה גם עושות שימוש רב ברשתות חברתיות ככלי להביע דעות אשר בוודאי לא יוכלו להביען בפומבי, או כמו שאשה אחת שם כתבה, ברשת כמובן: "בסעודיה אנו חיות יותר חיים וירטואליים מאשר חיים אמיתיים".

בעזרת הודעות SMS: נשות מצרים יקבלו "מפת הטרדות"

ויכוח נושן הוא אם פיתוחים טכנולוגיים מביאים לאנושות יותר קידמה או הרס. במקרה של נשות מצרים והמצאת הודעות ה-SMS, התשובה שייכת כנראה לאפשרות הראשונה. HarassMap היא יוזמה שקמה השנה במטרה לאפשר לנשים במדינה לדווח באופן מיידי על הטרדות ברחוב, פשוט באמצעות שליחת הודעת SMS לארגון החדש. בתגובה ל-SMS שנשלח, המתלוננת מקבלת באופן מיידי הצעת סיוע ועצות פרקטיות. ולא פחות חשוב, המידע של התלונות יצטבר כדי ליצור מפה, שתספק את הנקודות המועדות יותר לפורענות מבחינת הטרדות מיניות.

הטרדות מיניות של נשות מצרים ברחובות, הפכו לנושא דיון חם בשנים האחרונות. התופעה היא די מדהימה בהיקפיה. לפי סקר שנערך ב-2008, 83% מהנשים המצריות ו-98% מהנשים הזרות (!) במדינה נחשפו לרמה כזו או אחרת של הטרדה מינית, שכללו מישוש, פגיעה מילולית, מעקב ותקריות של חשיפת הגוף בפניהן.

בניגוד למה שנוהגים לטעון, ללבוש חושפני מצד הנשים אין חלק בכך שהן מוטרדות שם כה הרבה, שכן בשלושה מתוך כל ארבעה מקרים של הטרדה, האשה הייתה עטוית רעלה ולבושת עבאיה (השמלה הארוכה).

למרות שיש מספר הצעות חוק בנושא, כרגע עדיין אין חוק רשמי ובתוקף כנגד הטרדות מיניות במצרים. מי שציפתה לישועה בהקשר לזה מהגברת הראשונה של המדינה, בוודאי התאכזבה לשמוע כי סוזן מובארק בחרה לפני שנתיים דווקא להאשים את אמצעי המדיה, על כך שהם לטענתה מגזימים בהצגת איום זה בנושא והביעה דאגה כי המשך הדיון בנושא יטיל כתם על מצרים.

במקום לעזור למתנגדי המשטר, התוכנה עזרה למשטרה האיראנית

הכוונות של אוסטין היפ, יזם בן 26 מעמק הסיליקון, היו טובות. הוא פיתח תוכנה, שנקראת Haystack, שתסייע למתנגדי משטר, בדגש על המקרה האיראני, גישה לאתרים אסורים מבלי שייחשפו. הפיתוח הביא לו סיקור נרחב ואוהד והוא גם היה על המסלול המהיר לקבלת רישיון לעקוף את הסנקציות בדבר קיום עסקים עם גורמים איראניים. ואז התברר שישנם פערים בין ההבטחה הגדולה לקיומה במציאות. היפ מיהר לסלק את התוכנה מהרשת.

הבלוגר המוערך ייבגני מורוזוב, הוא שגילה את אותם פערים, או אם תרצו, פגמים. בראיון לאחרונה ל-Bloomberg Businessweek, הוא פירט את ממצאיו: "ראשית, במקרים רבים לא הצליחו הגולשים באמת להיכנס לאתרים האסורים. וחמור מכך, תקלה מסוימת בעיצוב, הביאה לכך שהשלטונות האיראניים יוכלו לעקוב אחר מי שניסה להיכנס לאתרים האסורים.

"הבעיה עם היזמים של Haystack, היא שהם החלו לעבוד מבלי בכלל להכיר איך השירות החשאי האיראני עובד, מה הוא מחפש ואיך הוא מזהה מתנגדי משטר. הם גם הלכו על פרסום מאוד אגרסיבי של התוכנה, מה שכמובן העלה את ההימור לגבי הצלחתם".
למתנגדי המשטר באיראן, ממליץ מורוזוב להשתמש ב-TOR, רשת תוכנה חופשית, שמאפשרת גלישה אנונימית באינטרנט. לדבריו, היא עושה הרבה דברים ש-Haystack הבטיח והרבה יותר טוב ממנו.

כך משפרים את התפוקה בירדן: חוסמים 50 אתרים

לירדן יש שאיפות גדולות בתחום הטכנולוגי. ב-1999, כשעבדאללה השני הפך למלך ירדן, הוא הציב מטרה: להפוך את הממלכה ההאשמית ל"בירת ההיי-טק של המזרח התיכון". הוא לא הסתפק בדברים ריקים ועשה את שצריך - השקיע בחינוך. הוא צייד את כל בתי הספר במדינה במחשבים וגישה לאינטרנט. באוניברסיטאות הירדניות שולבה תוכנית לימודים מיוחדת של IT ותקשורת, שמספקת בכל שנה 15 אלף בוגרים בתחום. בקצב הזה, ירדן עוד עשויה לעקוף מבחינת כמות בוגרי המקצועות הטכנולוגיים אפילו את ישראל והודו. מישהו הציע לחשוב על Offshore בירדן?

גם שיעור הצמיחה בחדירת האינטרנט במדינה הוא מהגבוהים באזור. אולי גבוהים מדי, במובן מסוים. הכל החל במחקר שגילה כי עובדי המגזר הציבורי במדינה ביקרו במקום עבודתם במהלך 30 ימי קיום המחקר, בכ-70 מיליון אתרים, כאשר רק 130 אלף מהם היו רלוונטיים לעבודה. או במילים אחרות, העובדים בזבזו בממוצע כ-3 שעות ביום על שיטוט באינטרנט, שאין דבר וחצי דבר בינו לבין עבודתם.

הצעד יוצא הדופן, הכניס את הממשל הירדני למגננה. הרי אין רוצים שם שיצרפו את הממלכה לרשימת המדינות שחוסמות את אזרחיהן מגישה למידע ברשת, דוגמת איראן וסין. ובכל-זאת, הם נשמעו נחרצים לגבי הצורך בו. "ידענו שיש בזבוז זמן, אבל לא בכזה היקף, אמר שר המידע, מרואן ג'ומה. "מה שעשינו, זה לא מדיניות ייחודית. כשאני עבדתי במגזר הפרטי, הייתה שם מדיניות דומה. זהו חלק ממאמץ לשפר את השירותים ולהביא לכך שהעובדים ישתמשו באינטרנט ככלי שיסייע להם בעבודתם".

בלבנון משדרגים את הרדאר נגד חיזבאללה

במבט ישראלי, בוודאי זה שמציגים לרוב מערכת הביטחון והצמרת המדינית הישראלית, התחמשות חיזבאללה היא בעיקר צרה ישראלית, כאשר שאר העולם אדיש לה וממשלת לבנון, תחת הרושם של ההצהרות העוינות שהיא משחררת כלפי ישראל, אף אולי תומכת בה.

מהבחינה הזו, מעניינת התרומה שסיפקה לאחרונה ממשלת גרמניה למקבילתה מארץ הארזים. גרמניה העניקה ללבנון 1.1 מיליון אירו על-מנת לשדרג את תחנות הרדאר שלה, כדי לחזק את השמירה על ריבוניותה בחופים. כוח המשימה הגרמני, שמשתייך לאו"ם, נמצא בלבנון מאז מלחמת לבנון השנייה. כוח זה כולל 250 אנשים שמשרתים על שלוש ספינות, שמטרתן לפטרל בחופי לבנון ולמנוע הברחת נשק לארגון חיזבאללה.

סוריה בעקבות האנרגיה המתחדשת

בניגוד לתדמיתה, בסוריה ישנו דווקא עיסוק נרחב בטכנולוגיות מתקדמות - בכל הנוגע להצטיידות בטילים מרוסיה. נכון, גם בישראל יש דומינטטיות לטכנולוגיות צבאיות, אבל בשני הבדלים לעומת השכנה מצפון-מזרח. ראשית, ישראל היא בעיקר מפתחת של טכנולוגיות כאלו בעוד שסוריה היא צרכנית בלבד. ושנית, בארץ הידע המתקדם הזה זלג גם לשוק האזרחי, בדרך לתעשית היי-טק מפוארת.

ובכל-זאת, גם בסוריה ישנן התרחשויות לא מלחמתיות ומעניינות בתחום ההיי-טק, אם לדייק, בכל מה שנוגע לאנרגיות מתחדשות. באופן מסורתי, סוריה מייצרת את האנרגיה הדרושה לה בעזרת מפעלים של הספק תרמי וכן אנרגיה הידראולית. אלא שהעלייה בצריכת האנרגיה במדינה בשנים האחרונות, כמו גם מקורות המים המדלדלים, הציבו אותה בפני הצורך ליזום שינוי דרמטי. הצורך בשינוי הביא גם לכך שאם קודם לכן נאסרה פעילות של מיזמים פרטיים, הרי שעתה משטר הבעת' מעודד אותם.

לצד ההתעניינות הגוברת בניצול מקורות גז טבעי, החלה פעילות בכל הנוגע לאנרגיות מתחדשות. פה יש לסוריה פוטנציאל טבעי טוב, מבחינת משאבים סולריים ורוחות. סביב זה כבר החלו שיתופי פעולה בין חברות מטורקיה ואוקראינה לחברות מקומיות. לאחרונה החלו גם שיחות עם מצרים בנוגע לשיתוף פעולה בתחום זה. עםVestas הדנית, היצרנית הגדולה ביותר בעולם של טורבינות רוח, נחתם הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח אנרגיית רוח בסוריה. אגב, וסטאס גם פעילה ברמת הגולן.

נכון, סוריה אינה לבד. מדינות נוספות באזור, כולל אבו-דאבי שעשירה מאוד במחצבי נפט, מגלות עניין ופעילות גוברים בתחום של אנרגיות מתחדשות. אבל הסימנים מלמדים שהממשל הסורי מתכוון ליזום צעדים בדרך ליצירת מדיניות ומסגרת פיננסית שיסייעו לקידום הייצור של אנרגיות מתחדשות.

פייסבוק לא הגיע לנשות עיראק

במדידה כוללת, החברות בפייסבוק מתחלקת בין גברים ונשים כמעט באופן שווה. במדינות ה-G20 יש אף יתרון קטן לנשים: 50.4% לעומת 49.6%. כך עולה מנתוני ה-Inside Facebook Gold, שירות המחקר והמידע של הרשת החברתית הפופולרית. אבל לפי נתוניה, כל השיוויון הזה נגמר כשמגיעים לעולם המוסלמי, שם היחס הוא 1 ל-2.
ישנן מדינות בהן היחס שווה יותר, כמו לבנון, בעוד אחרות, כמו סעודיה ופקיסטן, בולטות בכיוון ההפוך - של יתרון מספרי מוחלט לגברים מבין משתמשי הפייסבוק במדינה. במדינות מזרח אסיה המצב יותר מאוזן לעומת מדינות המזרח התיכון.

והיכן מקרי הקיצון? באפגניסטן היחס הוא 1 ל-6 ובעיראק היחס הוא 1 ל-3, ם כי ראוי לסייג לגבי שתי מדינות אלו שמצב המלחמה שם פגם ביכולת לקבל מידע מדויק. ובל נשכח, שיש מדינות מוסלמיות בהן גם יש שיווין מספרי בשימוש בין גברים לנשים, כמו איראן וסוריה, אבל מסיבה שונה - פשוט שם הרשת החברתית אסורה לשימוש. למדינות אלו, חברות מועדון מחרימות פייסבוק, יש מועמדת חדשה להצטרף: טורקיה. אחד משריה הציע בשבועות האחרונים שזו תלך בעקבות אתר שיתוף הווידיאו YouTube, שכבר נאסר לשימוש במדינה לפני שלוש שנים.

צרו איתנו קשר *5988